הערעור נדחה

אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, ייכנס לכלא: "פעל באלימות כלכלית כלפי הספקים"

ביהמ"ש קבע כי "אין להיעתר לשלושת הערעורים על הכרעת הדין וכן אין להיעתר לערעורם של רוזנהויז ושופרסל על העונש" ■ "שופרסל, רוזנהויז וגידור פעלו באלימות ובכוחניות כלכלית כלפי הספקים"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים31
אורה קורן

בית המשפט העליון דחה היום את של שופרסל ואפי רוזנהויז, לשעבר מנכ"ל הרשת, על העונש שנגזר עליהם בפרשת שופרסל. מנגד, נעתר בית המשפט לערעור של סמנכ"ל השיווק של הרשת וקיבל את ערעורו.

"הוחלט, כי אין להיעתר לשלושת הערעורים על הכרעת הדין וכן אין להיעתר לערעורם של רוזנהויז ושופרסל על העונש; ואילו יש להיעתר לערעורו של אלי גידור על העונש", קבע בית המשפט. על רוזנהויז וגידור נגזרו לפני כשנה עונשי מאסר בפועל על הפרת תנאי מיזוג וניסיונות לביצוע הסדר כובל, אף שאלה לא צלחו. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, ארבעה וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודשיים בפועל וחודשיים וחצי בעבודות שירות. על גידור גזר חודשיים וחצי מאסר, מהם חודש מאסר בפועל.

אפי רוזנהויז, בבית המשפטצילום: אמיל סלמן

השופט קבע כי "שופרסל, רוזנהויז וגידור פעלו באלימות ובכוחניות כלכלית כלפי הספקים על ידי ההוצאה החד־צדדית והמיידית של מוצרים מן המגוון, לצורך חידוד מעשי של המסר שביקשו להעביר. בנוסף, בסיטואציה הנדונה הם ניצלו לרעה את כוחם ומעמדם אל מול הספקים, שנפגעו ללא ספק מהורדת אותם מוצרים מן המגוון, כפי שעלה מן הראיות, כדי לנסות לאלצם להסכים להסדר המוצע. נסיבות אלה הן נסיבות מחמירות שיש בהן כדי להשפיע על מידת העונש שייגזר על הנאשמים".

פרשת שופרסל התרחשה בסוף 2008, אז להנהלת שופרסל התברר בהפתעה כי ספקים גדולים ערכו מבצעים דומים במגה ובשופרסל. רוזנהויז וגידור צלצלו מיוזמתם לספקים לבירור נסיבות העניין, דרשו מהם לנקוט פעולות מסוימות - ומשלא נענו - הוסרו ממדפי הרשת חלק ממוצרי הספקים.

בית המשפט העליון ציין, כי "המערערים הואשמו והורשעו בעבירות הנוגעות לשני נושאי ליבה בדיני ההגבלים העסקיים: הפרת האיסור על היות אדם צד להסדר כובל והפרת תנאי שנקבע במסגרת אישור מיזוג. הם נדונו לעונשים אלה: רוזנהויז לארבעה וחצי חודשי מאסר, מהם חודשיים בבית האסורים והיתר בעבודות שירות, למאסר על תנאי של שישה חודשים ולקנס של 450 אלף שקל, וכן לפסילה לשלוש שנים מכהונת דירקטור בחברה ציבורית.

"גידור נדון לשניים וחצי חודשים מאסר, מהם חודש בבית האסורים והיתרה בעבודות שירות ומאסר על תנאי של ארבעה חודשים. שופרסל נדונה לקנס בן 3 מיליון שקל ולהתחייבות בת 5 מיליון שקל שלא לעבור עבירה מתחום ההגבלים העסקיים לשלוש שנים".

לגבי ההאשמה בנסיון ליצור הסדר כובל קבע השופט אליקים רובינשטיין, כי "ההסדר אותו ניסו המערערים לערוך. אין בו ולא דבר פרט לניסיון לפגוע בתחרות בין שתי קמעונאיות מתחרות, שופרסל ומגה; למעשה, העובדה שהיוזמת של ההסדר היא שופרסל, אשר ביקשה להגביל את התחרות עם מגה – מתחרתה הישירה, באמצעות הספקים, מביאה לכך כי אילו היה מתגבש ההסדר, השפעתו במישור האופקי היתה מיידית".

לדבריו, "המערערים לא הציגו הסבר מתקבל על הדעת, תחרותי או אחר, לעצם ההסדר אותו ניסו להשיג, פרט להסדר שמטרתו היחידה פגיעה בתחרות; וכאמור מעלה, אין לקבל את טענת ה"הגנה על המותג" שהוצגה על-ידי המערערים."

רובינשטיין ציין, כי "במסגרת הדין הישראלי ניתן לקבוע שככלל, כאשר ענייננו בהסדר בו מנסה קמעונאי )או מפיץ, משווק וכיוצא באלה( להוביל להפסקת ההתקשרות בין ספק) או יבואן, יצרן וכיוצא באלה לבין קמעונאי מתחרה, וכמובן כאשר מדובר בניסיון להעלאת המחירים בהם ימכור הקמעונאי את המוצרים לציבור, יש לקבוע כי ההסדר... פסול מעיקרו".

לגבי ההאשמה בהפרת תנאי המיזוג בין שופרסל לקלאבמרקט קבע רובינשטיין כי "חומר הראיות כפי שהובא מעלה, מגלה באופן ברור שרוזנהויז הפר את תנאי המיזוג. שיחותיו של רוזנהויז עם הספקים מצביעות על כך שניסה להתערב ב"תנאים המסחריים הניתנים על-ידי ספק כלשהו למתחרה שלה" , בניגוד לדרישת תנאי 12, (באישור המיזוג בין שופרסל לקלאבמרקט, א"ק) וכי ניסה להביא חלק מהספקים להפסיק את אספקת מוצריהם למגה, לכל הפחות בעקיפין, בניגוד לדרישת תנאי 11".

רובינשטיין הזכיר את העדויות של חלק מהספקים וציין, כי יש בדברים שרוזנהויז אמר להם "הפרה ישירה של תכלית חוק ההגבלים העסקיים, שכן – בלשון פשוטה – מה יותר מקריאה להעלאת מחירים, כפי שהיתה בפועל, כדי להתנגש חזיתית עם כל רעיון התחרות"?

רובינשטיין סיכם, כי "בסופו של יום, לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים ובפסיקה הרלבנטית, סבורני כי אין להיעתר לערעורם של רוזנהויז ושופרסל לעניין העונש; אולם יש להיעתר לערעורו של גידור, במובן זה שנבטל את רכיב המאסר מאחורי סורג ובריח בעניינו ונקבע כי ירצה עונש מאסר של חודשיים וחצי בעבודות שירות, ויתר רכיבי העונש יישארו בעינם".

רובינשטיין נימק את עונש המאסר בכך, שישנה החמרה בענישה של אנשי צוארון לבן, במטרה לייצר הרתעה. "מדובר ככלל במקרים אלה במי שרקעם נורמטיבי ולעתים קרובות חיובי, ולא תמצאם שולחים ידם בפשע "קלאסי", אך להיטות היתר להצליח בעסקים ולנצח בקרבות העסקיים עלולה להביאם לעבירות, שמשמען הכלכלי-חברתי עלול להיות רב", קבע רובינשטיין. "חומרת העבירות והנזק אשר בצידן, הם המחייבים עונש שיהא בו כדי להרתיע הן את מבצעי העבירות והן נושאי משרה אחרים במבט לעתיד. כפי שהזדמן לי לציין במספר פרשיות, דווקא בעבירות אלה יש מקום רב יותר לסברה לפיה יוכל עונש משמעותי, ובמיוחד עונש מאחורי סורג ובריח, להשיג את מטרות ההרתעה – הן הרתעת היחיד הקונקרטי והן הרתעת הרבים", הוסיף.

לדבריו, "מכאן הצורך האמור בענישה משמעותית ומרתיעה – כדי שיידעו מנהלי תאגידים בכירים שהפשע הכלכלי אינו משתלם, וכי עליהם לבחור בדרך הארוכה ועשיית רווח כלכלי אמיתי, על פני הדרך הקצרה ויצירת רווחים מלאכותיים על חשבון קהל הצרכנים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker