הפתרון של איילת שקד ל-3,500 עורכי דין מובטלים: הארכת ההתמחות

ראש לשכת עורכי הדין: "עו"ד שיכול לגרום לזה שחירותו של אזרח תישלל או שיפסיד את רכושו - עובר הכשרה של שנה בלבד?" ■ "אי אפשר לקבל את זה שהמוסדות להשכלה משפטית יושבים ומדפיסים כסף כי סטודנט למשפטים זה הדבר הכי זול"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שוב על הפרק: הארכת ההתמחות במשפטים לשנתיים. שרת המשפטים, איילת שקד בוחנת את הארכת ההתמחות בעריכת דין משנה לשנתיים. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בכירי הנהלת בתי המשפט ולשכת עורכי הדין תומכים בהארכת ההתמחות. ביום חמישי האחרון ביקרה שקד במספר בתי משפט בתל אביב ושוחחה עם השופטים שהדגישו כי איכות עורכי הדין נמצאת בירידה.

"רק במדינת ישראל אדם עושה התמחות קצרה של שנה, ניגש לבחינה מצחיקה שלא משקפת כלום, והופ הוא הופך לעורך דין בלי שום הגבלות. מי שמשלם את המחיר הזה אלו עורכי הדין הצעירים שאין להם הזדמנות לרכוש ניסיון והציבור שמקבל שירות משפטי לקוי", מדגיש ראש לשכת עורכי הדין הנכנס, אפי נוה.

איילת שקדצילום: אוליבייה פיטוסי

הרמה המקצועית של עורכי הדין היא לא הדבר היחיד שהארכת ההתמחות נועדה לפתור. המטרה העיקרית שלה היא להתמודד עם הצפת מקצוע עריכת הדין. נכון להיום יש בישראל למעלה מ-73 אלף עורכי דין. מספר עורכי הדין שנמצא בעלייה מתמדת מטריד בשנים האחרונות את כל מערכת המשפט וכל שרי המשפטים שמונו בעשור האחרון נדרשו להתייחס לבעיה הזו אולם לא הצליחו לגבש פיתרון.

"מהפגישות שקיימתי עם שרת המשפטים התרשמתי שהיא מבינה את חומרת הבעיה ושהיא מתכוונת לטפל בנושא הזה ולעשות את כל מה שקודמיה לא עשו". אומר נוה ומוסיף כי הארכת ההתמחות ושינוי בחינות הלשכה הם היעדים העיקריים שהציב לעצמו בקדנציה הקרובה. "מדברים על זה במשך שנים אבל עד היום דבר לא נעשה. המצב בשטח הוא שאיכות השירות המשפטי שהציבור מקבל מצויה בירידה מתמדת. זה בא לידי ביטוי בעליה הדרמטית בתביעות על רשלנות מקצועית  שמוגשות נגד עורכי דין ובתלונות לועדות האתיקה בגין התלונות של רשלנות מקצועית. אם אנחנו מסתכלים על ההכשרה שמקבלים עורכי דין אפשר להבין את זה".

טקס סיום לימודי משפטים.
טקס סיום לימודי משפטים. 72% מהנבחנים עברו את בחינות הלשכה ב—2014 צילום: דן קינן

הבחינה הפשוטה וההתמחות הקצרה פוגעות לדבריו בעיקר בשירות הציבורי שבסופו של דבר מקבל הציבור. "רק במחוז תל אביב יש כרגע 3,500 עורכי דין מובטלים שמחפשים עבודה. והם לא אשמים. מה קורה לאותם עורכי דין צעירים? הם רוצים לעבוד כשכירים, רוצים משרד שילמד אותם ויפקח עליהם וידריך אותם אבל הם לא מוצאים, ואז בעל כורחם הם פותחים משרד, עובדים מהבית מאיזה חדר. ואז יש עו"ד צעיר שעשה התמחות בהוצאה לפועל או בתעבורה ופתח משרד ומגיעים אליו תיקים בתחומים שהוא לא מבין אותם, הוא לוקח את התיקים האלה למרות שהם בתחומים שהוא לא התמחה בהם, והתוצאה היא שהוא מסתבך וטועה, ואז הוא חוטף תביעות רשלנות מקצועית. אתה רואה עורך דין צעיר בתחילת דרכו ואתה אומר איזה עתיד יש לו".

יש שטוענים כי פתיחת המכללות הרבות שמלמדות משפטים היא הגורם לבעיה. "אני לא אומר לסגור את המכללות", אומר נוה, "אבל אי אפשר לקבל את זה שהמוסדות להשכלה משפטית יושבים ומדפיסים כסף כי סטודנט למשפטים זה הדבר הכי זול. למה לא מגדילים את מספר הסטודנטים לרפואה למשל? כי זה יקר. לבנות מעבדות ועזרים לעומת לימודי משפטים, במסגרתם אתה נותן לסטודנט ספר, ואומר לו לך תקרא את החוק. השוק לא מסוגל לספוג כמויות כאלה כל שנה. למה בארצות הברית מי שרוצה לעסוק בפרקטיקה של עריכת דין צריך לעשות תואר שני?."

נוה סבור כי יש להשוות את עריכת הדין למקצועות מקבילים אחרים. "כדי להיות רו"ח למשל יש לעבור התמחות של שנתיים. בסוף ההתמחות יש שתי בחינות פתוחות של מועצת רואי החשבון אחת בביקורת ושניה בפיננסיים. אלו בחינות שהן לא אמריקאיות אלא של ניתוח וחישובים. אחוז המעבר שלהן הוא פחות מ-50%. איך יכול להיות שכדי לחתום על דו"ח שנתי של מס הכנסה עוברים כזו הכשרה ועו"ד שיכול לגרום לזה שחירותו של אזרח תישלל או שיפסיד את רכושו - עובר הכשרה של שליש? איך יכול להיות שההתמחות במשפטים היא כל כך קצרה?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker