השופט רובינשטיין נגד ביקורת אישית
 על פרקליטים: תנוצל לשימוש ציני

אחרי שהשופט מני מזוז תמך ופרקליט המדינה שי ניצן התנגד - מצטרף השופט אליקים רובינשטיין למסתייגים ממתן סמכויות לביקורת פרטנית על פרקליטים לנציבות הביקורת ■ "יש כאלה שאינם בוחלים בשום אמצעי. מטרתם לנגח את השירות המשפטי על גבו של הפרקליט"

אפרת נוימן

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר וכיום המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, הביע עמדה מסויגת לגבי סמכויות הביקורת הפרטנית נגד פרקליטים שניתנו לנציבות הביקורת על הפרקליטים, שבראשה עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל. בתחילת החודש הביע שופט העליון מני מזוז, שאף הוא כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, עמדה התומכת בסמכויות כאלה. שני השופטים תומכים בקיומה של ביקורת מערכתית.

בישיבה שקיים בתחילת החודש השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שמונה על ידי שרת המשפטים איילת שקד לבחון את המתווה שבו פועלת נציבות הביקורת, אמר רובינשטיין כי הבעיות שהוא ראה בתקופתו כיועץ משפטי היו מערכתיות בעיקר, כמו ריבוי תיקים שלא טופלו במועד או שאלות מקצועיות. תלונות אישיות שהתקבלו היו בעיקר ביחס לפרקליטים שהשתהו בטיפול. רובינשטיין ציין כגילוי נאות כי אשתו, מרים, היתה 33 שנה בפרקליטות, בין השאר כמשנה לפרקליטות המדינה (עניינים אזרחיים).

השופט אליקים רובינשטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

"בסך הכל היו מעט מקרי תלונות פרטניות שהגיעו אלי, והן היו רק במעט על השתהות בהגשת מסמכים. לא זוכר שהיו תלונות על איכות הייצוג. לגבי התנהגות לא ראויה של פרקליט - היה מספר קטן של מקרים, אני זוכר שלושה מקרים בלבד שהגיעו כתלונות... התרשמותי הכללית היתה שהתלונות שהיו נסבו על טעות בתום לב, ולא על רשלנות בדרגה גבוהה ובוודאי לא בזדון".

גולדברג השיב כי אם ממילא מקבלים את העמדה שיש צורך בקיום הנציבות בנושא של בדיקת המערכת, מדוע לא להוסיף לה את הבדיקה הפרטנית, אם גם כך מדובר בבדיקה נוספת של שתיים או שלוש תלונות במקום להעבירה לגוף אחר? (כמו לשכת עורכי הדין למשל).

לטענתו של רובינשטיין, יש חשש מניצול ציני שעלול להיעשות משימוש במנגנון. "פגשה אותי אמש פרקליטה באירוע מסוים וסיפרה לי, בלי לדעת כי אנו נפגשים היום, כי הוגשה נגדה תלונה לנציבות, ולדבריה התלונה מופרכת ולא מוצדקת, אך התלונה בעניינה לא נסגרה והיא מוקפאת כרגע. הדבר מלחיץ אותה. הוא יכול לפגוע בשלוות עבודתו של אדם, שברוב המקרים התלונות לא יהיו מוצדקות, על פי הנתונים שקראתי עד כה...יש טענה האומרת כי ללשכת עורכי הדין לא ממהרים לרוץ, ולנציבות הביקורת ממהרים לפנות, איני יודע אם זה נכון. בכל המקרים שציינתי, גם לעניין לשכת עורכי הדין, כולם היו ממש לחוצים ביחס לתלונות שהוגשו נגדם".

השופטת הילה גרסטלצילום: אוליבייה פיטוסי

"למצוא דרך שתמנע התעמרות באדם"

רובינשטיין הוסיף כי במקרי קצה - שצועקים מבחינה ציבורית או מקצועית ושיש להם השלכות - הוא לא היה נועל את הדלת לבירור קפדני. "אבל עם הזמן, החשש הוא שהדבר עלול להיות מנוצל לשימוש ציני, נגד פרקליט...אם הייתי צריך להחליט באופן דיכוטומי הייתי נוטה לכיוון הפחות אינדיווידואלי ויותר נוטה לכיוון המערכתי...אך אם כבר זה נעשה במקרים קיצוניים - צריכה להיות דרך שתמנע התעמרות באדם רק בשל העובדה כי הוא מנהל תיק. כיום יש שאינם בוחלים בשום אמצעי. מטרתם, גם כדי לנגח את השירות המשפטי באופן שתוצאותיו תהא על גבו של הפרקליט או התובע היחיד, כדברי הפסוק 'על גבי חרשו חורשים האריכו למעניתם' (תהילים קכ"ט, ג')".

על השאלה מה עמדתו ביחס להקמתו של הגוף בחקיקה, במידה שמחליטים להקימו, השיב רובינשטיין כי עדיף כך וכי בתפקיד הנציב חשוב שיהיה גם מישהו שמכיר את עבודת הפרקליטות והמנגנון.

מי שעוד הביע עמדה פומבית נגד גוף הביקורת במתכונתו הנוכחית ש"חותר תחת עקרונות היסוד של השיטה" הוא פרקליט המדינה שי ניצן. לטענתו, ההסמכה של הנציבות לברר תלונות אישיות נגד פרקליטים היא "מיותרת ובלתי צודקת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker