מתביעה של 88 מיליון שקל נגד דני דנקנר נשארו 6 מיליון שקל - וינשטיין מתנגד - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתביעה של 88 מיליון שקל נגד דני דנקנר נשארו 6 מיליון שקל - וינשטיין מתנגד

בהסכם הפשרה מקבלים דנקנר ושאר הדירקטורים ונושאי המשרה פטור גורף מכל אחריות בפרשת הרכישה של בנק פוזיטיף

2תגובות

תביעה נגזרת שהוגשה נגד דני דנקנר ונושאי משרה בבנק הפועלים בגין רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף צפויה להסתיים בהסכם פשרה של 6 מיליון שקל בלבד. בפשרה הזו מקבלים דנקנר ושאר הדירקטורים ונושאי המשרה פטור גורף מכל אחריות לכל המעשים נשוא הפרשה. ואולם היועץ המשפטי לממשלה מתנגד בתוקף להסכם הזה ומדגיש: "לא ניתן לתת הפטר גורף לדנקנר שהודה והורשע בכך שפעל בניגוד עניינים ובהפרת חובת אמונים".

דנקנר שוחרר לפני כחודשיים מכלא חרמון אחרי שריצה עונש מאסר בעקבות הרשעתו בין השאר, בכך שסגר עסקה לרכישת הבנק הטורקי פוזיטיף בלי לחשוף ניגודי עניינים חמורים שבהם היה מצוי.

בעמדה שהוגשה בשבוע שעבר באמצעות עו"ד ליאב וינבאום נכתב כי: "קיים טעם לפגם בכך שאדם שהורשע, על פי הודאתו, במעשים קשים ובעבירות קשות יזכה לפטור במסגרת הליך אזרחי, גם ביחס למעשים שנעשו בכוונה תחילה ומתוך מודעות למעשה ולתוצאותיו. האמור לעיל נכון בין אם לאדם נכסים רבים ממנו יכולים הנפגעים ממעשיו להיפרע על נזקיהם כתוצאה ממעשיו אלו, ובין אם הוא חסר כל".

גיל יוחנן

התביעה הנגזרת הוגשה בשנת 2010 בשם הבנק נגד דנקנר ונושאי משרה נוספים בבנק. הגישו אותה שני בעלי מניות בבנק- יששכר רובין ויצחק אלתר ובמרכזה טענה לנזק שנגרם לבנק בשל ההתקשרות בעסקה לרכישת בנק פוזיטיף בניגוד עניינים. התובעים שמיוצגים על ידי עורכי הדין עמית מנור ואורן הירש טענו כי הבנק שילם יותר משהיה צריך לשלם עבור הבנק התורכי כיוון שדנקנר שהיא נגוע בניגוד עניינים לא ניהל את המו"מ בשם הבנק באופן מיטבי.

באחרונה גובשה פשרה בתביעה, וזו הונחה על שולחנה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שדנה בתיק, יהודית שבח, וגם היא הביעה את חוסר שביעות רצונה מההסכם הזה: "התביעה הוגשה על 88 מיליון שקל, שהם שווה ערך ל-25 מיליון דולר... האם סכום הפשרה הוא סביר?", היא תמהה בדיון שהתקיים בבית המשפט.

גם המפקח על הבנקים התנגד להסכם הפשרה ובעמדה שהגיש לבית המשפט באפריל האחרון בתיאום עם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך הדגיש את הפער הגדול מאוד בין הנזק שנטען בתביעה-88 מיליון שקל לבין סכום הפיצוי עליו הוסכם בפשרה- 6 מיליון שקל. בנוסף ציין את העובדה ששכר הטרחה עליו הוסכם חריג בגובהו- 20% מתוך 6 מיליון שקל. כמו כן הוא ציין את העובדה שבמסגרת הסדר הפשרה נעשה ניסיון להחיל אותו גם על נושאי משרה שאינם חלק מהתביעה הנגזרת ובנוגע לעילות רחבות מאלה שעומדות בבסיס התביעה.

היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להסכם בהיבט של המשפט הפלילי של דנקנר. הוא מדגיש כי לאור הכרעת הדין בהליך הפלילי נגד דנקנר, אין מקום לטענה לפיה קיים ספק האם המעשים נעשו ברשלנות או במודעות ובכוונה. "האינטרס הציבורי מכתיב שהסכם הפשרה יתוקן באופן שבו הוא ייערך באופן המביא בחשבון את הכרעת הדין בהליך הפלילי". הוא הוסיף כי ניתן לסייג את הדברים ככל שהפטור שיקבל דנקנר מכוח הסכם הפשרה יתייחס רק למעשיו של דנקנר ככל שאלו נעשו ברשלנות, וזאת במובחן ממעשים שנעשו במודעות".

 

תומר אפלבאום


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#