איילת שקד נגד הבנקים ורשות המסים: מהפכה בפשיטות רגל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איילת שקד נגד הבנקים ורשות המסים: מהפכה בפשיטות רגל

לאחר עבודה של שנים, הכריז היום משרד המשפטים על רפורמה מקיפה בהליכי חדלות פירעון

20תגובות

משרד המשפטים הכריז היום (ב') על רפורמה מקיפה בהליכי חדלות פירעון. הרפורמה מציעה שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות שנקלעו לקשיים כלכליים. הצעת החוק החדשה עליה שמה דגש על השיקום הכלכלי של החייבים. בין החידושים המרכזיים ברפורמה: צמצום חלקם של הנושים המובטחים, בעיקר הבנקים ורשויות המסים שיקבלו רק 75% מהחוב. הצעת החוק מבקשת לשנות את חלוקת העוגה בין הנושים ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הרגילים שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מקופת הפירוק.

בנוסף, מציעה הרפורמה גם פתרון מבני שמטרתו קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי שעל פיו, בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת. על פי הצעת החוק תיקי חדלות פירעון של יחידים יעברו לאחריות בתי משפט השלום והכונס הרשמי, ואילו תהליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים. המטרה היא להקל את הנטל על בתי המשפט המחוזיים המטפלים כיום באלפי הליכי חדלות פירעון של יחידים מדי שנה, ללא טעם ענייני. בנוסף, מציע החוק החדש מסלולים מהירים יותר לניהול ההליכים, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט.

תזכיר החוק הוא פרי עבודה משותפת של שנים שנערכה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי) בראשות עו"ד אבי ליכט ובשיתוף ותיאום עם כונס הנכסים הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים.

על פי דברי ההסבר להצעת החוק, שלוש מטרות עיקריות עומדות במרכזו של החוק החדש: המטרה הראשונה היא להביא לשיקומם הכלכלי של החייבים. הצעת החוק מציבה את השיקום כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים, והיא גם מבקשת לצייד אותם בכלים שימנעו מהם להיקלע למצב של חדלות פירעון פעם נוספת באמצעות הכשרה כלכלית. "לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי זוקף את גבו של החייב ותורם במגוון מעגלים - לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה". נכתב בדברי ההסבר.

אוליבייה פיטוסי

המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. על פי דברי ההסבר, הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לכן, תכלית ההליכים היא להשיא את ערך נכסיהם של החייבים ולהקטין במידת האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון. המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי.

שרת המשפטים, איילת שקד אמרה היום: "ישנה חשיבות רבה לדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי מקצועיים וראויים, אשר יקנו ודאות לשוק ויתאימו לסביבה הכלכלית בה הם פועלים. יש פה תהליך של 'פינוי-בינוי' להליכי חדלות הפירעון ופשיטת הרגל. הרפורמה החדשה חדשנית ומותאמת מציאות, שמה דגש על שיקום החייב, מצמצת את הבירוקרטיה ומייעלת את המערכות. הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט רגל אינו עבריין, לעיתים הוא נקלע למצב ביש - ויש לסייע בידו לחזור למוטב". 

המטרה: שיקום

הצעת החוק כוללת חידושים מהותיים נוספים: באשר לתאגידים, היא קובעת נקודת פתיחה משותפת להליכי הבראה ולהליכי פירוק. כלומר, בניגוד למצב כיום, אופן פתיחת ההליכים לא יקבע עוד אם יהיה מדובר בפירוק או בהקפאת הליכים. בקשה לפתיחה הליכים תוגש על פי החוק החדש באופן אחיד ובית המשפט הוא זה שיכריע אם התאגיד חדל פירעון ורק לאחר מכן הוא שיקבל את ההכרעה לגבי מסלול הטיפול בו. אם בית המשפט לא יצליח להכריע בנוגע להליך הרצוי, הוא יוכל להמשיך בהפעלה קצרה של התאגיד ולבקש מהנאמן להגיש לו דו"ח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדו"ח, יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול כדי להבריא את התאגיד או לפעול לפירוקו.

באשר ליחידים, הדגש הוא על שיקומם הכלכלי. במשרד המשפטים יוצאים מנקודת הנחה כי השיקום הכלכלי תורם לסביבתם האישית והכלכלית, משרת את טובת הנושים, מסייע לכלכלת המשק וכן מקדם גם ערכים חברתיים נוספים כגון סיוע לחלש, האמונה במתן הזדמנות שנייה וכדומה. הרפורמה החדשה מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט רגל". על פי הרפורמה החדשה, אין להתייחס לחייב כפושע בהכרח, והמטרה העיקרית, היא להגביר את היכולת לגבות את מירב החוב האפשרי מהחייב תוך כדי שיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר ולעתיד חדש.

על פי דברי ההסבר לחוק הקו המנחה במקרה של יחידים הוא שיקום החייב וגם מבנה ההליך מכוון להשיג תכלית זו. החידוש העיקרי במקרה של יחידים הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לכונס הרשמי. חידוש מרכזי נוסף הוא מבנה ההליכים.

על פי ההצעה הליך חדלות הפירעון של יחיד יחולק לשתי תקופות: התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה בה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו חדלות הפירעון ובמהלכה תחול הקפאת הליכים. עם תום תקופת הבדיקה יגיש הכונס הרשמי לבית המשפט דוח בדבר מצבו הכלכלי של החייב ולגבי התנהלותו. על בסיס הדוח הזה יקבע בית המשפט תכנית שיקום לחייב שעם השלמתה הוא יקבל הפטר. אם לחייב אין כל יכולת לשלם לנושיו הוא יופטר מחובותיו באופן מידי.

תכנית השיקום שייקבע בית המשפט תכלול הוראות בדבר ניהול ומימוש נכסיו, התשלומים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום רשאי יהיה בית המשפט לקבוע כי על החייב להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#