ביהמ"ש דחה את הפשרה בתביעה הנגזרת נגד דני דנקנר - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש דחה את הפשרה בתביעה הנגזרת נגד דני דנקנר

הסכם הפשרה בגין רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף קבע תשלום של 6 מיליון שקל בלבד, לעומת 88 מיליון שנדרשו בכתב התביעה ■ דנקנר קיבל פטור גורף מהאחריות לכל המעשים ■ "לא הוצג הסבר לפטור המוחלט לדנקנר" אמרה השופטת יהודית שבח

תגובות

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ד') את הסכם הפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד דני דנקנר ונושאי משרה בבנק הפועלים בגין רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף.

בהסכם הפשרה נקבע כי חברת הביטוח של נושאי המשרה תשלם לבנק הפועלים 6 מיליון שקל בלבד. בפשרה הזו קיבל דני דנקנר פטור גורף מכל אחריות לכל המעשים נשוא הפרשה. השופטת יהודית שבח מתחה ביקורת נוקבת על כך: "לא הוצג הסבר המניח את הדעת להפטר המוחלט שניתן לדנקנר" הדגישה.

אורן נחשון

דנקנר שוחרר באחרונה מכלא חרמון אחרי שריצה עונש מאסר בעקבות הרשעתו בין השאר, בכך שסגר את עסקה לרכישת הבנק הטורקי פוזיטיף בלי לחשוף את ניגודי העניינים החמורים שבהם היה מצוי. התביעה הנגזרת הוגשה בשנת 2010 בשם הבנק נגד דנקנר ונושאי משרה נוספים בבנק, והגישו אותה בעלי מניות בבנק.

במרכז התביעה עומדת הטענה לנזק שנגרם לבנק בשל ההתקשרות בעסקה לרכישת בנק פוזיטיף בניגוד עניינים. התובעים הלינו על כך שהבנק שילם לקרן ההשקעותRP פיצוי של 25 מיליון דולר בתמורה לויתורה על כוונתה לרכוש מניות בפוזיטיף, במקום 5 מיליון דולר שנקבעו בהסכם בין הבנק לקרן.

להסכם הפשרה הזה קמו לא מעט מתנגדים. כך למשל, בעמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה נכתב כי: "קיים טעם לפגם בכך שאדם שהורשע, על פי הודאתו, במעשים קשים ובעבירות קשות יזכה לפטור במסגרת הליך אזרחי, גם ביחס למעשים שנעשו בכוונה תחילה ומתוך מודעות למעשה ולתוצאותיו. האמור לעיל נכון בין אם לאדם נכסים רבים ממנו יכולים הנפגעים ממעשיו להיפרע על נזקיהם כתוצאה ממעשיו אלו, ובין אם הוא חסר כל".

גם המפקח על הבנקים התנגד להסכם ובעמדה שהגיש בתיאום עם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך הדגיש את הפער הגדול מאוד בין הנזק שנטען בתביעה - 88 מיליון שקל, לבין סכום הפיצוי עליו הוסכם בפשרה - 6 מיליון שקל. בנוסף ציין את העובדה ששכר הטרחה עליו הוסכם חריג בגובהו - 20% מתוך 6 מיליון שקל.

רמי שלוש

גם לפי השופטת שבח סכום הפיצוי הוא "המשוכה המרכזית העומדת בפני אישור הסדר הפשרה". היא הדגישה כי לא הוצג בפניה הסבר שיתרץ את היעדר היחס בין סכום הפיצוי לבין הסכום שנתבע בתביעות הנגזרות, ואף לפוטנציאל הסכום שעשוי להיפסק באם התביעה הנגזרת תתקבל.

לדבריה, "התביעה הנגזרת התמקדה באישור הדירקטוריון את הסכם 2008 לפיו שולם לחברת RP פיצוי בסך 25 מיליון דולר בעת שהפיצוי המוסכם שהיה נקוב הסתכם ב-5 מיליון דולר בלבד. בתביעה הנגזרת נטען כי הנזק שגרמו הדירקטורים לבנק הפועלים ולחברת הבת שלה, תרשיש, מתבטא במלוא סכום הפיצוי ששולם על פי הסכם 2008 קרי: 88 מיליון שקל".

השופטת קבעה גם כי לא ניתן להשלים עם ההפטר שניתן בהסכם הפשרה לחברת RP וחברות קשורות אליה: "RP איננה בעלת דין, גם לא ברור מי הן 'החברות הקשורות אליה'. אם בית המשפט יאשר ניהולה של תביעה נגזרת, ואם יוברר בסופו של ההליך כי RP קיבלה כספים שאינם מגיעים לה לפי דין, באופן המאפשר השבתם - כולם או חלקם, לקופת בנק הפועלים, אינני רואה מדוע צריך הסדר הפשרה בתביעה הנגזרת להוות מחסום להגשת תביעה שכזו, באם יוכח שתביעה שכזו תואמת את טובת הבנק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#