כבוב: מחיקת כלל תעשיות מהבורסה נעשתה כראוי - וכך גם התביעה נגדה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כבוב: מחיקת כלל תעשיות מהבורסה נעשתה כראוי - וכך גם התביעה נגדה

בית המשפט אישר הסדר פשרה בתביעה נגד שיעור התשלום לבעלי המניות של כלל תעשיות, במסגרת מחיקת החברה מהמסחר ■ לדעת השופט חאלד כבוב, התביעה קידמה את הדין בישראל, ולכן מצדיקה שכר טרחה בסך 4.4 מיליון שקל לעורכי הדין

8תגובות

4.4 מיליון שקל - זה הסכום שגרפו לכיסם עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש, על פי הסכם פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו נגד כלל תעשיות (כת"ש). העמותה תועלת הציבור, שבשמה הוגשה הבקשה, תקבל 1.1 מיליון שקל. על פי הסכם הפשרה שאישר בסוף השבוע שעבר שופט בית המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, כת"ש תשלם לבעלי המניות שלה סך של 37 מיליון שקל.

כבוב, שמודע לגובה החריג של שכר הטרחה של עורכי הדין - שהגיעו לפשרה בשלב מוקדם של ההליכים, אחרי פחות משנה מהגשת הבקשה - ציין כי "ניתן היה לסבור שגובה שכר הטרחה לעורכי הדין שעליו הסכימו הצדדים הוא גבוה מדי. בשים לב לעובדה שהפשרה הושגה עוד בטרם שמיעת שלב הראיות בתיק והגשת הסיכומים, ואף שהגשת התביעה הביאה לתוספת תשלום משמעותית מאוד לבעלי המניות, הרי שמדובר בשכר טרחה בסכום לא מבוטל כלל ועיקר".

דניאל בר און

ובכל זאת החליט כבוב לאשר את הסכום הגבוה, מכיוון שלדבריו מדובר בהליך מורכב שהעלה סוגיות משפטיות ראשוניות וסבוכות. "על אף שסברתי כי סיכויי ההליך לא היו גבוהים לו היה מתנהל עד תום, הרי שראוי שבית המשפט יעודד ויתמרץ הגשת תביעות ייצוגיות בתחום ניירות הערך, שהינן ראויות ומעלות שאלות משפטיות כבדות משקל כמו התביעה הזו". הדגיש. שיקולים אלה יפים לדבריו גם לגמול לעמותה.

מיזוג משולש הופכי
 או רכישה מלאה?

מהן אותן סוגיות משפטיות שעלו בבקשה לאישור התביעה הייצוגית והצדיקו את שכר הטרחה הגבוה? במרכז הבקשה, שהוגשה בספטמבר 2013, עמדה מחיקתה של כלל תעשיות מהבורסה. המחיקה הזאת לא נעשתה באמצעות הצעת רכש רגילה, אלא באמצעות עסקת מיזוג משולש הופכי - שבה מוזגה כת"ש לתוך חברה ייעודית שהקימה אקסס אינדסטריז, שבשליטת לן בלווטניק, שהחזיקה באותה עת 49.9% מהונה.

עסקת המיזוג אושרה על ידי ועדה מיוחדת ודירקטוריון כת"ש וכן על ידי האסיפה הכללית ברוב של 87% מבעלי המניות, בהם 72% מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. העמותה טענה כי עסקת המיזוג פסולה, מקפחת, בלתי הוגנת ובלתי חוקית. לדבריה, אקסס ביצעה הלכה למעשה הצעת רכש מלאה בכסות של מיזוג משולש הופכי. הליך זה טעון אישור ברוב מיוחד של 95% מקרב בעלי המניות, ולא רוב רגיל שנדרש במיזוג משולש הופכי. בין הנתבעים היו גם הדירקטורים החיצוניים, זאב בן אשר וליאורה פולצ'ק והדירקטור דוד לויתן, החברים בוועדה המיוחדת שאישרה את ההצעה למחיקת החברה מהבורסה.

עוד נטען בבקשה כי קיימות אינדיקציות לכך ששווי החברה גבוה בהרבה ביחס להצעת בעלת השליטה, ולכן המחיר שהוצע לבעלי המניות מקרב הציבור אינו הוגן. על פי העמותה, בחוות דעת של אנטרופי, חברת ייעוץ למוסדיים, קיים פער גדול של 370–530 מיליון שקל בין המחיר שהציעה בעלת השליטה לבין המחיר הראוי.

בתגובה שהגישה טענה כת"ש כי העסקה אושרה בהליך מקצועי ויסודי, שהונהגו בו סטנדרטים מחמירים של ממשל תאגידי. בין היתר, הוקמה ועדה מיוחדת שהורכבה משני דירקטורים חיצוניים ודירקטור נוסף שלא קשור לבעלת השליטה. יתר חברי הדירקטוריון הודרו מישיבות הוועדה, שקיימה 24 ישיבות והיתה בעלת אוטונומיה מלאה. עוד נטען כי הוועדה קיבלה ייעוץ משפטי עצמאי ממשרד עוה"ד מטרי מאירי ולוותה על ידי פרופ' אריה בבצ'וק ופרופ' אסף חמדני.

פחות משנה מהגשת הבקשה, ואחרי שלושה דיונים מקדמיים בלבד, הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו לפשרה. בהסכם ביניהם נקבע כי כת"ש תשלם פיצוי מקסימלי של 37 מיליון שקל לחברי הקבוצה: כל מי שהיה בעלים של מניה בכת"ש שנרכשה על ידי בעלת השליטה במסגרת עסקת המיזוג. הצדדים העלו טענות משותפות לאישור ההסכם: הם טענו כי הוא הדרך הראויה וההוגנת להכרעה במחלוקת ביניהם, זאת לדבריהם בהתחשב בהערכת הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהם בקשר עם ניהול ההליכים עד להכרעה סופית בהם.

הצדדים הדגישו כי העדיפו להגיע להסדר שייתר את המשך ניהול ההליכים המשפטיים שהם "מסורבלים, ממושכים, יקרים וגורמים להסטת תשומת הלב של החברה". הם ציינו כי סיכויי הבקשה לאישור להתקבל הם "נמוכים מאוד" מפני שיש להחיל על העסקה את כלל שיקול הדעת העסקי. זאת, שכן העסקה אושרה הן על ידי ועדה בלתי תלויה והן על ידי רוב מקרב בעלי מניות מטעם הציבור.

"ההסכם ראוי והגון"

בפסיקה הישראלית, בעקבות הפסיקה האמריקאית, אומצו שני סטנדרטים שונים לפיהם יש לבחון החלטות דירקטוריון חברה. סטנדרט אחד הוא כלל שיקול הדעת העסקי שלפיו בית המשפט לא יתערב בהחלטה של דירקטוריון אם היא התקבלה בלי ניגוד עניינים, בתום לב ובאופן מיודע. הסטנדרט השני הוא כלל ההגינות המלאה - סטנדרט בחינה מחמיר שננקט כשההחלטה התקבלה בניגוד עניינים או כשיש לבעל השליטה בחברה עניין אישי בה. במקרים בהם מוחל הכלל הזה, בית המשפט בוחן גם את הוגנות הליך קבלת ההחלטה וגם את הוגנות ההחלטה לגופה.

via Bloomberg

השופט כבוב בחן את הסכם הפשרה והגיע למסקנה כי מדובר בהסכם ראוי, הוגן וסביר שיש לאשר אותו. הוא בחן הן את נאותות ההליך שבו אושרה עסקת המיזוג והן את הפיצוי שעליו הוסכם במסגרת הסכם הפשרה לעומת המחלוקת בין הצדדים ביחס לתמורת המיזוג הראויה.

כבוב ציין כי השאלה מהו סטנדרט הביקורת השיפוטית שיש להחיל על אישור העסקה היא כבדת משקל ולצורך אישור הסכם הפשרה הוא אינו נדרש להכריע בה. אולם לדבריו, לו היה מתקיים דיון בבקשה לאישור התביעה הוא היה נדרש לבדוק הן את נאותות הליך העסקה והן את הגינותה, כלומר לבחון את תנאי העסקה באופן שיאפשר לו לקבוע אם על פני הדברים יש אפשרות סבירה לפגם בהגינותם.

באשר לנאותות ההליך, כת"ש הקימה ועדה מיוחדת בלתי־תלויה שחבריה היו שני דירקטורים חיצוניים ודירקטור נוסף בלתי תלוי בבעל השליטה. תפקידה של הוועדה המיוחדת היה לנהל משא ומתן אמיתי בקשר לעסקה "במטרה לדמות, ככל הניתן, עסקה בתנאי שוק בין צדדים תלויים תוך נטרול הזיקה לבעל השליטה". כבוב התרשם כי פעילות הוועדה המיוחדת היתה נאותה וראויה.

הוא הוסיף כי העסקה אושרה ברוב של 87% מבעלי המניות בחברה ועל ידי רוב מקרב בעלי מניות מהציבור. מדובר ברוב של 72% מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה, כשהמשקיעים המוסדיים היוו 90.7% מבעלי מניות הציבור שאינם בעלי עניין אישי.

בהתייחס להגינות העסקה ציין כבוב כי חוות הדעת עליהן נסמכה עסקת המיזוג ניתנו על ידי "גורמים רציניים, מכובדים ומקצועיים בתחומם" ועל פניו, התובעת היתה ניצבת בפני קושי לא מבוטל להוכיח במסגרת ההליך כי ישנה אפשרות סבירה לפגם בהגינות תנאי העסקה.

בכל הנוגע לסכום הפיצוי, הוא התייחס לכך ששיעור הפיצוי הוא נמוך ביחס לסכום שחברי הקבוצה היו אמורים לקבל אילו בית המשפט היה מכריע בתביעה לטובתם. ואולם, לדבריו יש לבחון את "הסיכונים והסיכויים של הצדדים". במקרה זה "התובעת הייצוגית היתה חשופה לקשיים לא מבוטלים לו היה מתנהל ההליך וסיכויי התביעה לא היו גבוהים, ולפיכך שיעור זה נראה לי סביר והולם בנסיבות העניין".

לסיום התייחס השופט גם לעמדת עו"ד ליאב וינבאום, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שלא התנגד להסכם הפשרה אך סבר כי יש למנות בודק שיברר את שווי החברה לשם בחינת ההסכם. "אין בידי לקבל טענה זו", קבע. "השאלה אם סכום הפיצוי שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם הפשרה הוא הוגן וראוי אינו נובע משווי החברה, אלא מהערכת הסיכויים והסיכונים של התביעה". כדי להעריך את הסיכונים והסיכויים הללו יש, לדבריו, לבחון שאלות משפטיות ושאלות עובדתיות שלבודק אין יתרון בבחינתן על פני בית המשפט.

כלל תעשיות יוצגה על ידי משרד עוה"ד הרצוג, פוקס, נאמן. הדירקטורים יוצגו על ידי משרד עורכי הדין פישר, בכר, חן, וול, אוריון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#