עתירה לבג"ץ נגד רשות המסים: נוהל 
גילוי מרצון מתגמל את אלה שהעלימו יותר - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עתירה לבג"ץ נגד רשות המסים: נוהל 
גילוי מרצון מתגמל את אלה שהעלימו יותר

העתירה שהגיש עו"ד ד"ר אמנון רפאל מתייחסת לכך שבקשות המגלמות סכומי מס נמוכים יחסית אינן מטופלות על ידי רשות המסים ונדחות ללא נימוק ■ "אין מקום לנקוט במדיניות המוציאה מרשת המס נישומים שחטאו רק בשל כך שהכנסתם קטנה או שהפסידו מהשקעותיהם"

תגובות

עו"ד ד"ר אמנון רפאל, מעורכי הדין הוותיקים והבולטים בישראל בתחום המסים, הגיש אתמול עתירה לבג"ץ שבה הוא מבקש להורות למנהל רשות המסים, משה אשר, לנמק מדוע הוא לא יעדכן את נוהל גילוי מרצון כך שיחול באופן שוויוני על כל הנישומים. העתירה מתייחסת לכך שבקשות המגלמות סכומי מס נמוכים יחסית לא מטופלות על ידי רשות המסים, ונדחות ללא נימוק בטענה כי הבקשה אינה עומדת בתנאים.

"אין מקום למדיניות שלפיה רשות המסים תבחר 'לתגמל' במסגרת הנוהל נישומים שסכום המס הנובע מבקשתם גבוה יותר — כלומר שמחדלם חמור יותר — וזאת בדרך של מתן אפשרות לפנייה אנונימית לגילוי מרצון, בעוד מנגד, היא תסרב לשתף פעולה בהסדרת ענייניהם של נישומים שמחדלם חמור הרבה פחות — כלומר שסכום המס הנובע מבקשתם נמוך יחסית", נכתב בעתירה. "מטרת־העל העומדת מאחורי הנוהל הנה צמצום מספר הנישומים הנמצא מחוץ למעגל הדיווח. אין מקום לנקוט במדיניות פיסקלית המוציאה מרשת המס נישומים שחטאו רק בשל כך שהכנסתם קטנה או שהפסידו מהשקעותיהם".

תומר אפלבאום

הטענות שמביא רפאל תוארו בהרחבה בכתבה שפורסמה בחודש שעבר ב–TheMarker ("רשות המסים מפלה לרעה את מעלימי המס הקטנים — והגדולים מקבלים חסינות", 21 במאי 2015) שבה נטען כי העובדה שהנוהל לא יחול במקרה של "מס לא משמעותי" מעוררת שאלות חוקתיות. בכתבה צוטטו עורכי דין שהגישו עבור לקוחות בקשות עם חובות מיסוי קטנים יחסית ונדחו, מבלי שניתן להם נימוק.

נוהל הגילוי מרצון, שנכנס לתוקף בספטמבר 2014, מאפשר למי שהעלים עד כה מס בסכומים גדולים לחשוף את נכסיו בהליך אנונימי או רגיל. ואולם, בנוהל נקבע כי הוא לא יחול במקרה של "מס לא משמעותי". בכך מעבירה רשות המסים מסר בעייתי — מי שהסתיר חשבונות גדולים והעלים מס בסכומים גדולים, יכול לחסות בצל הנוהל, בתנאי שבשעה שהגיש את הבקשה לגילוי מרצון, לא היה בידי הרשות מידע מפליל עליו.

לעומת זאת, אדם שהעלים מס בסכום שאינו נחשב "משמעותי" אינו מקבל את הפטור המיוחד. הוא אפילו אינו יודע כמה זה מס "לא משמעותי", והוא גם אינו מקבל מרשות המסים תשובה לשאלה מדוע דחו את בקשת הגילוי שלו — מצב שמונע ממנו לערער על ההחלטה. עד כמה שידוע לו, יכול להיות כי בקשתו נדחתה מפני שנפתחה חקירה בעניינו.

לפני כחודשיים הצהיר רוני חכם, סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים, כי "מס לא משמעותי" פירושו 50 אלף שקל, כולל ריבית והצמדה. אולם גם כעת, אחרי שהמספר נזרק לחלל האוויר, ברשות לא מאשרים אותו, ורק אומרים כי זהו הרף המקובל, אך הוא מותנה גם בהיקף הגילוי ונסיבותיו, כשכל מקרה נבחן לגופו. כלומר, העמימות מבחינת הנישום נותרת בעינה.

חלק נכבד מהישראלים שבחרו בגילוי מרצון הם אנשים מבוגרים, שמעוניינים לתקן את דרכיהם, אם בשל החשש כי הרשויות "יעלו" עליהם, או בשל הרצון להוריש כסף שמדווח כראוי. אנשים כאלה רואים בנוהל הנוכחי הזדמנות שאין בצדה חשיפה פלילית.

אם רשות המסים אינה מעוניינת לפעול נגד נישומים בעלי מס שאינו משמעותי, כפי שהיא מצהירה, מן הראוי שתתן להם את אותה חסינות שמקבלים מגלים אחרים מרצון. במצב הנוכחי, הם ממשיכים להימצא בחוסר ודאות למרות רצונם "לתקן" את דרכם.

"מייצג את כלל הנישומים המופלים"

רפאל, ראש משרד הבוטיק א. רפאל ושות', שכתב עם שותפו, עו"ד שלומי לזר, את סדרת הספרים "מס הכנסה", (הכרך השני מתוך שישה עודכן באחרונה), מתייחס בעתירה למסלול האנונימי שבו מוגשות יותר ממחצית מהבקשות וכן לעובדה שרק בקשות אנונימיות המגלמות סכומי מס מהותיים מטופלות על ידי רשות המסים.

הוא הגיש את העתירה בשם המשרד, וטוען כי בקשתו מייצגת הלכה למעשה את כלל הנישומים המופלה לרעה ממדיניות רשות המסים. "מטבע הדברים, אין באפשרותם של נישומים הפונים בהליך אנונימי לרשות המסים ומופלים לרעה להגיש עתירה לבית המשפט, מכיוון שלצורך כך הם יידרשו לחשוף את פרטיהם, תוך פגיעה מהותית בזכויותיהם וביטול האפשרות לפנייה אנונימית לרשות המסים בעתיד".

רפאל מציין כי משרדו מטפל בכמה בקשות לגילוי מרצון במסלול האנונימי שנדחו בתשובה הכללית בטענה שהבקשה אינה עומדת בתנאי הנוהל, אך לאחר כמה שיחות עם נציגי רשות המסים נמסר לו כי הסיבה היא סכום המס הנמוך הנובע מהבקשות. "סכום המס הנובע מהבקשה לגילוי מרצון אינו מצדיק בפני עצמו את דחיית הבקשה במסלול האנונימי בשלב כה מוקדם. אין להסתפק בשיקולי גבייה גרידא, אלא על רשות המסים לאפשר לכלל ציבור הנישומים המעוניינים בכך להסדיר את ענייניהם בהתאם לנוהל, וזאת מבלי להעניק יתרון לא הוגן לאותם נישומים שמחדלם חמור יותר".

הוא מוסיף כי העובדה שקיים מסלול מקוצר עבור בקשות עם סכומי הון נמוכים יחסית — ההון בבקשה אינו גבוה מ–2 מיליון שקל, וההכנסה החייבת במס הנובעת ממנו אינה גבוהה מחצי מיליון שקל — אינה מונעת מנישומים להפנות בקשות כאלה גם בהליך האנונימי. זאת, מכיוון שלשון הנוהל היא כי במקרה זה "ניתן" להגיש את הבקשה במסלול מקוצר, כלומר, אין חובה לעשות זאת.

כחודש לפני הגשת העתירה פנה רפאל במכתב לאשר, שבו הוא התבקש לקבוע כי רשות המסים תטפל באופן שוויוני בכל בקשה שתוגש, וכי גובה המס לא יהיה שיקול בקבלת הבקשה או דחייתה, אך לטענתו הוא עדיין לא קיבל תשובה.

מרשות המסים נמסר: "נלמד את העתירה ונמסור את התייחסותנו לבית המשפט".

האם הוראת 
השעה תוארך?

בעקבות הכתבה שפורסמה ב–TheMarker בנושא ה"מס הלא משמעותי", שלח גם עו"ד ד"ר אבי נוב מכתב לאשר וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבו תיאר את הכשלים שפורסמו בכתבה. הוא ביקש להבהיר את העמדה בעניין תשלום "מס לא משמעותי" ולהנחות את אנשי רשות המסים כי במקרה של דחייה תצויין הסיבה. הוא גם ביקש לפרסם הנחייה דחופה לכל פקידי השומה לגלות רגישות יתרה ביישום הנוהל לגילוי מרצון, במיוחד שמדובר באנשים מבוגרים, חלקם חולים וניצולי שואה.

התגובה שקיבל מרשות המסים היא כי "הדרישה לתשלום מס משמעותי מעוגנת בנוהל כפי שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הרף של 50 אלף שקל הוא הרף המקובל, אך מותנה גם בהיקף הגילוי ונסיבותיו, כשכל מקרה נבחן לגופו. בכל מקרה, פתוחה בפני מגיש הבקשה האפשרות לפנות למשרד השומה ולהגיש דו"חות מתקנים, ובכך להסדיר את עניינו האזרחיים מול הרשות. הרשות אינה נוהגת למסור לנישומים את סיבת הדחייה של בקשות כדי לא לחשוף את המידע המונח בפניה".

ממשרד המשפטים נמסר בנוגע לפנייה ליועץ המשפטי לממשלה כי "הפניה התקבלה ותטופל כמקובל".

עד כה הוגשו יותר מ–2,100 בקשות, ונחשף הון בהיקף של כ–9.8 מיליארד שקל. מתוכם 1,256 בקשות הוגשו במסלול האנונימי.

אמנון רפאל
עופר וקנין

המסלולים האנונימי והמקוצר חלים בהוראת שעה עד ספטמבר 2015, אך ייתכן שהתקופה תוארך. מבחינת עורכי הדין ונותני שירותים נוספים, מדובר במקור הכנסה נאה למשרדים, כששכר הטרחה משתנה בין נותני השירות השונים והיקף התיק, אך לפי הערכות גסות, בתיקים "רגילים" בהיקף של עד כמיליון דולר שכר הטרחה הצפוי יכול לנוע בין 10,000 דולר ל–50 אלף דולר בממוצע.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#