כך מרוויחים חצי מיליון שקל בשנה: האחים שהשכירו 24 דירות - וישלמו רק 10% מס

השופט יונה אטדגי קבע כי מכלול הנסיבות הולם יותר תיאור של הכנסה פאסיבית ולא הכנסה מעסק - ולכן על אותן דירות שהושכרו למטרת מגורים יחול מס מופחת של 10%

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפרת נוימן

החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי למרות ששני אחים ירשו נכסים רבים מאביהם והשכירו 27 נכסים - 24 דירות, שתי חנויות ומשרד - ההכנסה בגין הנכסים לא תיחשב כהכנסה מעסק אלא הכנסה פאסיבית - סעיף 2 (6) לפקודה - עליה חל שיעור של 10% בלבד (לגבי הדירות שהושכרו למגורים). הנכסים, למעט אחד, נמצאים בתל אביב כשההכנסות השנתיות שהופקו מהם הם כחצי מיליון שקל לשנה עבור כל אחד מהאחים.

רשות המסים טענה כי מדובר בהכנסה אקטיבית מעסק, ולכן הם אינם זכאים לשיעור המס המופחת. מנגד, האחים טענו כי בעבר רשות המסים הכירה בסיווג ההכנסה כפסיבית — כך שאביהם, ולאחר מכן הם, היו מנועים מלקזז הפסדים מעסק. לטענתם, רק ב-2003, לאחר שתוקן סעיף 122 לפקודה ונקבע שיעור מס מופחת של 10% "נזכרה" רשות המסים לסווג את ההכנסות אחרת.

צילום: עופר וקנין

השופט יונה אטדגי בחן את המשתנים שתומכים בסיווג ההכנסה מעסק כמו למשל מנגנון מסוים לניהול הנכסים שכלל העסקה של שתי עובדות בניהול המנגנון והעובדה שהפעילות השוטפת תועדה בתוכנת ניהול חשבונות. ובכל זאת הוא קבע כי אין מדובר במנגנון של ממש, אלא בהסדרים שהתקיימו עוד בחיי האב והמשיכו להתקיים בשנות הערעור, עד שפסקו לאחר מכן.

לגישתו, אותן פעולות שנעשו במסגרת אותו "מנגנון" לא חרגו מפעילויות רגילות המתבקשות ממשכיר של נכס, וכי ניתן היה לעשות אותן פעולות גם ללא העסקתן של העובדות. בנוסף, חוזי השכירות היו סטנדרטיים, לא בוצעה כל פעילות השבחה בנכסים ולא נתנו כל שירותי תחזוקה, מלבד שליחת אנשי מקצוע מתאימים לתיקונים ספציפיים. גם לא ננקטו כל פעולות שיווק מיוחדות לנכסים מאחר ותחלופת הדיירים היה מועטה.

נקודה חשובה נוספת הייתה העובדה שרוב הנכסים הגיעו לאחים בירושה מאביהם שנפטר ב-1999 כשהם ממלאים בכך תפקיד פאסיבי. "מתוך אותה "פאסיביות" הם המשיכו להחזיק בנכסים ולהפיק מהם הכנסות, כפי שעשה אביהם, בלא שתרמו מעצמם כמעט דבר לצמיחתם או לגדילתם, אלא רק להמשכם ושימורם". גם העובדה שרשות המסים לא התערבה בעבר בסיווג הנכסים, שיחקה לרעתה.

אטדגי ציין כי העובדה שהנכסים היו רשומים בשנים הנידונות על ידי חברות אינה חשובה שכן העובדה כי המדובר בגוף משפטי-כלכלי שאין לו קיום זולת הפקת רווחים מהנכסים, אינה הופכת את ההכנסה להכנסה מעסק. הוא סיכם את הטיעון בכך ש"ממכלול הנסיבות שתוארו לעיל עולה, כי למרות שניתן לדלות מהן מספר מאפיינים לתיאור ההכנסות כ"עסק", הרי שמרביתן הולם יותר תיאור של הכנסה פאסיבית".

אטדגי גם מתח ביקורת על רשות המסים כשהוא קובע כי "גם אם המוטיבציה של המשיב להגדלת ההכנסות הנגבות מהנישום לטובתו הכללית של הציבור רצויה בעיקרה, חובת ההגינות מחייבת את הרשויות המינהליות וכל שכן את המשיב הממלא בהליכי השומות הללו תפקיד מעין-שיפוטי, לעקביות בעמדותיה ולאמירה בשפה אחת ביחס לאותן נסיבות... הדרך הטובה ביותר למניעת המטוטלת בהתייחסות המשיב לסיווג הנדרש בהקשר הנדון כאן היא קביעת קריטריונים ברורים ואחידים, שינחו אותה בגיבוש עמדתה ובהחלטותיה".

לבסוף נקבע כי שיעור המס המופחת של 10% לפי תנאי סעיף 122 לפקודה יחול רק על דירות המגורים שהושכרו למטרת מגורים ולא על דירות המגורים שהושכרו למטרות אחרות, והוא לא יחול על הנכסים שאינם דירות מגורים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker