ועדת האכיפה המינהלית: ברק רוזן לא יוכל לכהן תשעה חודשים כמנכ"ל ישראל קנדה

ההחלטה שניתנה ביוני עדיין לא פורסמה בידי רשות ני"ע או דווחה למשקיעים. בשל כוונתו להגיש עתירה מינהלית הגיש רוזן בקשה בהסכמה, שהתקבלה, לעיכוב ביצוע ההחלטה

אפרת נוימן

ב–16 ביוני ניתנה בידי רשות ניירות ערך החלטה בנוגע לברק רוזן ואסף טוכמאייר, בעלי השליטה בחברת דה (לשעבר פנגאיה נדל"ן), וגיא קנדה, סמנכ"ל הכספים. החלטה זו עדיין לא פורסמה בידי רשות ניירות ערך, שכן היא נדרשת להמתין 60 יום ממועד ההחלטה.

מהסיבה הזו גם החברה לא דיווחה על כך למשקיעים. ואולם, בקשה שהגיש רוזן לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לעכב את ביצוע ההחלטה בשל כוונתו להגיש עתירה מינהלית - חשפה חלק מפרטי הבקשה.

אסף טוכמאייר (מימין) וברק רוזן
ברק רוזןצילום: מוטי קמחי

לפי הבקשה, ועדת האכיפה המינהלית קבעה כי רוזן, מבעלי השליטה, מייסד ומנכ"ל חברת ישראל קנדה, כלל פרט מטעה בדו"ח מיידי של החברה. לכן הוטל עליו עיצום כספי של 250 אלף שקל. בנוסף, נקבע כי אסור עליו לכהן כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח למשך תשעה חודשים, כלומר הוא לא יוכל להמשיך ולכהן כמנכ"ל ודירקטור בחברה.

הרקע לסיפור הוא קרקע בצפון תל אביב שרכשו רוזן וטוכמאייר באמצעות חברה בבעלותם, לאחר שדירקטוריון החברה השתכנע על ידם לוותר על העסקה. לאחר שבעניין זה אושרה ב–2013 בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה, החלה הרשות בבדיקה מינהלית.

רוזן, שהצהיר כי ישלם במועד את העיצום הכספי, ביקש לעכב את הביצוע של איסור הכהונה שהוטל עליו. לדבריו, יש סיכוי גבוה כי העתירה המינהלית שיגיש תתקבל, כשבין השאר הוא מציין כי היו חילוקי דעות במותב הועדה.

רוזן טוען כי לסנקציה האוסרת עליו לכהן כמנכ"ל וכדירקטור יש השלכות חמורות גם לו וגם לחברה שבה הוא גורם דומיננטי ומוביל. לדבריו, החשש שעולה הוא כי אם לא יהיה עיכוב ביצוע, עד שתתברר העתירה המינהלית, הוא כבר יסיים את ביצוע הסנקציה. מטעם זה גם רשות ניירות ערך הסכימה לעיכוב הביצוע, וכך גם נקבע בהחלטה של השופטת דניה קרת מאיר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker