בדרך להסדרת מונופול הגז - הממשלה עוקפת את ביהמ"ש - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך להסדרת מונופול הגז - הממשלה עוקפת את ביהמ"ש

הממשלה החליטה להציג את הדיון על מונופול הגז כסוגייה ביטחונית־מדינית, כדי להוציא את ההכרעה מידי הממונה על ההגבלים העסקיים, שחלוק עליה בעניין זה ■ אלא שהתנועה לאיכות השלטון מנסה כעת לאתגר את הצעד בעתירה לבג"ץ

2תגובות

התחרות בשוק הגז מגיעה לפתחו של בג"ץ בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון השבוע. ההכרעה בעניין מונופול הגז היא רגע דרמטי לעתידו של המשק הישראלי, והעתירה של התנועה לאיכות השלטון מתעלה באסטרטגיה המשפטית שלה לגודל המעמד.

בג"ץ של השנים האחרונות הוא גוף חששן הממעט להתערב בהכרעות ממשלתיות, אבל במקרה זה הממשלה היא זו שמנסה לעקוף את שומרי הסף שלה, וגם את בית המשפט. האם יוכלו שופטי בג"ץ לתת יד להחלשה כזאת של מערכת הבלמים הדמוקרטית? שופטי בג"ץ יידרשו להחליט אם לאפשר לממשלה לעקוף את בית המשפט בדרך ליצירת מונופול גז.

העתירה מתמקדת במה שנראה כתמרון הטעיה משפטי שעשתה הממשלה בראשות בנימין נתניהו כשהחליטה להציג את הדיון על מונופול הגז כסוגייה ביטחונית־מדינית, ולהוציא את ההכרעה מידיו של הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה.

גילה הודיע על התפטרותו במאי, והסביר בפומבי כי להערכתו הפתרונות שגיבשה הממשלה לא עונים על אינטרס הציבור לקדם תחרות בשוק הגז הטבעי. הממשלה בראשות נתניהו חולקת על עמדתו המקצועית של גילה — רגולטור שהחוק העניק לו סמכויות עצמאיות ובלתי תלויות בתחומו. האם ראש ממשלה או שר יכולים ליטול סמכויות הרגולטור כשעמדתו המקצועית אינה מוצאת חן בעיניהם?

תומר אפלבאום

דמיינו, למשל, מצב שבו ראש הממשלה חולק על עמדה מקצועית של היועץ המשפטי לממשלה. מה עליו לעשות? הדרך היחידה הפתוחה בפניו במקרה כזה היא לעתור לבג"ץ נגד היועץ המשפטי. עתירה כזאת תהיה פעולה נדירה, אבל כבר היו מצבים שבהם יוצגו ראשי ממשלה באופן פרטי כנגד עמדת היועץ. אהוד ברק, למשל, ביקש להמשיך לנהל משא ומתן עם הפלסטינים בשלהי כהונתו, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין. גם אם נניח ששר האוצר חולק על החלטה של רגולטור עצמאי כמו יו"ר רשות ניירות ערך. האם הוא רשאי ליטול את סמכויותיו של יו"ר הרשות ולהחליט הפוך ממנו? לא, הדרך הנכונה היא לפנות לבית המשפט נגד היו"ר.

לפי חוק ההגבלים העסקיים, המקום הנכון להתעמת עם עמדתו המקצועית של הממונה הוא בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים. אם המדינה אינה מסכימה עם גילה וטוענת כי קיימים שיקולים רחבים של טובת הציבור המטים את הכף לכיוון שונה מזה שבו אוחז הממונה גילה, עליה לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים ולבקשו לדון בכך. חוק ההגבלים העסקיים קובע כי "בית הדין יחליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו, אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים".

ואולם כעת הממשלה מנסה לעקוף את בית הדין. סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים מאפשר לשר הכלכלה, אריה מכלוף דרעי, ליטול את סמכויותיו של הממונה על ההגבלים אם נדרשת החלטה שכרוכה בשיקולים ביטחוניים או בעניינים הנוגעים ליחסי החוץ של ישראל. השיקולים הללו הם שתי פרות קדושות. אמנם במדינתנו מוקפת האויבים גם תינוק שמפליץ בעריסתו מעורר היבטים ביטחוניים, אבל דווקא בסוגיית הגז שמלווה את ישראל כבר עשור לא נעשה קישור ביטחוני־מדיני עד כה.

לא צריך לשאוף גז כדי להבין שהקישור הביטחוני־מדיני מאולץ ונולד רק עכשיו כדי להתגבר על עמדתו המקצועית של גילה. מדובר בסעיף שלא נעשה בו שימוש בכל שנות קיומו של החוק. הייתכן שבמדינתנו מוכת האיומים התמידיים התעורר עכשיו לראשונה העניין הביטחוני־מדיני בהקשר של חוק ההגבלים העסקיים? אולי פשוט כל שאר הממונים על ההגבלים התיישרו לפי הממסד הביטחוני, ואילו גילה לא מבין שיש דברים חשובים יותר למדינה מעצמאות אנרגטית ותחרות בשוק הגז?

אם יש לסוגיית התחרות בשוק הגז היבטים ביטחוניים־מדיניים כה דרמטיים, תתכבד המדינה ותלאים את הפקת הגז הנחוץ כל כך לביטחוננו. הרי מי תוקע לידינו שמניותיה של חברת נובל אנרג'י לא יירכשו מחר על ידי גורם עוין.

אפילו אם אינטרסים ביטחוניים ומדיניים מוטלים על הכף, בית הדין להגבלים עסקיים יכול לשקול אותם לפי החוק, שמתיר לו לבחון שיקולי "טובת הציבור".

בכלל, אפילו שיקולים ביטחוניים ומדיניים יכולים לסגת לעתים מול אינטרסים אחרים. במקרה זה, שיקול התחרות בשוק הגז אינו פעוט כלל. העתירה מצטטת פסקה רבת עוצמה שכתב השופט מישאל חשין ב–2001, אז הרכב של שופטי בג"ץ דחה עתירה של חברות הגז השותפות בקידוח ים תטיס להסדיר לעצמן צינור הולכה עצמאי.

לדברי חשין, "ידעו הכל כבר בתחילה כי יש לעשות כדי למנוע השתלטות גורמי כלכלה רבי עוצמה על שוק הנפט, כי יש לעשות כדי למנוע ריכוז כוח יתר בידי גופים מונופוליסטיים. החשש היה כי גוף רב עוצמה ירתיע מחפשים בכוח מהיכנס להרפתקה של חיפושי נפט — וחיפוש נפט הוא הרפתקה — ומשיצליח במשימתו זו, ישתלט על שוק הנפט בישראל וינצל את שליטתו לטובת עצמו תוך פגיעה ברווחת המשק: בקביעת מחירי הנפט; בהימנעות מאספקת נפט שהפיק; בסיכול אספקת נפט של מתחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#