פרופ' גד קרן הרוויח 1.2 מיליון שקל באופציות - כמה מס הוא שילם? - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' גד קרן הרוויח 1.2 מיליון שקל באופציות - כמה מס הוא שילם?

השופטת קיבלה את הערעור שהגיש פרופ' גד קרן, שלפיו הכנסותיו כדירקטור אינן מהוות הכנסה מעסק או ממשלח יד אלא הכנסה ממקור אחר - ולכן מימוש אופציות שקיבל אינו חייב במס שולי אלא במס רווחי הון

תגובות

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב עסק בשאלה שרלוונטית לדירקטורים רבים, ובפרט לכאלה שמכהנים בחברות ציבוריות: מתי דירקטור ייחשב "דירקטור מקצועי", כך שההכנסה שנוצרה לו מקבלת אופציות תיחשב כהכנסה מעסק או ממשלח יד .

פרופ' גד קרן - רופא מומחה בתחום הקרדיולוגיה - כיהן בין 1991 ל-2010 כדירקטור בחברת התרופות תרו, שנסחרת בבורסת ניו יורק. במסגרת זו הוא קיבל אופציות לרכישת מניות תרו במחיר הזהה למחיר במועד הקצאת האופציות. קרן מימש את האופציות בסוף 2013, ברווח של 1.2 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הוא מכר את רוב המניות שהתקבלו ממימוש האופציות.

מוטי מילרוד

השאלה שעלתה היא כיצד יש למסות את הרווח שנוצר לו ממימוש האופציות. קרן טען כי יש למסות את הרווח כרווח הון, כלומר בשיעור של 15% (כיום - 25%). פקיד השומה, לעומת זאת, טען כי מכיוון שהאופציות הוקצו לקרן בתמורה למתן שירותי דירקטור מקצועי, שאותם נתן מכוח היותו רופא מומחה בתחומו, הרי שחבות המס במימוש האופציות למניות היא של הכנסה מעסק או ממשלח יד, כלומר לפי המס השולי; וכי רק לאחר מימוש האופציות, כשיש בידו נכס חדש - מניות חברת תרו - המכירה חייבת במס רווחי הון.

המחלוקת נסבה סביב סעיף 3(ט)(1) לפקודת מס הכנסה, שלגישת פקיד השומה חל במקרה זה על אירוע מימוש האופציות. פרשנות בית המשפט העליון לסעיף קובעת הסדר של דחיית אירועי מס במקרה שבו קיבל הנישום אופציה בלתי־נסחרת לרכישת מניות, שניתנה בהקשר של יחסי עובד־מעביד ממי שהוא מספק לו שירותים או מחברה בשליטתו - כך שרואים את הרווח שהפיק הנישום רק במועד המימוש, והוא נחשב כהכנסת עבודה, מעסק או ממשלח יד.

פסק הדין בחן את השאלה האם הסעיף הזה מוגבל לעובדים, נותני שירותים עצמאיים ובעלי שליטה - ואם כך, מהו מעמד הכנסתו של קרן.

קרן, שיוצג על ידי עורך הדין ליאור פיק, טען כי הוא אינו עובד של תרו, כי אין לו עסק של מתן שירותי ניהול, וכי אין זה משלח ידו - ולכן הכנסתו משכר דירקטורים אינה מהווה הכנסת עבודה.

דירקטור מקצועי - מי שזה עיקר עיסוקו

השופטת אגמון־גונן קבעה כי יש לפרש את סעיף 3(ט)(1) בצמצום, וכי תחולתו מוגבלת לעובדים, נותני שירותים עצמאיים ובעלי שליטה בלבד. היא קבעה כי במקרה של קרן, אין מדובר בהכנסת עבודה, וכי תפקידו כדירקטור בתרו אינו עולה לכדי "עסק" או "משלח יד".

אתר בתי המשפט

רשות המסים טענה כי קרן הוא דירקטור מקצועי, ולכן הכנסתו היא הכנסה ממשלח יד. זאת, מכיוון שהוא כיהן בכמה חברות הזנק בתחום הקרדיולוגיה ומכיוון שכדירקטור בתרו הוא נדרש לידע המקצועי שלו כקרדיולוג. אגמון-גונן קבעה כי ככלל - דירקטור מקצועי הוא מי שעיסוקו או עיסוקה בראש ובראשונה בכך, וכי כל מקרה ייבחן לגופו.

עם זאת, היא מנתה מאפיינים כלליים לדירקטור מקצועי: "נראה דירקטור מקצועי במנהלי עסקים המכהנים בכמה דירקטוריונים או תפקידי ניהול אחרים; בבעל שליטה המכהן במקביל גם כדירקטור באותה חברה או באותו אשכול חברות; ובעל מנגנון עסקי של מתן שירותי דירקטורים או ניהול לעסקים.

"כדירקטור מקצועי ניתן למנות גם עורכי דין, כלכלנים, ורואי חשבון, הנותנים שירותים לחברות ובמסגרת זו גם מכהנים בהן כדירקטורים... גם כשמדובר בחברת הזנק, שבה הרעיון או הפיתוח נשענים על היכולת המקצועית של דירקטור - בהחלט ייתכן כי ניתן לראות בו דירקטור מקצועי".

במקרה זה קבעה אגמון-גונן כי קרן אינו נכלל בקטגוריות אלה: הוא מכהן כדירקטור ומשתתף בישיבות דירקטוריון של חברה ציבורית אחת, שלא בתחום מומחיותו; הוא רופא מומחה שמקדיש את מלוא זמנו, מרצו ופועלו לתחום עיסוקו זה; הוא כלל לא הפעיל את כישוריו המיוחדים מתחום הרפואה במסגרת תפקידו כדירקטור; וכהונתו התמקדה בפן הניהולי בלבד.

"זאת ועוד, הכנסתו העיקרית המשיכה לנבוע מפועלו ומעבודתו כרופא קליני פעיל, תפקיד שבו משתמש המערער בכישוריו מתחום הרפואה, ולא ניתן לראות בפעילותו כדירקטור חלק מעיסוקו כרופא. המערער אמנם שימש בעבר דירקטור בכמה חברות חממה והזנק בתחום הרפואי - אולם מדובר בחברות שאינן פעילות, ומרביתן נסגרו, כשבאף לא אחת מהן קיבל המערער שכר מתוקף היותו דירקטור".

השופטת קבעה כי יש לסווג את הכנסתו של קרן בתרו כ"הכנסה אחרת", כך שהוראות סעיף 3(ט)(1) לפקודה אינן חלות על עניינו. לכן היא קיבלה את הערעור, וקבעה כי יש למסות את האופציות במועד ההקצאה כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(10) לפקודה ("הכנסה ממקור אחר"), ובמועד המימוש כרווח הון.

עורך דין ורו"ח אלכס שפירא מציין כי השופטת לא התייחסה לשאלה האם נוצרה לנישום חבות מס בפועל בגין עצם קבלת האופציות, שכן נקבע כי מדובר בהכנסה ממקור אחר - החייבת, ככלל, במס שולי. ייתכן שהשופטת יצאה מנקודת הנחה שלא נוצרה לקרן התעשרות כלשהי כתוצאה מקבלת האופציות, שכן אלו היו ניתנות למימוש במחיר המניה בבורסה במועד ההקצאה.

"יש לקבוע חובה לרשום פרוטוקול 
בדיוני שומה - ולו של עיקרי הדברים"

השופטת הביעה ביקורת נוקבת על התנהלות פקיד השומה בתיק, שהודה כי לא ערך פרוטוקולים - לא בדיון השומה של פרופ' גד קרן ולא במהלך כלל דיוני השומה שנערכים לפניו.

בפסק הדין נכתב כי "המדינה מבקשת מבית המשפט לקבל את דברי המפקח, על דברים שנאמרו בעל פה שנים קודם לעדותו, כשהמפקח נוהג לערוך מאות דיונים מסוג זה. לחלופין, מבקשת המדינה להסתמך על תרשומות שהמפקח טוען שערך בזמן אמת, בעוד לא קיים כל אישור של מי שנכח בדיון (המערער או נציגיו) לגבי תוכן הדברים.

"אין זה ראוי שהמדינה תעלה טענות מסוג זה כשניתן, ללא כל מאמץ, לערוך פרוטוקול בישיבה - או לחלופין להקליט אותה, כשהמערער או נציגיו יאשרו את הפרוטוקול בחתימתם, כפי שנעשה בחקירות משטרה ואף בחקירות מס הכנסה. גם כשיתעורר הצורך, במסגרת ערעור או במסגרת אחרת, לבחון את שיקול דעתן של רשויות המס, יש מקום כי יהיה פרוטוקול מסודר שבו יירשמו הדברים".

אגמון־גונן התייחסה לתגובת המדינה, שלפיה אין נוהל של רישום פרוטוקולים, וקבעה כי הדבר אינו ראוי: ""יש לקבוע חובה, ולו בנוהל פנימי, לרשום פרוטוקול בדיוני שומה, ולו של עיקרי הדברים. יש להציג רישום זה לפני מי שהיה נוכח בדיון, כדי שיוכל לאשר או להעיר הערות, ויש לתת בידו העתק. רק כך ניתן יהיה לבחון את שהתנהל בדיוני השומה בידי מי שלא נכח בהם.

"כך, למשל, אם יתחלפו מייצגים. אם המערער אינו נוכח בדיוני השומה, כיצד יידע מה התנהל בדיון? כיצד ידעו עורכי הדין המייצגים את המערער מה היה בדיוני השומה, אם נשכרו על ידו לאחר מכן?

"כשמדובר בטענות עובדיות, כיצד ניתן יהיה לבחון את שיקול הדעת, אם לא ניתן לדעת מה טען הנישום - מהן הטענות שנלקחו בחשבון על ידי 
רשויות המס?"

מרשות המסים נמסר כי "הרשות תלמד את פסק הדין ותקבע את עמדתה בעניינו. ככלל, עובדי רשות המסים מנהלים פרוטוקולים ותרשומות לדיונים ולתיקי שומה וביקורת שהם מנהלים. לאחרונה, יצאה הרשות בפיילוט להבניה אחידה של אופן ביצוע התרשומות לכל דיון ודיון. עם סיום הפיילוט, בזמן הקרוב, תצא הנחיה למשרדים בעניין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#