"קיבלתם השראה" מתכשיט בחנות? הפעם יהיה מה לעשות נגדכם - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קיבלתם השראה" מתכשיט בחנות? הפעם יהיה מה לעשות נגדכם

"חוק העיצובים", שנותן הגנה של שלוש שנים מפני העתקות גם למי שלא רשם את העיצוב שלו, ומתייחס לראשונה למעצבים גרפיים, עבר בקריאה ראשונה ■ המעצבים מקווים שהוא ימנע העתקות, אבל גם חוששים מבעיות של אכיפה

15תגובות
אייל טואג

ליאת שיף, מעצבת אופנה שפונה בעיקר לציבור הדתי, היתה מודעת לכך שיש תעשייה שלמה של העתקות עיצובים, ובכל זאת היא הופתעה מהבוטות שבה הועתק דגם שעיצבה. "כל מעצבת שיצרה דגם מוצלח או שניים נכוותה מזה", היא מספרת. "אני עובדת עם חנויות שמחזיקות את העיצובים שלי, ויום אחד בעלת החנות התקשרה אלי וסיפרה לי שהיא היתה באירוע מסוים וראתה על אחת האורחות חולצה שעיצבתי, אבל בצבע שאין אצלה. מתברר שלמרות הזהות בעיצוב, זאת לא היתה חולצה שלי - אלא של חברת אופנה מדרום תל אביב שהעתיקה את העיצוב אחד לאחד. רק הפתקית הוחלפה".

את הבעיה הזאת בדיוק מבקשת לפתור הצעת "חוק העיצובים", שעברה בקריאה ראשונה בכנסת בחודש שעבר. כיום, עיצוב שלא נרשם אינו זכאי להגנה ולבעליו אין זכויות בקשר אליו. זה יכול להיות כל עיצוב תעשייתי או מלאכת יד של מעצב - למשל בגדים, כוסות, עטים או תכשיטים. המצב הזה בעייתי במיוחד עבור עסקים שמבוססים על אופנות מתחלפות: מצד אחד, בעליהם ידעו שעד שיבוצע הרישום הוא כבר לא יהיה רלוונטי - ומצד שני לא היה להם כל סעד נגד העתקות. גם ההתקדמות הטכנולוגית הגבירה אתה החשיפה להעתקות.

אחד הסעיפים המהותיים בהצעת החוק קובע כי גם מי שלא רשם עיצוב עדיין זכאי להגנה מרגע העיצוב, או המכירה של העיצוב, אם כי היא יותר קצרה ומצומצמת מזו של עיצוב רשום. תקופת ההגנה לעיצוב לא רשום תהיה שלוש שנים מיום ההפצה, המכירה או הפרסום, לעומת תקופת הגנה של 25 שנה שנקבעה בהצעת החוק עבור עיצוב רשום (לעומת 15 שנה עד כה) - הליך שלפיו מי שאחראי על עיצוב חדש או מקורי יכול להגיש בקשה לאישור הרישום שתאפשר לו לקבל הגנה על העיצוב.

תקופת ההגנה בהצעה של עיצוב רשום תואמת את המקובל באירופה. ההגנה שם נחשבת למקיפה יותר מאשר בארה"ב, שבה תקופת ההגנה על עיצוב רשום היא 14 שנה בלבד.

התכלית שעמדה בבסיס החוק היא עידוד בעלים של עסקים קטנים ומעצבים, קידום ודאות והתאמת הדין להתפתחויות טכנולוגיות ומשפטיות ולדין הפלילי. המצב הקיים מוסדר בפקודה מנדטורית מ-1924.

אחיטל

כבר ארבע שנים עובדים במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים על הצעת החוק שתחליף את הטיפול הקיים, כשעוד בשנות ה-90 נעשתה עבודה בנושא והיה ברור שיש צורך בשינוי. אפילו המלה "מדגם" שבה נעשה שימוש בפקודת הפטנטים והמדגמים הוחלפה במילה "עיצוב" כדי שהחוק יהיה יותר נגיש לציבור. המטרה שראה המחוקק היא שעם כניסת החוק החדש לתוקף, גם קהילת המעצבים הצעירים תבין כי יש לה זכות רלוונטית לעיצוב ותפעל להגן על זכויותיה.

אם העיצוב לא נרשם, בעל העיצוב יצטרך להראות שבוצעה העתקה כדי שאדם ייחשב למפר של ההגנה. זאת, לעומת מקרה של עיצוב רשום שבו ניתן לבדוק שיש רישום ולכן קיימת הגנה אבסולוטית - והמפר לא יכול להיחשב לתמים. עו"ד דוד גילת, שותף בכיר במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן מסביר, שאם התובע יראה שקיים דמיון בין העיצובים והיתה נגישות להעתקה, אז הנטל להוכיח שלא היתה העתקה עובר אל המפר.

בהצעת החוק גם קיימת תקופה של שנה שבה יוכל המעצב להתחיל לשווק או לפרסם אותו ועדיין לרשום אותו לאחר מכן. זאת, לעומת המצב הקיים שבו פרסום לפני הגשת בקשה לרישום מדגם, יכול לשלול הגנה מהעיצוב.

"זה בהחלט משמח שהחוק מגן עלינו ברמה התיאורטית, אבל השאלה היא מה יקרה בפועל", אומרת שיף. "יש לי קולגות שניסו לתבוע ולא הצליחו ואולי עכשיו זה יצליח". היא מוסיפה כי קיים תסכול רב בקרב מעצבים, אך גם יש תקווה שהחוק החדש יביא לשינוי.

"העתקות מאוד פוגעות בנו", היא אומרת. "הייצור המקומי קטן מאוד. זה עסק של בן אדם אחד או שניים, ואז מגיעה אופנת דרום תל אביב עם מחירים מגוחכים, ייצור בסין, ויכולת למכור ללקוחות בחצי מחיר.

"ללקוחות אין סנטימנטים. ההעתקות מורידות את המחירים של השוק, ואחר כך הלקוחות באים אלינו בטענות על המחיר".

נועה מצנר, מעצבת תכשיטים בעיצוב אישי, שעובדת בעיקר עם כלות, מביעה מצד אחד סיפוק מהצעת החוק שבאה לסייע למעצבים קטנים להגן על עיצוב לא רשום - אבל גם מביעה חשש בנוגע להצלחת היישום של החוק.

"עיצוב הוא לא מדע מדויק, וכולנו שואבים השראה - זו לא מלה גסה. אנחנו גם מסתכלים לצדדים ורואים מה הולך. אני יודעת מה זה לקבל השראה מעיצובים אחרים ולשאוב רעיונות, ומעצב שמכבד את עצמו יודע מה ההבדל בין השראה להעתקה. השראה יכולה להיות תקופתית, או למשל מבגד שראינו ברחוב.

"אבל הקו בין העתקה והשראה הוא דק. לכן לא ברור לי איך יאכפו את החוק ויקבעו מי הראשון שעיצב. קרה לי באופן אישי שעיצבתי תכשיט בהתאמה אישית ואז ראיתי את העיצוב שלי ב–20 דולר באי ביי. עד היום לא היה מה לעשות, גם אם חשבתי שגונבים לי את העיצוב. אני תוהה אם זה יצליח כשהחוק החדש ייכנס לתוקף".

מצנר אומרת כי אם תשוכנע שהעתיקו ממנה היא לא תהסס לתבוע, למרות העלויות, אך בשורה התחתונה, לדבריה, היא שומעת הרבה סקפטיות מסביבה בנוגע להצעה. "גם כי היא עברה רק בקריאה ראשונה, וגם כי חושבים שיש בעיית אכיפה. מצד שני אפשר לקוות שגם מי שירצה להעתיק עיצוב שלא נרשם יחשוב פעמיים כי יהיה מה לעשות נגדו".

מבקשי הרישום עד כה: בעיקר חברות תעשייה

רעשן מעודד הליכה, קולב למגבת לחדר האמבטיה, מחזיק נייר טואלט, מעמד מודולרי לצמחייה, גומייה לחלוקת פח האשפה, תכשיט, ספסל, מזוודה עם מסגרת, נעל, משקל, מתקן לנטילת ידיים, פמוט, כדור עם בליטות, קרש חיתוך מחזיק ספוג, ומזרן לאמבטיה - אלה הן רק חלק מהבקשות לרישום מדגם (עיצוב) שאושרו באחרונה ברשות הפטנטים.

ובכל זאת, אף שניתן לראות ברשימת המבקשים והמקבלים גם מעצבים פרטיים, עד היום עשו שימוש בזכות הזאת בעיקר חברות תעשייה מסורתית וחברות בינלאומית. כך למשל, מי שהגישה הכי הרבה בקשות מדגם ב–2014 היא חברת קליל תעשיות - 49 בקשות - ואחריה ברשימה נמצאת נעלי נאות שהגישה 28 בקשות לרישום מדגם.

בין המבקשים הזרים אפשר למצוא חברות בינלאומיות מובילות כמו חברת התכשיטים ה.שטרן, שהגישה 17 בקשות מדגם ב-2014 להגנה על עיצובי תכשיטים (מקום חמישי בין המבקשים הזרים), ואת קולגייט (מקום שישי) שרשמה 11 מדגמים על סוגי משחות שיניים. בסך הכול ב-2014 הוגשו 1,384 בקשות למדגמים, לעומת 6,400 בקשות לרישום פטנטים. המטרה היא שלאחר שיעבור החוק החדש, כל הנושא יהיה נגיש יותר עבור מעצבים וגם מספר הבקשות לרישום יעלה.

לאחר שנעשה מחקר לגבי הדין הישראלי והבינלאומי, הופץ תזכיר, התקבלו הערות - ונערך דיון ארוך עם רשות הפטנטים, הוצגה הצעת החוק בתחילת יוני על ידי שרת המשפטים איילת שקד בוועדת השרים לחקיקה, ביולי היא עברה בקריאה ראשונה בכנסת - ואחר כך עברה לבחינה של ועדת הכלכלה.

גילת, שמגדיר את הצעת החוק כדרמטית, עבור כל המעצבים חסרי האונים שלא רשמו מדגמים, מזכיר הבדל מהותי נוסף, בהגדרה של מוצר, בין הצעת החוק והמצב הקיים. מעבר לכך שמדובר בפריט שמיוצר בתהליך תעשייתי, נוסף בהצעת החוק ממד גרפי שיכול להיות רלוונטי במיוחד לתעשיית ההיי־טק ויכול לכלול גם סימן גרפי (אייקון) של מחשב או טלפון וגופן - למעט תוכנת מחשב. עיצוב גרפי לא רשום זוכה להגנה של שלוש שנים ואילו עיצוב של גופנים מקבל הגנה של 25 שנה. כלומר, תחום העיצוב הגרפי הממוחשב נכנס לחוק - וגם עיצוב של מסך ייחשב היום כמדגם.

גילת מוסיף כי "החוק חשוב למעצבים גם בכך שהוא קובע באופן חד־משמעי (בשונה מהתזכיר) שהבעלים הראשון של העיצוב שעוצב לפי הזמנה שייך למעצב ולא למזמין. אם אין הסכם שקובע שהעיצוב שייך למזמין - גם אם המזמין שילם למעצב - אז העיצוב שייך למעצב". עם זאת, במקרה של עיצוב שהוזמן על ידי המדינה, הבעלים הראשון הוא המדינה - אלא אם הוסכם אחרת. אם העיצוב נעשה בידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה, הבעלים הראשון הוא המעסיק אלא אם הוסכם אחרת בין העובד למעסיק.

שינוי נוסף וחשוב לקהל המעצבים הישראלי, המוצע בהצעת החוק, הוא קביעת הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בנוגע לרישום בינלאומי של עיצובים תעשייתיים. הצטרפות להסכם האג תאפשר למבקשים ישראלים להגיש בקשה אחת למשרד הבינלאומי על־פי ההסכם, ולנתב את הבקשה לכלל המדינות החברות בהסכם. בכך, צפויה הצטרפותה של ישראל להסכם האג לייעל את ההליך בעבור בעלי עיצובים ישראליים, להקל את הליכי הרישום עבורם, ולחסוך להם זמן יקר ערך.

בבריטניה, העתקת עיצוב היא פלילית

הפרת עיצוב היא עוולה אזרחית שיכולה לזכות בפיצויים.בתביעה בשל הפרת עיצוב התובע יכול להיות זכאי לקבל סעד בדמות צו מניעה. במקרים מסוימים יכול בית המשפט להורות על השמדת המוצרים נושאי העיצוב או העברת הבעלות בהם לידי התובע.

לצד מתן ההגנה המבורכת לעיצוב לא רשום, אומר עו"ד יוסי מרקוביץ', שותף במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, חסרה עדיין בהצעת חוק העיצובים התייחסות מספקת לצורך בהגברה דרמטית של אפקטיביות האכיפה כנגד מפרי העיצובים הרשומים.

לדבריו, בעלי העיצובים והתעשייה הישראלית נפגעים מדי יום ביומו מתעשיית ההעתקות והזיופים המגיעה בעיקר מהמזרח. בחוק האנגלי, למשל, בתיקון מהשנה החולפת, הפכה הפרת עיצוב רשום לעבירה פלילית, כזו שעונשה יכול להגיע עד לעשר שנות מאסר וקנסות גבוהים.

"עבירה פלילית תתגבש רק כאשר יש למפר ידיעה על רישום העיצוב וכאשר מדובר בהעתקה מושלמת (מעשה קוף). ניתן וראוי לאמץ זאת גם בחוק העיצובים החדש, וזאת בדומה למצב החוקי כיום בכל הנוגע להפרות של סימני מסחר וזכויות יוצרים.

"אמצעים נוספים להגברת אפקטיביות האכיפה יכולים להיות בדמות מתן סמכויות למכס לחילוט סחורות מפרות עיצובים רשומים המיובאות לישראל או לשטחי הרשות הפלסטינית (בדומה להפרות של סימני מסחר וזכויות יוצרים) וכן קביעת פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 100 אלף שקל לכל הפרה, בדומה לחוק זכויות יוצרים ולחוק עוולות מסחריות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#