מה שווה "סעיף היציבות"? - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שווה "סעיף היציבות"?

הסעיף אינו נחוץ כלל, אינו מבטיח שום דבר באמת, ומהווה הבעת אי-אמון של חברות הגז בתהליך גיבוש המדיניות הממשלתית מולן

3תגובות

סעיף היציבות בטיוטת המתווה שגיבש הצוות הממשלתי במשא ומתן מול חברות הגז מטריד, מפני שהסעיף אינו נחוץ כלל, אינו מבטיח שום דבר באמת, ומהווה הבעת אי־אמון של חברות הגז בתהליך גיבוש המדיניות הממשלתית מולן. למעשה, כלל לא בטוח שהוא חוקי.

בטיוטת מתווה הגז מתחייבת הממשלה לא לשנות את הרגולציה והמיסוי על חברות הגז במשך עשר שנים, בכפוף לכך שהחברות יעמדו בהסכם. החשש של החברות הוא מפני מצב שבו ישקיעו מיליארדי שקלים, ולאחר מכן תנקוט הממשלה שינויי מס ורגולציה שיהפכו את ההשקעות לבלתי־כדאיות מבחינה כלכלית. הממשלה מתחייבת לפיכך לא ליזום שינויים בחקיקה, וגם להתנגד לכל הצעת חוק פרטית שתצמצם את המתווה שגובש, וזאת למשך עשר שנים. בכך, הממשלה כובלת את הממשלות הבאות אחריה.

יציבות חשובה. הממשלה מכירה בכך, אבל הגישה במשפט המנהלי היא שהרשות אינה יכולה לוותר באופן מוחלט על סמכויותיה ושיקול דעתה. יכול להיות שסעיף היציבות בטיוטת מתווה הגז אינו חוקי אם פירושו שהממשלה מוותרת על סמכויותיה.

אלבטרוס צילומי אוויר

נניח שהסעיף נועד רק להגביל מאוד את מרחב הפעולה של הממשלה ושל הממשלות הבאות אחריה. עד כמה מחייב הסעיף את הממשלה ואת הממשלות הבאות?

בית המשפט העליון קבע בעבר כי הרשות יכולה להשתחרר מהתחייבויות חוזיות מול צדדים פרטיים (קוראים לזה "הלכת ההשתחררות"). למשל, הממשלה יכולה לא לקיים התחייבות כזאת אם הדבר נעשה לצורך קיום אינטרסים חיוניים ביותר של הציבור "שאינם מתיישבים עם קיומו של החוזה".

אבל האם מתווה הגז כובל את הממשלה הבאה למדיניות שוק הגז שגיבשה הממשלה הנוכחית, למשל למדיניות המאפשרת רמה מסוימת של מונופול לפרק זמן ממושך?

בהקשר של השתחררות מנימוקים של שינוי מדיניות כתבה בעבר פרופ' דפנה ברק־ארז, לפני שמונתה לשופטת בית המשפט העליון, כי "הפרט המתקשר אינו אמור להיות חשוף לכל משב רוח משתנה בשלטון. מצד שני, אין זה תקין שממשלה נבחרת תהיה מנועה מלממש מדיניות שלשמה נבחרה רק בשל התקשרות חוזית נוגדת שנעשתה בידי קודמתה".

ברק־ארז, מומחית בולטת בתחום המשפט המנהלי, הביאה כדוגמה לנכונות של בית המשפט לשחרר את הממשלה מחוזים כובלים את עלייתה לשלטון ב–1992 של ממשלת יצחק רבין, שהחליטה להפסיק את מדיניות הבנייה בשטחים. הדבר גרר השתחררות מחוזים שלטוניים עם קבלנים שהיו אמורים לבנות בהתנחלויות. בג"ץ הכיר בזכותה של הממשלה לשנות מדיניות מבלי לדון לגופה בהשפעת שינוי המדיניות על החוזים שהממשלה השתחררה מהם. מכאן אפשר להסיק שאין הממשלה יכולה לכבול את הממשלות הבאות אחריה למדיניות מסוימת אחת.

ואכן, למרות האמור בו, סעיף היציבות אינו מבטיח לחברות הגז כי הממשלה הבאה לא תוכל לקיים דיון מושכל ולהחליט על שינוי מדיניות. שינוי נסיבות בוודאי יכול להצדיק החלטת ממשלה לשנות את הרגולציה בתחום הגז, אך לעתים גם ללא שינוי נסיבות הממשלה רשאית להשתחרר מהתחייבות כזאת אם האינטרס הציבורי מצדיק זאת - למשל אם מתברר כי תהליך קבלת ההחלטות לגיבוש מתווה הגז לא היה תקין או התבסס על מידע שגוי או מטעה.

סעיף היציבות המופיע במתווה הגז אינו כולל סנקציה על הממשלה במקרה של הפרת ההסכם מצדה, אבל הסכמים, כידוע, יש לקיים. לכן ממשלה עתידית שתיזום שינוי רגולטורי הסוטה ממתווה הגז תהיה חשופה לתביעה. זו יכולה להיות, למשל, תביעה אזרחית פשוטה לפיצויים. תביעה כזאת ניתן יהיה להגיש נגד הממשלה בישראל או במסגרות של התדיינות בינלאומית. סעיף היציבות יקל על התובעים להוכיח כי הם זכאים לפיצויים בגין הפרת הסכם.

הדבר המטריד בסעיף היציבות הוא התקדים העקרוני. אם מתווה הגז סביר, סטייה ממנו בעתיד תהיה ממילא עילה לתביעה או התדיינות משפטית. אם מתווה הגז יתברר כבלתי־סביר ומנוגד לאינטרסים החיוניים של תושבי ישראל, הממשלה הזאת או הבאות אחריה יוכלו לסטות ממנו חרף האמור בסעיף היציבות. התקדים הוא לפיכך עצם התחייבות של הממשלה לכבול את עצמה.

היום אלה חברות הגז. מחר ידרוש כל מנכ"ל של חברה בינלאומית להסדיר לעצמו רגולציה ולדרוש התחייבות כתובה של הממשלה לעשר שנים. אם נותנים, למה לא לקחת? מדוע שלא תבוא דרישה כזאת מחברות כמו אינטל, מיקרוסופט, אפל, גוגל וחברות אחרות שמגיעות לישראל ומקימות מפעלים ומרכזי פיתוח כדי ליהנות בין היתר מהטבות מס? אפשר בהחלט לתת לחברות האלה הטבות מס כדי למשוך אותן, אבל להתחייב בשם ממשלות באות לאפס שינויי רגולציה? אין לכך הצדקה.

אם חברות הגז אינן סומכות על הממשלה שלא תשנה את הרגולציה ואת המיסוי עד כדי כך שהן דורשות סעיף יציבות תקדימי שעמידותו מפוקפקת, אולי הן יודעות משהו שאנחנו לא יודעים על האופן שבו גובש מתווה הגז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#