המירוץ לכס היועץ

הקלפים נטרפו? פגיעה בסיכוייהם של מנדלבליט וגרסטל להחליף את וינשטיין

שניים מהמובילים במרוץ להחלפת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין התרחקו בימים האחרונים מהתפקיד: מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט - בעקבות מכתבו של וינשטיין בנוגע לתפקודו של מנדלבליט כפרקליט הצבאי הראשי בפרשת מסמך הרפז ■ והשופטת בדימוס הילה גרסטל - בעקבות מינויו של אשר גרוניס, בעל תפישות עולם מנוגדות לשלה, לראש ועדת האיתור

עידו באום

שמותיהם של שני בכירים בתחום המשפטי הוזכרו באחרונה כבעלי פוטנציאל גדול להחליף את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. ואולם סיכוייהם לנצח במרוץ פחתו השבוע. וינשטיין עתיד לפרוש בעוד חודשים ספורים, ולמרות השמועות על ניסיונותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשכנעו להמשיך עוד שנה בתפקיד, כנראה שיתמיד בכוונה זו.

הסיכויים של מזכיר הממשלה והפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) לשעבר אלוף (מיל') אביחי מנדלבליט פחתו בעקבות מכתב של וינשטיין לנתניהו, שבו קרא לראש הממשלה לשקול את המשך כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה. במכתב, שנחשף על ידי רויטל חובל ב"הארץ" בסוף השבוע, וינשטיין מקפיד להשאיר את ההכרעה בעניין מנדלבליט בידי נתניהו - אבל סימן שאלה שמופיע מעל כהונה כמזכיר ממשלה הופך לסימן קריאה כשמדובר באפשרות לכהן בתפקיד רגיש כמו היועץ המשפטי לממשלה.

גם סיכוייה של נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, אמנם לא חוסלו עדיין, אבל הם פחתו באופן משמעותי בגלל מינויו בסוף השבוע של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס, לתפקיד ראש ועדת האיתור של היועץ הבא.

יהודה וינשטייןצילום: אוליבייה פיטוסי

מנדלבליט - צלה הכבד של פרשת הרפז

נתחיל במנדלבליט. גלריית משפטנים בכירים יצאה באחרונה להגנת מי שהיה הפצ"ר בעת התפרצות פרשת מסמך הרפז. היועץ המשפטי וינשטיין גנז באחרונה את תיק החקירה שייחס למנדלבליט שיבוש הליכי חקירה והפרת אמונים, אך לא ציין מהי עילת סגירת התיק.

בין היתר, הפרופסורים מרדכי קרמניצר וידידיה שטרן פירסמו מאמר המצדד במנדלבליט לאחר יום עיון שקיים בבהילות מסוימת המכון הישראלי לדמוקרטיה ("בין יועץ למתייעץ בשירות המדינה", "הארץ", 7.6.2015). הפצ"ר לשעבר והשופט בהווה מנחם פינקלשטיין שהיה מפקדו של מנדלבליט, והוזכר בעצמו בעבר כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, צידד אף הוא בפקודו לשעבר. פינקלשטיין הזהיר כי המצב שבו יועץ משפטי נחשד בעבירה על ייעוץ שנתן, יצנן את היועצים. קרמניצר ושטרן הזהירו כי המתייעצים יימנעו מלהתייעץ. שלושתם האשימו את וינשטיין כי החלטתו בעניין מנדלבליט פגעה במרקם היחסים שבין מתייעץ ליועץ בשירות הציבורי.

אשר גרוניסצילום: אלכס קולומויסקי

העמדה של קרמניצר, שטרן ופינקלשטיין בעייתית במישור העקרוני ועוד יותר במקרה הפרטי של מנדלבליט. יחסי פצ"ר־רמטכ"ל אינם יחסי עו"ד־לקוח מהסוג הרגיל.

אגב, הטענה כאילו וינשטיין יצר אי־ודאות ביחסי יועץ משפטי למתייעץ בשירות הציבורי, גם היא רחוקה מהמציאות. ב–1994 גיבש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, חוות דעת המבהירה כי בין הפצ"ר לרמטכ"ל לא מתקיימים יחסי עו"ד־לקוח. היועץ מיכאל בן יאיר אימץ את העמדה. הוודאות בעינה. אפילו מנדלבליט בחקירתו הצהיר כי הוא "חייל בשירות שלטון החוק".

החשש של קרמניצר ושטרן שלפיו חדירת מצ"ח או המשטרה לסוד ההתייעצות בין קצין ליועצו תרתיע קצינים מלהתייעץ בזמן אמת על חוקיות "נוהל חניבעל", לדוגמה, אינה מציאותית. כמה פעמים דרשה מצ"ח מקציני פרקליטות צבאית להעיד על תוכן ההתייעצות שקיימו עמם קצינים תחת אש? כנראה שאפס.

הילה גרסטלצילום: אוליבייה פיטוסי

יחסי מנדלבליט־אשכנזי אינם דוגמה מייצגת ליחסים בין קצין בצה"ל ליועץ משפטי. החסיון ביחסי מתייעץ ויועץ משפטי בשירות המדינה ובצבא הוא מקודש. רק כשהחשד כה כבד שיש הצדקה לחדור אליו, נפרץ הסכר. וזה מה שקרה כשחוקרי פרשת מסמך הרפז הגיעו לשיחות של מנדלבליט עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי ועוזרו ארז וינר. היועץ וינשטיין ופרקליט המדינה גם הם חשבו כך.

הפרטים המועטים שכלל היועץ בהחלטת הגניזה מטילים על מנדלבליט צל כבד. מכתבו החדש של וינשטיין לראש הממשלה מעיב עוד יותר על מנדלבליט.

מהן העובדות? יום לאחר שווינשטיין הורה לחקור את פרשת מסמך הרפז, שכונה אז עדיין "מסמך גלנט", גילה הרמטכ"ל למנדלבליט כי הוא מחזיק את המסמך בידיו כבר כמה חודשים. מנדלבליט לא הורה לאשכנזי למסור את המכתב לשלטונות, אלא גישש אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נדרי, בשאלה כיצד מתקדמים מאמצי המשטרה להשיג את המסמך המזויף מאנשי תקשורת. מנדלבליט גם הסתיר במודע בשיחה עם נזרי את העובדה שהמסמך אצל אשכנזי. רק אחרי יממה יעץ מנדלבליט לרמטכ"ל למסור את המסמך ליועץ.

אביחי מנדלבליטצילום: דודו בכר

בחקירה שינה מנדלבליט את גרסתו כמה פעמים. בתחילה, למשל, הכחיש מפורשות כי הסתיר מהמשנה ליועץ את העובדה שהמסמך מצוי בידי הרמטכ"ל. אחר כך נאלץ להודות שהסתיר עובדה זו ביודעין.

מנדלבליט גם מסר לאשכנזי ולעוזרו מידע מישיבות שהתקיימו אצל היועץ בפרשה. אמנם השניים לא היו אז חשודים, אבל בעיני וינשטיין זוהי עדיין התנהגות "בעייתית".

למעשה, בהחלטתו של וינשטיין בעניין מנדלבליט יש סתירות. למשל, היועץ ציין בסיום ההחלטה כי התנהגותו של מנדלבליט "חמורה" וכי חלוף הזמן מעמעם את החומרה רק "במעט" - אך גנז את התיק.

באופן חריג, בהחלטה לגנוז את תיק מנדלבליט לא נקב וינשטיין באף אחת מעילות סגירת התיק המוכרות בחוק. זה דבר שרק וינשטיין יכול להרשות לעצמו לעשות. פרקליט מהשורה הסוגר תיק חייב לציין מהי עילת הסגירה. האם התיק נסגר מחוסר עניין לציבור? לא. האם נסגר מחוסר ראיות? גם לא. האם נסגר מחוסר אשמה? גם זה לא. כל העילות יחד? ברור שלא. נסגר ונשאר פתוח. תיק שאין לו סוף.

מכתבו של וינשטיין לנתניהו מעיד בכל זאת על החומרה שהוא מייחס למעשיו של מנדלבליט ויוצר גם אינדיקציה מסוימת לעמדה המתגבשת בלשכותיהם של היועץ ושל פרקליט המדינה בעניינו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. וינשטיין מבהיר ביחס למנדלבליט כי גם אם האחרון פעל באופן בעייתי - לא מדובר בעניין היורד לשורש אופיו של האדם. למרות זאת, וינשטיין ממליץ לשקול את המשך כהונתו כמזכיר הממשלה.

אם וינשטיין סבור שהמעידה של הפצ"ר חמורה, מה לגבי מי שהפצ"ר ניסה לגונן עליו? חומרת התנהלותו של מנדלבליט קשורה באופן ספציפי לשיחות בינו לבין הרמטכ"ל. השיחות המוקלטות האלה גלויות לווינשטיין - אך לא לציבור - והיה ראוי לחשוף אותן. אף שמבלי לחשוף אותן נראה כי צד בעייתי יותר בשיחות הוא אשכנזי.

הרמטכ"ל לשעבר הוא זה שהחזיק במסמך נפיץ כבר כמה חודשים, הוא שביקש כנראה שלא למסור אותו למשטרה - המחפשת אחריו בנרות. הוא זה שהעדיף שלא יידעו על עצם החזקתו במסמך והוא שביקש לבחון אם ניתן להימנע מגילוי זהותו כמוסר המסמך אם יהיה עליו למסור אותו לרשויות, וציפה מהפצ"ר שלו לבצע בדיקות כדי לראות אם כל העניין יכול להישאר ביניהם.

מכתבו של וינשטיין בעניין מנדלבליט מגדיל את הסיכויים לכך שההחלטה בתיק מסמך הרפז תתקבל בחודשים הקרובים, לפני סיום כהונתו של וינשטיין - ולא תועבר בירושה ליועץ הבא.

גרסטל - פערים בהשקפת העולם

הסיפור של גרסטל אחר לגמרי. סיכוייה הריאליים להתמנות ליועצת נשחקו עקב בחירתו גרוניס לעמוד בראש ועדת האיתור. ככל הידוע, אין בין השניים עימות אישי - אבל השקפת עולמם ביחס למערכת המשפט וניהולה שונה מאוד.

אפשר למצוא הוכחה לפערים ביניהם בדברים שאמרה גרסטל לפני שבועות ספורים בערב השקת ספרו של עו"ד איל רוזובסקי, סניגורם של אהוד אולמרט והרב יאשיהו פינטו וגם חבר משותף של גרסטל ושל היועץ הנוכחי יהודה וינשטיין.

גרסטל התייחסה לצעדי ייעול שהונהגו במערכת המשפט בעידן גרוניס וביוזמתו - למשל להנחיה לשופטים לכתוב פסקי דין מיד בתום הדיון שהתנהל בפניהם. לדעתה זהו רעיון לא טוב. "לפעמים השופט מושפע באותו רגע מההתנהגות של עורכי הדין", אמרה והוסיפה: "לעתים השופט חושב שהוא יודע מה ההחלטה הנכונה, אבל אחרי שהוא הולך הביתה וקורא את כל החומר הוא 'מתהפך'".

זוהי גישה הפוכה לחלוטין מזו שקידם גרוניס, ובנושא שקרוב מאוד ללי\בו. ייעול מערכת המשפט הוא מהנושאים המרכזיים שהעסיקו את גרוניס כנשיא העליון. גרוניס אינו איש שנוטה להאריך בדברים, אבל בכנס פרידה מיוחד שנערך לו בימים האחרונים באוניברסיטה העברית עלתה סוגיית הניהול היעיל של מערכת המשפט בתכיפות גבוהה ובפאנל שבו השתתף נאלצה המנחה, שופטת העליון אסתר חיות, לקטוע את שטף דבריו על העשייה הרבה בתחום, כדי להותיר זמן דיבור לאהרן ברק, דורית ביניש ומרים נאור.

למעשה, הפער בין תפישות העולם של גרסטל וגרוניס כנראה כה גדול, עד שבהתמודדות על תפקיד מנהל בתי המשפט העדיף גרוניס על פני גרסטל, שנראתה אז כמועמדת טבעית ואהודה, את המועמד הכמעט אנונימי, השופט מיכאל שפיצר מבית הדין לעבודה.

זמן קצר לאחר האכזבה ההיא, גרסטל נפרדה ממערכת בתי המשפט לטובת הקמתה של נציבות הביקורת על הפרקליטות (נבת"ם). הנציבות הוקמה לפני מעט יותר משנה. לאחרונה מונה שופט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג לבחון את מתכונת עבודת הנבת"ם על רקע עיצומי הפרקליטים והביקורת על רוחב סמכויות הביקורת של גרסטל.

אם תעזוב את הנבת"ם בשלב כה מוקדם, ועוד תעבור לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, יהיה בכך קושי כפול. ראשית כל, עזיבת הנבת"ם משאירה מאחורי גרסטל מוסד שהקמתו עדיין לא הושלמה - וזו חצי עבודה. שנית, גרסטל תמצא עצמה ממונה על הפרקליטים שעד לאחרונה התעמתו עמה, וגם זה מוקש שצריך יהיה לפרק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker