הסוד הגדול של יהודה וינשטיין: מה מסתיר היועץ המשפטי לממשלה? - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסוד הגדול של יהודה וינשטיין: מה מסתיר היועץ המשפטי לממשלה?

כשהתנועה למשילות ודמוקרטיה ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה ומששת משניו לחשוף את לוח הפגישות שלהם ל-2014 - היא נדחתה בטענה שהקצאת המשאבים שתידרש לעניין היא "בלתי־סבירה"

33תגובות

זמנם של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ושל ששת המשנים שלו, יקר יותר מזה של מבקר המדינה, של ראש הממשלה או של שרים בכירים בממשלה - זאת המסקנה שעולה מהתשובה שקיבלה התנועה למשילות ודמוקרטיה, שהגישה בדצמבר 2014 בקשה לפי חוק חופש המידע כי היועץ יחשוף את לוח הזמנים שלו ושל המשנים שלו ל-2014.

מוטי מילרוד

כחמישה חודשים לאחר מכן, באמצע מאי, התקבלה התשובה ממשרד המשפטים, שעליה חתומה עו"ד מיכל טנא, הממונה על חופש המידע, שלפיה הם לא מוכנים למסור את יומני היועץ המשפטי לממשלה והמשנים שלו לתקופה של שנה, מכיוון שמדובר ב"הקצאת משאבים בלתי־סבירה" שמאפשרת דחייה של הבקשה לפי חוק 
חופש המידע.

"הפריטים הרגישים העלולים להימצא במידע מעין זה, מצריכים מעבר קפדני על יומנם של היועץ המשפטי לממשלה והמשנים לו, תוך עריכת השינויים הנדרשים, וכן לאור העובדה כי בטיפול בבקשה מעורבים גורמים בכירים, לרבות היועץ המשפטי לממשלה", 
נכתב בתשובה.

אוליבייה פיטוסי

הנימוק לדחייה מקומם ותמוה לאור שיתוף הפעולה (גם אם לעתים חלקי) מצד רוב השרים ומצד מבקר המדינה בבקשות דומות של התנועה לחופש המידע. השרים שנדרשו לחשוף את סדר יומם - בהוראתו של לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה - עשו זאת, מי באופן שקוף יותר ומי באופן חלקי. אפילו יומן רגיש כמו זה של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, נמסר לבקשת התנועה לחופש המידע. משרד ראש הממשלה לא הצטיין ושיתף פעולה באופן חלקי ואחרי השהיה ארוכה, כשהוא מעביר קובץ Word בן שני עמודים, שבו פורטו סך כל הפגישות שקיים ראש הממשלה עם השרים וכן כמה פגישות מדיניות, אירועים, טקסים, ישיבות ממשלה 
וביקורים בכנס.

מי שבלט לטובה הוא מבקר המדינה יוסף שפירא. בתחילת יוני פורסם ב–TheMarker לוח הפגישות שערך ב–2014 מבקר המדינה עם אנשי צוותו, עם רגולטורים, עם מבוקרים ועורכי דינם, עם חושפי שחיתויות, עם אנשי תקשורת, עם שרים ועם בעלי תפקידים בשירות הציבורי. היומן המפורט הועבר לבקשת התנועה לחופש המידע, שציינה כי מדובר באחד היומנים המפורטים ביותר שהיא קיבלה, תוך הערכה רבה למידת השקיפות.

אוליבייה פיטוסי

אבל מסתבר שמה שטוב למבקר המדינה, לא מתאים ליועץ המשפטי לממשלה. במשרד המשפטים הסכימו לספק מידע לגבי היומנים של היועץ והמשנים רק לתקופה של שלושה חודשים, אך בעבור אגרת טיפול יוצאת דופן ומופקעת ביותר בעבור עמותה - 2,010 שקל. כשהשרים התבקשו לחשוף את יומניהם, רק במקרים נדירים התבקשה התנועה לחופש המידע לשלם אגרה בעבור המידע, וגם כשהתבקשה - היא היתה סמלית, ברמה של כמה 
עשרות שקלים.

החישוב שלפיו נקבע התעריף נראה מוגזם. מה שנדרש הוא לעבור על היומן ביחד עם המשנה ולהשחיר את הפגישות שלא מעוניינים לפרסם, למשל מסיבות של פרטיות או ביטחון. אין כאן בעיה של נגישות למידע, או בעיה באיתור וחיפוש. לפי משרד המשפטים, נדרשות לא פחות משמונה שעות עבודה, רק כדי לעבור על יומן אחד של משנה אחד לתקופה לא ארוכה במיוחד של שלושה חודשים. מעבר על היומן של וינשטיין לתקופה של שלושה חודשים כבר צפוי לארוך לא פחות מ–22 שעות. בסך הכל מדובר ב–70 שעות, והתשלום הוא מהשעה הרביעית לפי תעריף של 30 שקל לשעה.

עופר וקנין

מי מנסה להשפיע על היועץ המשפטי?

תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד החשובים בשירות הציבורי. הוא מייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי בבתי המשפט, משמש יועץ משפטי ראשי לרשויות השלטון ועומד בראש התביעה הכללית. עמדתו המשפטית של היועץ מחייבת את כל מוסדות השלטון, והוא שומר הסף החשוב ביותר של האינטרס הציבורי מבחינת שלטון החוק וההגנה על זכויות הפרט בתוך הרשות המבצעת. לכן, חשוב במיוחד לדעת עם מי נועד היועץ, מי מנסה להשפיע עליו וכיצד מתנהל תהליך קבלת ההחלטות בלשכתו.

ששת המשנים - דינה זילבר (ענייני ייעוץ), אבי ליכט (עניינים כלכליים־פיקסלים), רז נזרי (משפט פלילי), אורית קורן (ענייני חקיקה), ארז קמיניץ (משפט אזרחי) ורועי שיינדורף (משפט בינלאומי) - עומדים בראש מחלקות שמעצבות, מנסחות, בולמות, מקדמות, מלוות, מאשרות או מקפיאות שלל עצום של יוזמות חקיקה ורגולציה. המשנים הכפופים ליועץ משפיעים יחד עמו על הקביעות בדבר החוקיות או האי־חוקיות של כל פעולה של הרשות המבצעת כמעט. תוכנית הדיור הלאומית, התחרות בשוק האשראי, תקציבים למוסדות חינוך ייחודיים, החטיבה להתיישבות, ניסוח עבירת מרמה והפרת אמונים, חקיקה בתחום בטיחות בעבודה, חופש הביטוי באינטרנט - כל אלה הם רק חלק מהנושאים הנבחנים במשרדי המשנים בימים אלה.

אוליבייה פיטוסי

היועץ ומשניו נוטלים חלק בישיבות הכי רגישות במערך הביטחוני והפלילי, הם מקבלים החלטות שנוגעות לפוליטיקאים בכירים ולראש הממשלה עצמו - כמו ההחלטה לפתוח בחקירה נגד בנימין בן אליעזר שלושה ימים לפני הבחירות לנשיאות, וההחלטה לפתוח בבדיקה בעניין הוצאות מעון ראש הממשלה רק לאחר הבחירות. האינטרס הציבורי מחייב שקיפות ביחס למידע על פגישותיהם באותם ימים. נדמה כי בלשכת היועץ סבורים שיש הצדקה לשקיפות, אבל מערימים מכשולים בדרך אליה.

התגובה שלהם מפתיעה במיוחד, לאור העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה הוא זה שהנחה את השרים להיענות בחיוב לבקשות לחשיפת סדר היום שלהם. מחלקת ייעוץ וחקיקה (חקיקה) במשרד היועץ המשפטי לממשלה הנחתה את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, במכתב מאוגוסט 2009, להיענות לפי חופש המידע לבקשות לקבלת לוחות זמנים של שרים, בכפוף לסייגים הקיימים בחוק, כמו למשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה, פגישות פרטיות ומשאים ומתנים המתקיימים עם גורמים שונים. "ככל שמדובר בבקשה ממוקדת - המתייחסת לפרק זמן מוגדר סביר, או לנושא מוגדר וספציפי - ככלל יש להיענות לבקשה ולמסור את המידע המבוקש. המידע שיש למסור הוא זה הנוגע לפעילותו 
המיניסטריאלית", נכתב.

אוליבייה פיטוסי

יהודה עמרני, מנהל התנועה למשילות ודמוקרטיה, אומר כי "וינשטיין נוהג בסטנדרט כפול כשראש הממשלה והשרים נאלצים לפרסם את לוחות הזמנים שלהם בשל הנחייתו, אך הוא עצמו מחליט שאותה הנחיה לא מחייבת אותו לפרסם את לוח הזמנים שלו. החלטת היועמ"ש תמוהה מאוד, ונראה כי במשרד המשפטים סבורים שזמנם יקר וחשוב יותר משל ראש 
הממשלה והשרים".

ממשרד המשפטים נמסר: "בקשת התנועה למשילות ודמוקרטיה לקבלת יומנו של היועץ המשפטי לממשלה ושל המשנים לו נבחנה על פי הוראות חוק חופש המידע והפרשנות שניתנה לו בפסיקת בית המשפט. לאחר בחינת הבקשה והערכת משך הזמן שהטיפול בה עשוי להצריך, נמצא כי הבקשה נדחית בחלקה מכוח סעיף 8(1) לחוק, שעניינו הקצאת משאבים בלתי־סבירה.

אוליבייה פיטוסי

"בהתאם לתקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999, הודיעה הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים לתנועה למשילות ודמוקרטיה, כי ככל שברצונה לקבל את המידע המבוקש, עליה לשאת בהוצאות הטיפול בבקשה, בהתאם להוראות הקבועות בתקנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#