העמלות ועסקת הנשק שלא יצאה לפועל: ראדום תשלם ללוקהיד מרטין 1.1 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העמלות ועסקת הנשק שלא יצאה לפועל: ראדום תשלם ללוקהיד מרטין 1.1 מיליון שקל

החברה, העוסקת בייצור מוצרים לתעשייה הביטחונית, טענה כי לוקהיד מרטין התקשרה איתה בהסכם כדי שתוכל לשלם עמלות לא חוקיות ■ השופטת: "כל טענות ראדום נדחו, תוך שממרביתן חזר בו המנכ"ל לשעבר, טל ריבלין, במהלך עדותו"

תגובות

פסק דין שניתן אתמול (ד׳) בבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע אמנם כי תביעה לקבלת עמלות שהגישו שתי חברות זרות נגד חברת ראדום תידחה עם הוצאות שכר טרחה של 100 אלף שקל. אך מנגד, נפסק כי הודעת צד ג' ששלחה ראדום לחברת לוקהיד-מרטין לא היתה מבוססת, ומוטב היה לו לא היתה מוגשת. השופטת, ד״ר מיכל אגמון גונן, השמיעה ביקורת כנגד ראדום ומי שהיה המנכ"ל באותה התקופה, טל ריבלין, ופסקה כי ראדום וריבלין ישלמו ללוקהיד מרטין הוצאות משפט גבוהות של 1.1 מיליון שקל.  

התביעה, שהוגשה ב-2007, עסקה בהסכם למערכות נשק לחיל האוויר היווני שנחתם בסוף 2003 בין משרד ההגנה היווני ובין ראדום, העוסקת בייצור ובשיווק של מוצרים לתעשיה הביטחונית - ובעיקר בהשבחת כלי טייס, פיתוח ואינטגרציה של מערכות אווירונאוטיות ומערכות לחימה למטוסים ולמסוקים. מי שהיתה אמורה לספק את הטכנולוגיה בבסיס מערכות הנשק שנמכרו, היא חברת התעופה והביטחון האמריקאית - לוקהיד מרטין. ההסכם מול משרד ההגנה היווני נחתם לפני שראדום ולוקהיד מרטין הגיעו להסכם ביניהן. 

התובעות הן שתי חברות זרות (חברה יוונית וחברה קפריסאית), בעלות נגישות למקבלי ההחלטות בצבא יוון שתיווכו בהסכם. הן תבעו את ראדום ואת טל ריבלין אשר שימש כמנכ"ל החברה עד 2007, לאחר שההסכם עם משרד ההגנה היווני לא מומש מכיוון שראדום לא עמדה בתנאי לקיומו ולא סיפקה ערבות כנגד מקדמה שהיתה אמורה לקבל. החברות המתווכות טענו כי העמלות מגיעות להן, על אף שבסופו של יום - ההסכם לא יצא  לפועל.

בלומברג

ראדום שלחה הודעת צד ג' ללוקהיד מרטין בטענה כי היא האחראית לכישלון הפרויקט, שכן לוקהיד מרטין חזרה בה מהתחייבות להנפיק לראדום ערבות בנקאית בגין מקדמה שלוקהיד מרטין היתה אמורה לקבל במסגרת הפרויקט. טענה נוספת היתה חמורה ביותר, לפיה לוקהיד מרטין התקשרה איתה בהסכם כדי שתוכל לשלם עמלות לתובעות, החורגות מהמותר בדין האמריקאי ותשלומן מהווה עבירה פלילית. 

אגמון גונן דחתה את התביעה העיקרית על רקע פרשנות ההסכמים, ובעיקר העובדה שהיא קבעה כי התובעות ידעו על המגעים עם לוקהיד מרטין ודחפו את ראדום לחתום על הסכם עם יוון טרם החתימה על ההסכם בין ראדום ולוקהיד מרטין. בעניין זה השופטת קבעה הוצאות של 100 אלף שקל שהתובעות ישלמו לראדום וריבלין. 

ואולם, אגמון גונן גם קבעה כי לא היה מקום להגשת הודעה לצד ג', וזו לא היתה מבוססת. "ההודעה פתחה חזית רחבה ביותר מול לוקהיד-מרטין, לרבות טענות בדבר תשלומי עמלות בלתי חוקיות. כל טענות ראדום נדחו, תוך שממרביתן חזר בו מר ריבלין במהלך עדותו. בנוסף, ראדום דחתה כל ניסיון במהלך המשפט מצד לוקהיד-מרטין, לצמצם בהבאת עדים ובהוצאות".

אגמון שוכנעה מהעדויות כי לוקהיד מרטין ובעלי התפקידים בה לא ידעו על תשלום או התחייבות לתשלום עמלות בלתי-חוקיות במסגרת הפרויקט, ועשתה ככל שביכולתה לוודא שכל העמלות במסגרת הפרויקט עומדות בתנאי החוק. היא קבעה כי היה זה דווקא ריבלין, מטעם ראדום, שהסתיר מלוקהיד מרטין את אחד מהסכמי הסוכנים, כאשר זו ערכה הליך בדיקת נאותות לעמידה בחוק.

לכן, היא קבעה כי לאור התנהלות ראדום בכלל, והניסיונות לייחס ללוקהיד-מרטין ידיעה או הסכמה לעבירות על החוק בארה"ב בפרט, לרבות טרם הגשת הסיכומים, יש מקום לפסוק הוצאות של 1.1 מיליון שקל - המשקף לטעמה את הצורך להתגונן בפני חזית רחבה הכוללת טענה לעבירות פליליות.

את לוקהיד מרטין ייצגו עורכי הדין יובל לוי, ניר קהת ויעל בארי ממשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#