איך מצדיקים תשלום 
של 1.2 מיליון שקל על חוות דעת כלכלית?

בקשה להחזר הוצאות בתביעה ייצוגית חשפה את התשלום הגבוה שקיבלו המומחים הכלכליים מטעם החברה ■ פרופ' אשר בלס, החתום על חוות הדעת עם פרופ' חיים בן שחר, מסביר מדוע העלות בכלל לא חריגה

אפרת נוימן

במארס נתנה רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלומית יעקבוביץ, החלטה שהצליחה להפתיע ולעורר חששות בקרב מגישי תביעות ייצוגיות. היא קבעה ש-14 תובעים ייצוגיים שבקשתם לתביעה נגד 
אי.די.בי פיתוח נדחתה, ישלמו את שכרם המלא של שני הפרופסורים המומחים ששכרה אי.די.בי לכתיבת חוות דעת על התביעה - כ-1.2 מיליון שקל.

משמעות ההחלטה הזאת ברורה - תובע ייצוגי (ויש רבים כאלה) נוטל סיכון שאם תידחה תביעתו (ויש רבות כאלה) הוא יצטרך לשאת בתשלומי ענק עבור חוות דעת שביקש נתבע, שיכול לפנות למומחים היקרים ביותר בשוק, מבלי שיש לתובע אפשרות השפעה או שליטה בסכומים אלה. גם כשנקבעות לצד המפסיד הוצאות שכר טרחת עורכי דין של הצד שכנגד, בדרך כלל אין מדובר בסכום המשקף את העלות האמיתית של הייצוג המשפטי בתיק.

פרופ' אשר בלס
פרופסור אשר בלס

בשבוע שעבר, בעקבות ערעור שהוגש, ביטלה השופטת עפרה צ'רניאק את ההחלטה של יעקובוביץ והחזירה אותה לבחינה מחודשת מבלי שתהיה תלויה בהחלטתה הראשונה. גם אם עדיין לא ברור באיזה סכום תנקוב יעקובוביץ הפעם, עולה השאלה אם אין מדובר בתשלום מופרך עבור חוות דעת.

התובעים הייצוגיים, שיוצגו על ידי עו"ד יצחק אבירם, טענו שנכפתה עליהם בתחילת 2009 מכירת מניות אי.די.בי פיתוח שהיו בבעלותם לחברה ב-41 שקל למניה, כחלק מהצעת רכש מלאה, פגומה ופסולה, תוך תשלום נמוך משווי ערך מניותיהם. לפיכך, הם דרשו מבית המשפט לבטל את הצעת הרכש, ולחלופין לקבוע שהשווי ההוגן לביצוע הצעת הרכש היה 82 שקל למניה, כפי שהיה בהצעת רכש של החברה מ-2008.

פרופ' אשר בלס, שכתב את חוות הדעת מטעם אי.די.בי פיתוח עם פרופ' חיים בן שחר, טוען שבמקרה זה היתה עבודה של מאות של שעות, אם לא יותר מ-1,000, בשיתוף עוזרי מחקר וכלכלנים. "היו כאן הרבה סוגיות שנידונו בחוות הדעת. הושקעה תשומת עבודה רצינית וכבדה", הוא אומר. "כשחוות דעת בהיקף כזה עולה אלפי שקלים או 50 אלף שקל, ברור שלא מדובר בעבודה רצינית. דווקא שכר טרחה נמוך מחשיד יותר". בחוות הדעת היו 83 עמודים, כששמונה מהם הוקדשו לתוכן עניינים וקורות חיים.

השופטת ד"ר דרורה פלפל מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה במארס 2014 את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית מהטעם שהתובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם ברמת הסבירות הנחוצה. היא קבעה שיש להסתמך על ההערכה שצורפה לחוות הדעת של בלס ובן שחר והוסיפה שהיא ערה "לניסיון בא כוח המבקשים למצוא בה פגמים, שאולי קיימים ברמה כזאת או אחרת, שלא הוכח אם הם פוגעים בשווי ההוגן של החברה ועד כמה". התובעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין, והחלטה בעניין לא ניתנה עדיין.

השופטת דרורה  פלפל
השופטת דרורה פלפל צילום: עופר וקנין

בלס עוסק בייעוץ ומחקר כלכלי וכותב גם חוות דעת כלכליות עבור המדינה, למשל בעניין תמלוגי העבר של כיל; ועבור בעלי מניות, למשל בתביעה נגזרת נגד נגב קרמיקה ובעניין המיזוג של yes ובזק. הוא מציין שכתיבת חוות דעת שונה מכתיבת מאמר אקדמי בכך שהכותב צריך להיות מוכן להיחקר על חוות הדעת שנתן, והיא צריכה להיות חסינה בפני כל התקפה אפשרית. לדבריו, התשלום אינו מבוצע רק עבור חוות הדעת - במקרים רבים המומחה מלווה את התיק בכל הפן הכלכלי ומסייע בחקירה של הצד שכנגד.

עד כמה סכום זה משקף עלות של חוות דעת ממוצעת שאתה נותן?

בלס: "זה לא היה חריג. לא ערכתי ממוצע, אבל זאת פונקציה של השקעה שנדרשה. יש תיקים שבהם חוות הדעת פשוטה יותר. העלויות היו לפי התשומות שלי, של פרופ' בן שחר ושל צוות כלכלנים. היו תתי־מחקר חשובים. מדובר בחוות דעת של כ–80 עמודים. בחו"ל יש מעין כללי אצבע לגבי השאלה כמה עולה כל עמוד של חוות דעת, והסכומים שם גבוהים פי ארבעה ואף שמונה מהמקובל בישראל.

"בסופו של דבר, כלכלן מספר סיפור סביב נתונים. צריך להגיע למספרים, לתאר סיפור ולהסביר את הסיפור באופן ברור לשופט, שלא מתיימר להיות כלכלן. אני נתקל גם בחוות דעת שבהן נדמה שאין שמץ של בשר, והתחושה היא שרצו רק שיהיה משהו -ויש חוות דעת ברמה רצינית מאוד".

כשקוראים חוות דעת מסוימות, אי־אפשר שלא להתרשם כאילו קודם סומנה המטרה ולאחר מכן ירו את החצים.

"יש תיקים שלפני שמוגשים בהם תביעה או כתב הגנה, מתייעצים עם המומחה הכלכלי, שמכוון לטיעונים מסוימים, ולכן גם חוות הדעת שלו תהיה באותה הרוח. מומחה טוב יכול להביא את עורכי הדין והלקוחות לחשוב על נקודות שהם לא חשבו. זה לא מעיד כשלעצמו על משהו פסול".

יש מקרים שבהם אתה מסרב לתת חוות דעת?

"יש מקרים שבהם אני אומר שלא אוכל לעזור, ויש מקרים שבהם לא פונים אלי, כי יודעים שלא אאמין בעובדות. אני מאמין שפונים 
אלי כשיש תחושה שיש דברים בגו".

אתה מתרשם ששופטים לוקחים ברצינות חוות דעת כלכליות?

"יש שופטים בכל הערכאות ובוררים ומגשרים שנותנים משקל רב לנקודות הכלכליות, ויש כאלה שפחות. יש תיקים שיכול להיות בהם יסוד כלכלי חשוב, אבל הוויכוח הוא בעיקרו משפטי. באופן כללי, אני יכול להגיד שמתייחסים לזה יותר עם השנים, כי החשיבות של הכלכלה גדלה והולכת. גם חלק מהנושאים שבשיח הציבורי, כמו סוגיית הגז הטבעי, נוגעים בשאלות כלכליות מורכבות".

ללא קשר לשאלה מי ישלם את ההוצאה בתביעה הייצוגית נגד אי.די.בי.פיתוח, אפשר להניח שאתה קיבלת את התשלום.

"אני עובד באופן שאינו מותנה בתוצאות. קיבלנו את שכר טרחתנו - וכך צריך להיות".

עו"ד אבירם, שייצג את התובעים, אמר: "בכל הכבוד, אין כל ייחוד בחוות הדעת, היא רגילה, ולכן הסכום שנטען כשכר טרחה לגביה אינו סביר באופן קיצוני. חוות הדעת כוללת 75 עמודים ברווחים גדולים מאוד, שבמצב רגיל היו תופסים כ-35 עמודים. אין סיכוי שמדובר ב-1,000 שעות עבודה. האם המומחה באמת חושב שנאמין שבמשך שישה חודשי עבודה הוא עבד רק על חוות הדעת הזאת?"

בלס מסר בתגובה לדברי אבירם: "חוות הדעת אינה יכולה להימדד רק במספר הדפים אלא באיכותה, במורכבות הנושאים הכלכליים שבהם היא עוסקת ובאופן שבו היא ומטפלת בסוגיות הרלוונטיות״.

התשלום למומחים ייבחן מחדש

בהחלטה של השופטת עפרה צ'רניאק אפשר היה לקלוט ביקורת מרומזת כלפי השופטת ד"ר דרורה פלפל, שמלכתחילה העבירה את ההחלטה בנוגע להוצאות המומחים בתיק זה לרשמת שאינה מכירה את התיק ולא החליטה בכך בעצמה. צ'רניאק ביטלה את ההחלטה של הרשמת והחזירה אותה לבחינה חוזרת.

"יש לפרש את הוראתה של השופטת פלפל לאמור כי הרשם ישום את ההוצאות, ככזו המעבירה לו את שיקול הדעת הרחב לבחון את הבקשה כאילו היתה מונחת בפני השופט עצמו ולפי אותם קריטריונים", נכתב בהחלטה. "יש להניח ברמת ודאות גבוהה שלו התכוונה השופטת פלפל לחישוב טכני בלבד, היתה כותבת בפסק דינה כי על המערערים לשאת לא רק בשכר טרחת עורך דין, כי אם בשכר טרחה של המומחים בתיק, או קובעת את סכום ההוצאות בעצמה כרובנו, ומן הסתם גם לא היתה מעסיקה בנושא זה את הרשמת, שאינה מכירה את התיק על בוריו, ומורה לה לשבת על המדוכה ולשום את ההוצאות במקומה. דומה אפוא כי במקרה הספציפי שנדון על כלל נסיבותיו יש לשום את ההוצאות תוך הפעלת כל אותם כללים שנקבעו בפסיקה בכגון דא. ההחלטה חסרה התייחסות לאמות מידה אלה".

בהקשר זה אמר עו"ד יצחק אבירם, שייצג את התובעים: "השופטת צ'רניאק החזירה את השפיות לתביעות ייצוגיות. החלטה לפסוק הוצאות בסכום כל כך מוגזם היתה משנה לנצח את היכולת לנהל תביעה ייצוגית מול גופי ענק. תביעות ייצוגיות מקדמות את שוק ההון ואת השוק הצרכני בישראל. לכן, כמצוות בית המשפט העליון יש לנהוג במתינות ובסבירות בפסיקת הוצאות. ומתינות וסבירות זה עשרות אלפי שקלים — לא מיליונים".

עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', שייצג את אי.די.בי פיתוח, ציין כי "מדובר בהחלטה טכנית שמחזירה את ההחלטה הקודמת לרשמת לצורך עיון והנמקה מחודשת".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker