בית המשפט דחה את בקשתם של בעלי העסקים: עבודות הרכבת הקלה יתחילו בזמן

בעלי העסקים המרוכזים סביב צירי הרכבת הקלה טענו בדיון דחוף בבית המשפט: "שהכאוס יתחולל, אלפי בתי עסק עלולים להיסגר ולהמיט אסון כלכלי על בעליהם" ■ נת"ע מצידה, סירבה למינוי רואה חשבון שיאמוד את הנזקים

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
יסמין גואטה
יסמין גואטה

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיים היום (ד') דיון בתביעה הדחופה שהגישו . השופט יונה אטדגי שדן בתיק הציע לנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) להקים גוף מוסכם שיהיה בקשר עם בעלי העסקים כדי להם פתרונות ספציפיים. לדבריו, יש למנות מהנדס מוסכם שייתן פתרונות טכניים וכן יועץ ארגוני או עסקי שייעץ לבעלי העסקים כיצד להתארגן בתקופת העבודות.

בעלי העסקים הסכימו לכך, בתנאי שימונה גם רואה חשבון שיאמוד את הנזקים. ואולם נת"ע סירבה, והציעה למנות רק איש קשר בשטח שייתן מענה לפניות של העסקים בתוך שבוע. "אי אפשר לחיות עם הצעה כזו", הדגיש עורך דינם של בעלי העסקים בדיון.

זכרונות מהקמת הרכבת הקלה בירושליםצילום: תומר אפלבאום

בסופו של הדיון דחה השופט את הבקשה למתן צו-מניעה. הוא הדגיש כי "עם כל ההתחשבות בנזקים שעלולים להיגרם לבעלי העסקים מביצוע העבודות, אולי עד כדי קריסת חלקם, כטענתם, מדובר בסופו של דבר בנזק כספי שניתן יהיה לפיצוי במידת הצורך". לדבריו, לא ניתן לשקול נזק אפשרי זה לעומת הנזק העצום שעלול להיגרם מעיכוב העבודות לאחר שנת"ע וכל הגורמים הכרוכים בכך נערכו לתחילתן. "אין צורך לפרט ולשער במה קשורה תחילת ביצוע העבודות ברמה הלוגיסטית, הטכנית, הכלכלית וכו'".

לדברי השופט, "לא סוד הוא כי לא רק בעלי העסקים עלולים לסבול באופן זמני מהעבודות העומדות להתבצע, אלא גם ציבורים רבים נוספים, אך אני מוכן להסכים לכך כי בעלי העסקים עומדים אולי לסבול מהם יותר מאחרים וייתכן שגם פרנסתם ממש תפגע מכך, אך למרות ההבנה למצוקתם האפשרית אין לשקול כאמור מצוקה זו אל מול הצורך החשוב בביצוע העבודות ואין לשקול את נזקם האפשרי אל מול הנזק העצום העלול להיגרם לציבור מעיכובם".

השופט התייחס שוב להצעתו לפיה יוקם מנגנון משותף של בעלי מקצוע שיבחנו באופן פרטני את צרכיו של כל אחד מבעלי העסקים ויציעו הצעות פרטניות ביחס לכל בעיה שתתעורר בניסיון להקטין ככל האפשר את הנזק העלול להיגרם לבעלי העסקים דבר שהוא. "כך אני משוכנע, האינטרס גם של נת"ע והמדינה שבוודאי אינם מעוניינים לגרום נזק לבעלי העסקים, ואולי גם בכך ייווצר שיתוף פעולה בין הצדדים שיתרום לכולם ולציבור". הדגיש "לצערי הדבר לא הסתייע במהלך הדיון, אך אני שב ומציע את הדבר לצדדים".

בשבוע שעבר הגישו 23 בעלי עסקים שמרוכזים סביב התחנות בקרליבך ואלנבי לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד נת"ע, משרד התחבורה, משרד הפנים, עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב. העסקים ביניהם גם אוליב קרליבך, דבוש, שני בר, הטאבון תל אביב, סופר דניאליס, טבע קסטל, מסעדת דקא ומפגש הסטייק טוענים כי נת"ע והמדינה לא דאגו לעדכן את העסקים בפרטים ובהחלטות בנוגע לעבודות ובעיקר לא דאגו למצוא פתרונות לכל אחד מהם. הם הדגישו כי במהלך ביצוע העבודות, יגרמו להם נזקים כלכליים ודאיים.

עבודות תשתית רכבת קלה בתל אביבצילום: אסף שילה / ישראל ס

בפתח הדיון היום ציין השופט כי התביעה של בעלי העסקים הוגשה לכאורה בשיהוי ולאחר שכל הרשויות כבר מוכנות לתחילת ביצוע העבודות. לדבריו, יהיה קשה למנוע את תחילת העבודות בשלב זה. "הסוסים כבר מחוץ לאורווה, אתם מודעים לעבודות כבר מספר חודשים והיום יהיה קשה עד בלתי אפשרי להחזיר אותם לאורווה". אמר בפתח הדיון לבעלי העסקים.

עו"ד עודד פלג שמייצג את בעלי העסקים אמר: "התוכנית הזו היא אולי גרנדיוזית אבל איפה ראינו פרסום רשמי של נת"ע או משרד התחבורה בנוגע אליה? כל ההליך נעשה במהירות שיא אחרי הבחירות. רוב הציבור גילה על כך היה רק בידיעות בתקשורת במאי האחרון".

פלג הסכים להצעת השופט להקמת גוף מוסכם וביקש לצרף אליו גם רואה חשבון ולכך דרושה הסכמתה של נת"ע. "בנסיבות האלו זה הכרחי" הדגיש. "העסקים של חלק מהיושבים פה באולם נועדו לכיליון, לחלק אחר צפויה פגיעה אדירה".

עם זאת הוא הדגיש כי "מבחינת נת"ע - כסף זו מילת גנאי. מדובר בפרויקט של 16 מיליארד שקל רק בקו האדום- ראוי היה שנ.ת.ע תתחשב גם בבעלי העסקים שיושבים על התחנות. אבל הגישה שלה היא אחרת היא מראש מכריזה שאין פיצוי והנזק צריך להיות מגולגל על בעלי העסקים. מדובר באובדן נכסים הכנסות פגיעה בעובדים במשפחות שלהם".

מנגד, טען עו"ד יוסי בנקל, שמייצג את נת"ע, כי הפרויקט הזה היה צריך לצאת לדרך כבר בסתיו 2007. "אין שום חידוש ושום הפתעה לאף אחד, הפרויקט הזה הוא לאומי והוא הולך לגרום למטרד לכל אחד מאיתנו, המשרד שלי ממוקם בשאול המלך וגם אני לא הולך להגיע למשרד בזמן אחרי שיתחילו העבודות". אולם השופט הדגיש כי בניגוד לבנקל, לבעלי העסק צפויה פגיעה כלכלית. "האם ניתנה הדעת לסבל של בעלי העסקים?" שאל את בנקל שהשיב כי נציגיה של נת"ע קיימו מאות פגישות, נכנסו לכל אחד מהעסקים, וחילקו עלונים".

בתביעה שהגישו טענו בעלי העסקים: "כשהכאוס יתחולל, אלפי בתי עסק וביניהם בתי העסק של התובעים, שחזיתותיהם פונות לרחוב ולאתר העבודות, יתקשו לקבל ולשווק סחורות, תמנע גישה מלקוחות ברכב או ברגל, העסק יפעל במרכזו של אתר עבודות, העסקים יוסתרו בקירות מגן סביב העבודות, מדרכות ומעברים יסגרו. על פי ניסיון העבר מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, עלולים רבים מהעסקים להיסגר ולהמיט אסון כלכלי על בעליהם".

באמצעות עורכי הדין שחר הררי, עודד פלג, מירב תהילה ואור קוטלר הם הדגישו כי נת"ע והמדינה לא הסתפקו בהימנעות מיצירת פתרונות פרטניים לכל אחד מהעסקים שיפחיתו את המטרדים והנגישות לעסקיהם, אלא גם לא דאגו לייחד להם קרן פיצויים כפי שהיה ראוי לעשות, במיוחד במסגרת פרויקט שתקציבו עומד על כ-15 מיליארד שקל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker