"אנשים עדיין חושבים במונחים של העולם שלפני הרשתות החברתיות" - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנשים עדיין חושבים במונחים של העולם שלפני הרשתות החברתיות"

צו ההרחקה שניתן למנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן נגד הפעיל החברתי ברק כהן, מתייחס גם לפרסום באינטרנט וברשת החברתית - ומעלה שאלות של חופש ביטוי ויכולת אכיפה ■ עו"ד חיים רביה: "הצו אינו מנוסח ברמת הדיוק הנחוצה ורמת הזהירות הרגילה"

10תגובות

בדצמבר 2013, נעצר המהנדס תומס גגנון מסיילם מסצ'וסטס שבארה"ב לאחר ששלח לארוסתו לשעבר - כמה ימים אחרי שקיבל צו הרחקה ממנה - הזמנה לפתיחת חשבון גוגל פלוס. האשה עשתה צילום מסך להזמנה ופנתה למשטרה המקומית. שעה וחצי לאחר מכן, גגנון נעצר והואשם בהפרה של צו ההרחקה שאוסר על כל מגע עם האשה.

המקרה קיבל התייחסות רבה בתקשורת המקומית, גם לאור הטענה של עורך דינו, שלפיה ההזמנה לפתיחת החשבון נשלחה באופן אוטומטי על ידי גוגל. במאי 2014 הצדדים הגיעו להסכמה, האישום הפלילי נדחה וגגנון שילם הוצאות בית משפט של 500 דולר.

"כיום מקובל בארה"ב להתייחס לכך שצו הרחקה כולל גם איסור על פניות באינטרנט. זה קיים גם באוסטרליה ובקנדה. במובן הזה, החוק במדינות אלה יותר מתקדם מאשר בישראל", אומר עו"ד עמוס נוה, מומחה לדיני אינטרנט, ממשרד כבירי נבו קידר.

ניר קידר

בשבוע שעבר נדרש גם בית משפט השלום בתל אביב להתייחס לסוגייה זו. השופטת אפרת בוסני קיבלה את בקשתו של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, והורתה על מתן צו רחב למניעת הטרדה מאיימת נגד עו"ד ברק כהן מתנועת "באים לבנקאים". ההחלטה אוסרת על כהן "להטריד את קינן ובני משפחתו, בכל דרך ובכל מקום, בין במישרין ובין בעקיפין, וכן בין בעצמו וכן באמצעות אחרים, ובכלל זה על דרך של פרסום מכל מין וסוג שהוא, במדיה כתובה, ברשת האינטרנט או ברשת חברתית". הצו, שניתן אחרי שקינן הגיש לבית המשפט בקשה לפי חוק הטרדה מאיימת וטען כי כהן מטריד אותו ואת בני משפחתו, יעמוד בתוקפו עד דצמבר. בנוסף, נאסר על כהן להתקרב לקינן ולבנו ברדיוס של 200 מטר. שבוע קודם לכן קיבלה השופטת טל לוי מבית המשפט השלום בתל אביב את בקשתה של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, והורתה על מתן צו הרחקה למשך חצי שנה לפעילי "באים לבנקאים" - מבלי להתייחס לרשתות החברתיות.

ההחלטה בעניינו של קינן מעוררת שאלות. מה ייחשב פרסום מטריד ברשת החברתית? האם מותר לכהן לעשות "לייק" לפוסטים אחרים שפוגעים בקינן? האם כל תגובה שלו על משהו שנכתב על קינן, על בני משפחתו או על בנק הפועלים תיחשב מטרידה? ומה לגבי פוסט של גולש ובו תמונה של קינן ועליה המילה "גנב", שאותו גולש העלה לטיימליין של ברק? חלק מהשאלות נובעות מכך שהטכנולוגיה מקדימה בהרבה את המחוקק, ובתי המשפט יידרשו להשלים את הפער.

עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסביר כי בישראל הסוגייה אינה ברורה מאליה, שכן יש פסיקות של בתי משפט שלום בישראל שקובעות שהחוק למניעת הטרדה מאיימת אינו מיועד לטפל בפרסומים פוגעניים שהם בגדר לשון הרע באינטרנט. "בדרך כלל, בתי המשפט מאוד זהירים מלקבוע שפרסומים באינטרנט עולים כדי הטרדה מאיימת - ובצדק. במקרה של קינן נראה כי לבית המשפט לא היה ספק, וייתכן שזה נבע מפעילות חריגה, אבל גם נראה שהצו אינו מנוסח ברמת הדיוק הנחוצה ורמת הזהירות הרגילה".

אייל טואג

רביה מציין כי ההתייחסות לאינטרנט היא כשלעצמה אינה יוצאת דופן, אך הבעיה, לדעתו, היא בכך שמדובר בצו רחב שמתייחס לכל פרסום כתוב. "ההגבלה על חופש הביטוי צריכה להיות מצומצמת ולהינקט במשורה ולאחר מיצוי הדרכים החלופיות. ברור שאם אני קורא להפגין מול ביתו בפייסבוק, או לועג לילדיו, זה ייחשב הטרדה - אבל מה אם אני רק מותח ביקורת על קינן בפרסום באינטרנט? הצו לכאורה לא מדויק מספיק בניסוח שלו. ראוי לדייק בצווים כאלה, המגבילים את הניצול לרעה של חופש הביטוי, אבל לא את השימושים הלגיטימיים בו".

נוה ממשיך ואומר כי "אנשים מיד מתרעמים על פגיעה בחופש הביטוי בפייסבוק, כי הם חושבים במונחים של העולם שלפני הרשתות החברתיות, אבל כמו שצו למניעת הטרדה מאיימת יכול לאסור על שיחות טלפון מטרידות, הוא יכול לאסור גם על הטרדות וירטואליות. עם זאת, הבעיה נובעת מכך שהמחוקק לא ראה לנגד עיניו סיטואציות כאלה, ולכן החוק אינו מתייחס אליהן. המדיה החברתית נותנת לאנשים פרטיים כוח, נגישות ופתחון פה שבעבר היה שמור רק לגופי תקשורת - והמשפט צריך להתאים את עצמו למציאות. לפי לשון החוק, לכאורה, הצו שנתנה השופטת הוא בעייתי. בניגוד למקומות אחרים בעולם, החוק בישראל מפגר אחרי המציאות, וזה יוצר עיוותים משמעותיים בפסיקה."

כהן הגיב להחלטה באומרו כי "בית המשפט הוכיח את מה שידוע לכל, שבין שני הצדדים - הציבור והמדכאים - הוא בצד המדכא. שמחתי לראות את הבהלה השלטונית מדעה שאינה מתיישרת עם הממסד. שמחתי עוד יותר לקרוא שבית המשפט שולל את חופש הביטוי מהטעם שלביטוי השפעה על רבים. כך נראית מערכת דיכוי משולבת ידיים נגדנו, בני האדם החיים בישראל. פעילות לא־אלימה נגד עושק הבנקאים כאמור, תימשך".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#