"שאני אקח חומרים מלוכלכים?" שינויי הגירסאות, ההתפתלות והשקרים של רות דוד נחשפים - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שאני אקח חומרים מלוכלכים?" שינויי הגירסאות, ההתפתלות והשקרים של רות דוד נחשפים

"את לא חושבת שכדאי שתתני משהו יותר הגיוני מלא זוכרת? היית פרקליטת מחוז"

36תגובות

במארס 2014 עלתה פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, רות דוד, על טיסה לבודפשט. היא נשאה עמה בתיק מעטפה סגורה עם מסמכים סודיים ומסווגים מתוך חקירה סמויה שניהלה המשטרה נגד מקורבה הקבלן יאיר ביטון, מנכ"ל חברת ב.יאיר, בחשד שהלבין עשרות מיליוני שקלים עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל. גם עו"ד רונאל פישר טס איתה, אבל הם העדיפו שהיא תיקח את המעטפה, כי היא היתה בלדר בטוח יותר.

מי שעד לפני כמה שנים היתה מבכירי הפרקליטות חשודה בכך שהכינה את ביטון לקראת מעצרו, שהתרחש חודשיים לאחר מכן. הניסיון הרב של דוד בפרקליטות מתבטא גם בתמלילי החקירה שלה במחלקה לחקירות שוטרים. זה לא היה עוד מפגש רגיל של חוקר קשוח ונחקר מפוחד - דוד, המיומנת והמנוסה בחקירות, הקפידה שלא להגיד שום דבר שעלול להפליל אותה. היא התחמקה, התפתלה וטענה כי אינה זוכרת, וכשהסתבכה עם הגרסאות הודתה ששיקרה בחלק מהפעמים.

בחקירה טענה דוד כי הנסיעה להונגריה היתה בכלל חופשה. "אם תפתח את הטלפון שלי אתה תראה תמונות מהחופשה הזאת, אנחנו טיילנו בבודפשט שעות רבות. אני נוסעת לא מעט נסיעות קצרות לסוף שבוע, בדרך כלל עם בעלי או עם חברה", אמרה לחוקר. ומה היה במעטפה? לטענתה היא לא ידעה: "יום לפני הנסיעה, עדת המדינה באה אלי וביקשה שאקח כמה ניירות איתי בתיק להונגריה. היא הגיעה אלי עם דפים וביקשה שאעביר את אסופת המסמכים לרונאל. אז היא הכניסה את המסמכים שהיו לה ביד למעטפה שלקחה מהארון בחדר שלי, לקחתי את המעטפה הזאת ונסעתי להונגריה".

אמיל סלמן

חוקר: יש מצב שלפני הנסיעה את ורונאל עברתם על תוכן המעטפה וביררתם איזה מסמכים אתם רוצים, ואז לקחת את המעטפה אלייך?

דוד: לא עברתי על הניירות שהיו בתוך המעטפה, אני אפילו לא נגעתי בהם פיזית. אם ידעתי שמדובר בחומרי חקירה שלא נחשפו? זה מעולם בחיים never never never. מי שהביא לי את החומרים זו עדת המדינה, שעלתה אלי למשרד והביאה לי את הניירות. מה היה בפנים - כשר או לא כשר - אינני יודעת.

חוקר: עדת המדינה אמרה שאת לקחת את החומרים המלוכלכים כדי שלא יהיו אצל רונאל, ואת אומרת נכון, רק שלא ידעתי שהם מלוכלכים.

דוד: למה שאני אקח מסמכים מלוכלכים? מה ייצא לי מזה חוץ מאשר לפגוע בעצמי? שאני אקח חומרים מלוכלכים? מה אני חברה של ערן (קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, י"ג)?

חוקר: מה זה קשור לערן?

דוד: זה לא קשור לערן, זה קשור לרונאל. למה היה צריך לנסוע עם החומרים האלה לחו״ל? מה ההיגיון בזה?

חוקר: יש לנו תכתובת ווטסאפ בין רונאל לעדת המדינה שהצלחנו לשחזר. כתוב שם, "נעביר את זה עם רותי כי אותה בטוח לא יבדקו".

דוד: אני יודעת שהעברתי מעטפונת כזאת, ואני אומרת לך שאם יש התכתבות כזו בין עדת המדינה לרונאל אז אני... אתה לא יודע כמה אני מקווה שאין כזו תרשומת במובן שזה לא נכון. זה פשוט מזעזע.

חוקר: את ורונאל נסעתם להכין את יאיר לחקירתו הסמויה במשטרה, הצגתם בפניו חומרים מתיק החקירה שאת נשאת במטענך, ובאופן מפתיע יומיים לאחר שובכם לישראל יאיר חזר לאותה חקירה לאחר שנעדר מישראל חודשים רבים. האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או שגרסתה של עדת המדינה אמיתית, ולאחר שיאיר הוכן לחקירה על ידכם בחר לחזור לישראל?

דוד: אנחנו נסענו לבקר את יאיר, אני לא הכנתי אותו לשום חקירה. לא היו עלי חומרי חקירה, אין לי דרך לדעת כמה זמן יאיר נעדר מישראל. אבל אשר לחומרים ולהכנה שלו על ידי רונאל ואני יחד, לא היו דברים מעולם.

חוקר: רונאל שקרן?

דוד: לא יודעת.

חוקר: לשם מה נדרשת לקחת את המסמכים לחו״ל אם לא היתה פגישת עבודה והלכתם לחופשה?

דוד: אני לא שאלתי. לא חשבתי לשאול. ביקשו ממני להעביר והעברתי.

חוקר: עדת המדינה אומרת שראתה אותך עוברת על החומרים.

דוד: אני לא יודעת מה עדת המדינה ראתה ומתי ראתה אותי עוברת על חומרים. אני לא יודעת מה החומרים שהיו במעטפה אותם העבירה באמצעותי לרונאל בחו״ל.

אוליבייה פיטוסי

"שיקרתי ולא סיפקתי את האמת בחקירה"

מחר ייפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים המשפט הפלילי נגד דוד, המואשמת בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע ושיבוש הליכי משפט. לצדה מואשמים בפרשה פישר ומלכה (אשר אתמול הותר לפרסום כי נחתם עמו הסכם עד מדינה). החקירה של דוד במחלקה לחקירות שוטרים, שהיא גם חלק מהפרקליטות, נוגעת להתנהלות שלה אחרי פרישתה. במקביל בודקת המשטרה טענות שהתקבלו בפרקליטות בנוגע לתיקים שבהם טיפלה דוד כשעבדה בפרקליטות.

דוד נעצרה במאי, וכשהובאה לדיון בהארכת מעצרה בבית משפט השלום בירושלים היא התעלפה בכניסה לבית המשפט. חוקרי מח"ש טענו כי זייפה התעלפות, אך היא טענה בתוקף כי ההתעלפות היתה אותנטית. "אתה פיקפקת והנחת שזו הצגה" אמרה לחוקר, "אבל מה שהעיק עלי מאוד זה ששיקרתי ולא סיפקתי את האמת בחקירה, וזה הטריף אותי. זו הסיבה שפשוט קרסתי, ואני לא יכולה לעמוד בזה יותר, אני מספרת לכם כל דבר שאני יודעת בכל דבר ועניין. אני זוכרת, אני חושבת שפעם אחת רונאל אמר משהו כמו, 'אם יאיר היה משלם, כל החקירה הזאת היתה עפה', או משהו בסגנון הזה, אבל אני לא יודעת להגיד מתי ואיך זה היה. משהו עמום בזיכרון".

דוד פרשה מהפרקליטות ב–2010 לאחר 33 שנים שבהן כיהנה בתפקידים שונים, ובהם גם פרקליטת מחוז תל אביב החל ב–2002 ועד פרישתה. היא העמידה לדין סוחרי סמים, ראשי ארגוני פשיעה, עברייני צווארון לבן ופוליטיקאים. ב–2007 היא ליוותה את חקירתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, והמליצה להעמידו לדין בשורת עבירות של מרמה וגניבה.

דוד היתה זו שהחליטה לסגור את תיק העמותות של יועציו של אהוד ברק במערכת הבחירות ב–1999; ולהעמיד לדין ב–2005 את חבר הכנסת דאז עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, בגין עבירות על חוק המפלגות. שרון הבן ריצה תשעה חודשי מאסר לאחר שהורשע בין היתר בקבלת תרומה אסורה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

דוד גם הובילה את הליך הסגרתו של זאב רוזנשטיין מארה"ב לישראל. כך הכירה את פישר, שייצג את האחים ברוך ואלן דדוש, שנהפכו לעדי מדינה נגד רוזנשטיין בזכות הסכם שחתמו דוד ופישר.

"כשהתחלנו לעבוד על התיק של רוזנשטיין ישבנו מספר חודשים, כמעט לילה לילה, ונהיינו מיודדים. נוצרו יחסי אמון, כי רונאל היה צריך לעבוד קשה מאוד על הלקוחות שלהם, ואנחנו היינו צריכים לייצר כמה הסכמי עד מדינה במקביל והיתה עבודה מאסיבית, והיתה גם עבודה רבה מול ארה"ב. עבדנו באופן אינטנסיבי תקופה ארוכה והתיידדנו. אחרי החקירה של התיק של רוזנשטיין היינו יוצאים לאכול יחד", סיפרה דוד.

אחרי שפרשה מהפרקליטות היא הקימה משרד עורכי דין. לדבריה, רק בדיעבד התברר לה שבאותו בניין יש גם לפישר משרד בקומה אחרת. לדבריה, "לאחר כשנתיים, בדצמבר 2013, איחדנו משרדים, אבל לא היינו שותפים בכסף. למעשה, עד אוגוסט 2014 לא קיבלתי שום דבר, ומאוגוסט 2014 קיבלתי מדי חודש 20 אלף שקל פלוס מע"מ על העבודה המשפטית שביצעתי". דוד גם ייצגה את פישר בחקירה הקודמת שלו במח"ש, והמשיכה לייצג אותו עד למעצרה.

לחוקרים היתה סיבה טובה לחשוד כי דוד זייפה את ההתעלפות. עדת המדינה סיפרה להם כי כך דוד ייעצה לה לנהוג בחדר החקירה. העדה סיפרה על פגישה לילית שקיימו אחרי שהתקבלה במשרד החלטת בית המשפט הנוגעת לפריצה לטלפונים הסלולריים שלהם. אך כשהחוקרים שאלו את דוד אם המליצה לעדה להתמוטט בחדר החקירה, היא הכחישה זאת בתוקף: "לא. נקודה. סימן קריאה", הדגישה.

היא הסבירה לחוקרים כי כשעדת המדינה חזרה מסבב החקירות הראשון במח"ש היא סיפרה שהיא נתקפה היסטריה בחקירה, צעקה ובכתה. "היא סיפרה שבאחת הפעמים גם אבא שלה נחקר בחדר הסמוך והוא שמע את הצעקות שלה. היא רצתה להגיד כמה ההיסטריה והפאניקה שלה היו קולניות. עדת המדינה גם יותר מרמזה מאוחר יותר שזה היה סוג של טקטיקה. ביני לביני אני מניחה שזה היה שילוב של משחק עם בהלה אמיתית, כי לא נעים להיות נחקר".

ואולם לדברי דוד, ככל שהחקירות התרחקו, הטראומה נשכחה והדבר נהפך לבדיחה במשרד. "כשלא הצלחנו להתחבר למשהו אז עדת המדינה אמרה, 'עכשיו אני אצרח ואבכה', וכאילו נעבור גם את הקושי הזה, וזה הפך להיות סוג של בדיחה שתכף עדת המדינה תקבל היסטריה. אני חושבת שבאיזה שהוא שלב נאמר מסביב לשולחן שעדת המדינה תהיה בהיסטריה אם היא תיחקר. זה לא נעשה במסגרת תכנון טקטיקת חקירה עתידית. בפירוש לא. וזה בטח לא נעשה כייעוץ איך להתנהג בחקירה עתידית. זה היה מין סוג של אמירה של בדיחה, או אמירה שיכולה להתפרש כמצחיקה". עדת המדינה, לדברי דוד, גם אמרה משהו על כך שהיא תיסע לחו"ל, אך לדבריה זה לא היה סביר. "מטרת הפגישה לא היתה לשבש", אמרה.

חוקר: נפגשים חשוד חשודה, עורכי דין, וחשוד נוסף מדבר בטלפון. אל תעליבי את האינטליגנציה של עצמך.

דוד: הפגישה הזאת לא נקבעה על ידי. הגעתי לפגישה שהמטרה שלה היא להבין מה כתוב בהחלטה. עדת המדינה העלתה את האפשרות שהיא תצא לחו״ל בימים הקרובים, אולי לברצלונה. לדעתי זה היה בדיחה. אני אמרתי לה שהיא לא תצליח לצאת לחו״ל. באיזשהו שלב היא יצאה החוצה ונתנה לי את ערן לדבר אתו בטלפון. זה בכלל לא מופרך בעיני שאמרתי לערן שיש החלטה שפתחו את החומרים.

חוקר: את אומרת שזה לא מופרך? את מנסה לעשות לי פישינג?

דוד: אני לא מנסה לעשות פישינג. אני נזכרת לאטי בתכנים שהיו שם.

חוקר: כל פעם שאני אומר לך משהו את מפתחת את הגרסה שלך.

דוד: אין לי עניין להקשות על החקירה, אני אומרת את האמת.

חוקר: אני אומר לך בפעם השביעית, מחומר החקירה עולה שאת דיברת עם ערן אודות גרסה שתימסר בחקירה. אני מזכיר לך שאת וערן שוחחתם אודות גרסה בחקירה, הן של ערן והן של עדת המדינה, היה ותזומנו לחקירה בעקבות הפתיחה של הטלפונים.

דוד: אני לא זוכרת.

חוקר: תארי את הקשר שלך עם עדת המדינה.

דוד: אני אוהבת אותה, היא בחורה מורכבת. לא פשוט לה בחיים. היתה חיבה הדדית בינינו והערכה הדדית. לפעמים היא גם ראתה בי דמות של אמא.

חוקר: כמו שחשבתם, היא החוליה החלשה.

דוד: מה זאת אומרת שהיא החוליה החלשה?

חוקר: היא התהפכה עליכם.

אוליבייה פיטוסי

"ניסיתי לסייע לפרקליטים"

אחד הפרקליטים שעבדו תחת דוד בפרקליטות הוא עו"ד ניסים מרום, שטיפל בתיק של הנשיא משה קצב וכיום מלווה את החקירה הפלילית של ביטון. במח"ש בדקו חשד כי דוד ניסתה לפתות את מרום במשרה אחרת, במע"צ, כדי שלא יטפל בתיק נגד ביטון, כי ידעה שמרום הוא פרקליט לוחמני.

דוד הכחישה את הדברים: "הצעתי לו משרה מעולה והלוואי והיו מציעים אותה לי. העבודה בפרקליטות, שאני אוהבת אותה, היא מאוד מוגבלת ואין לאן להתקדם יותר מדי. אדם עם כישרון ששואף ליותר מאשר לעשות תיקים פליליים בפרקליטות — ראוי שתינתן לו הזדמנות כזאת. הפנייה שלי לניסים במשרה הזאת היתה כי חשבתי שהיא בדיוק מתאימה לו. לא עבר לי בראש שהוא מטפל בתיק של יאיר חבר שלי, ולא ידעתי שהתיק בפרקליטות, ולא העליתי לרגע שאם ניסים לא בתיק — התיק ימות. אני אומרת לך שהפנייה שלי לניסים לא היתה כדי לפתות אותו לעזוב את התיק של יאיר. ממש לא.

"כשפרשתי ב–2010 חשבתי במשך מספר חודשים מה אעשה ופתחתי משרד לבד, והיתה לי שיחה עם ניסים כשם שיש לי שיחות נוספות עם פרקליטים שמחפשים לעצמם דברים אחרים. כלומר יש שלב אחרי 12–15 שנים שפרקליט כבר עשה והתמודד עם תיקים חשובים שמסתכל הלאה. זה יוצא גיל 42 בערך. הפירמידה למעלה תפוסה, ואז מתחילים לעשות חשיבה של מי אני ולאן פני מועדות".

במקרה של מרום, לדברי דוד, זו לא היתה שיחה תיאורטית: "יותר מפעם אחת הוא אמר לי 'תותי', כך קרא לי, 'רק תגידי לי ואני בא להיות איתך'. במשרד שאני הקמתי לצערי לא היה לי מקום לאחד כמו ניסים, כי הוא לא דיבר על שותפות אלא על שכיר, ולא היתה לי עבודה מתאימה לו ולרמה שלו לאיכויות שלו ולוותק שלו, ולא אמרתי לו בוא".

לכן, לדבריה, כששמעה על המשרה במע"צ היא חשבה שתוכל להתאים לו. "הרמתי אליו טלפון ואמרתי לו שיש משרה שזה עניינה. לא היה לי את המכרז מול העיניים, ולא ידעתי פרטים אודות המכרז מלבד שהמשרה פנויה, שהיא ראויה ומכובדת ונראה לי מעניינת ומרתקת".

"רואים שהמידע מגיע אלייך, מי יאמין לך?"

על העובדה שדוד וביטון היו חברים טובים אין מחלוקת. הם הכירו דרך פישר, שגם הוא חבר קרוב של ביטון. היא סיפרה כי את ההיכרות ביניהם ערך פישר כבר ב–2008, עוד בזמן שהיתה פרקליטת מחוז. "היו מפגשים משותפים לשלושתנו, ולפעמים בנפרד". דוד גם כיהנה כדירקטורית בחברת ב.יאיר של ביטון: "כחצי שנה אחרי שפרשתי מהפרקליטות יאיר הציע לי להתמנות לדירקטורית, ואני לקחתי על עצמי את המשימה, כי זו משימה מרתקת. בדצמבר 2013, כשהמשרד שלי התאחד עם המשרד של רונאל, התפטרתי מתפקידי כדירקטורית, כי המשרד ייצג בהיבטים שונים את ב.יאיר. אבל יאיר ואני נשארנו חברים ואנחנו משוחחים לא מעט. אנחנו משוחחים בימים האחרונים באופן אינטנסיבי, מאז שרונאל נעצר אנחנו מעבירים בינינו דברים שהתפרסמו בעיתונות. הייתי אצלו בבית בישראל, לא הייתי אצלו בבית בצ'כיה. גם הוא היה אצלי בבית".

ביטון נעצר במאי 2014. מי שייצג אותו בהליכים היה פישר, ודוד ייצגה את אחיו. החוקרים דרשו מדוד לפרט את שיחות הטלפון שלה עם ביטון לפני חזרתו ארצה ומעצרו על ידי היאחב"ל. היא טענה שוב ושוב כי אינה זוכרת את השיחות, ועם זאת טענה כי לא שוחחה עם ביטון על חקירה סמויה, וגם לא ידעה על קיום חקירה כזאת בעצמה. "לא ידעתי על מועד המעצר. לא ידעתי שיש חקירה שעומדת להיפתח", אמרה.

ואולם החוקרים תהו כיצד ייתכן שהיא משוחחת עם ביטון על העובדה שהולכים לעצור אותו ושיש להיערך לכך על ידי אשפוזו. החוקרים הציגו לה התכתבות ממכשיר הסלולר של פישר, והטיחו בה: "מהשיחה עולה, כמו גם מראיות נוספות, שרונאל מעביר לך מידע אודות ההכנות למבצע של המשטרה בעניינו של ביטון. האם את עומדת על גרסתך שלפיה לא קיבלת מידע?".

דוד: אם מה שסימנת הגיע אלי והוא מדבר על המבצע של יאיר, אז כן קיבלתי מידע.

חוקר: את לא חושבת שהגיע זמן שתיתני משהו יותר הגיוני מ״לא זוכרת״? את היית פרקליטת מחוז ורוצה לצאת מפה בצורה הגיונית. זו לא בדיחה. בהתנהלות הזאת את מכניסה את עצמך לכל הקלחת של רונאל. בהתנהלות שלך ובהכחשות שלך את הופכת את עצמך לחלק מכל הדבר הזה שנקרא רונאל.

דוד: אין לי שום דבר עם ערן. מעולם לא דיברתי אתו על שום חקירה בעולם. אם הוא אומר משהו אחר הוא משקר.

חוקר: גם אם מה שאת אומרת זה נכון, רואים שהמידע מגיע אלייך, מי יוכל להאמין לך? את באמת רוצה להגיד "לא ידעתי ולא שמעתי?" אני אומר לך שיש לך גם שיחות עם יאיר.

דוד: אני ידעתי מרונאל שיש חקירה נגד יאיר. לא ידעתי מקורות המידע. לא ידעתי פרטים מעניין החקירה. הנחתי ביני וביני שהיא קשורה לאותה החקירה מ–2012, אבל לא היה לזה שום בסיס כי פרטים לא היו.

חוקר: האם את מאשרת שקיבלת מרונאל מידע מהחקירה הסמויה, בכלל זה מועד תחילתה של החקירה הגלויה?

דוד: אני לא זוכרת. שיערתי משהו לעניין מועד. אני זוכרת שידעתי שיש חקירה שהיא סמויה ושהיא תפרוץ מתישהו, אבל לא ידעתי מתי היא תפרוץ.

חוקר: מה רונאל אמר לך בקשר למקור המידע אודות החקירה?

דוד: דבר לא.

חוקר: לא שאלת אותו?

דוד: לא.

חוקר: לא עדיף לספר את כל הסיפור ולגמור עם זה?

דוד: אני מספרת. אני רוצה לספר לך הכל. אני רוצה לדבר עם יאיר גולן (סנגורה, י"ג).

לאחר התייעצות עם סנגורה חוזרת דוד לחדר החקירות, ומודה: "לגבי יאיר ביטון לא סיפרתי הכל. אני ידעתי מרונאל שיש לו אינפורמציה בקשר לחקירה הסמויה שהתנהלה נגד יאיר. לא ידעתי מה מקור המידע. ידעתי שעדת המדינה יודעת על המידע וקשורה אליו באיזשהו אופן. היא גם הביאה לי חקירה אחת שהיה ברור ממנה שהיא חקירה עתידית, שאלות בלי תשובות. באחת הנסיעות, בנסיעה לבודפשט ליאיר, עדת המדינה ביקשה שאני אקח את זה אתי. היתה שם אסופה של דפים שאני לקחתי אותה לחו״ל. אני לא יודעת מה מקור המידע ואיך זה הגיע לרונאל".

באשר ליום מעצרו של ביטון, אמרה: "אני לא זוכרת בוודאות שידעתי את המועד ממש, אבל כנראה ידעתי אותו. אני לא זוכרת אותו עכשיו. אני מניחה שידעתי, כי אני יודעת שהאשפוז של יאיר בבית החולים הדסה בירושלים היה בסמוך למועד המעצר. ידעתי את זה מרונאל. המידע שהיה ליאיר, היה גם לרונאל.

חוקר: את ידעת שלרונאל יש שוטר שמספק לו חומרים מתוך דברים שהם לא אמורים להיות מפורסמים.

דוד: המקרה היחיד, הפעם היחידה שהעובדה שלרונאל יש אמצעים לקבל חומרים מתוך המשטרה, זה במקרה של יאיר. לא ידעתי שיש לו איש בתוך המשטרה. לא נכנסתי לשאלה מי זה המקור הזה.

חוקר: מאיפה חשבת שזה הגיע?

לא שאלתי את עצמי. אם אתה מחטט בעצמך, אז זה מישהו מהמשטרה שולף את החומר הזה, אבל להגיד לך שחשדתי שזו התנהלות שיטתית, ממש לא.

טלי מאייר

"אתה יודע בכמה ארוחות צהריים 
הייתי השנה?"

לאורך החקירה טענה דוד שוב ושוב כי הקשר שלה עם מלכה רופף. "אני יודעת מיהו, ויצא לי לשוחח איתו פעמים בודדות בחיים. עד המעצר שלו הוא היה דמות בלי משמעות בחיים שלי. לפני כן, אם ראיתי אותו קודם, הוא חלף לפני. כשרונאל נסע לסקוטלנד עם קצין משטרה חבר שלו, לא ידעתי שזה ערן, זה הסתבר לי בדיעבד".

לדבריה, היא ראתה את מלכה בעבר גם בביתה של עדת המדינה. "אני לא יודעת להגיד מתי, אבל היינו בארוחת ערב ברחובות כל העובדים של המשרד בבית של אחד עורכי הדין. נגמרה הארוחה שם, ואני, רונאל ועדת המדינה נסענו כל אחד ברכבו לבית של עדת המדינה... היא היתה מארחת נעימה ומקבלת בסבר פנים יפות. באיזשהו שלב ערן הגיע, הייתי שם לא זמן רב והלכתי. הם נותרו שלושתם.

חוקר: איך פתאום ערן מגיע לשם?

דוד: אני חושבת שאת כל הקשרים עם ערן עשתה עדת המדינה. אני מניחה שאם ערן הגיע לשם זה בתיאום אתה.

חוקר: את טוענת שלא שמעת וידעת אודות קיומו של מלכה?

דוד: אני ידעתי שרונאל טס לסקוטלנד עם חבר, אני לא חושבת שידעתי שזה ערן.

חוקר: עדת המדינה טוענת שסיפרה לך באופן מובהק על קשריהם הקרובים.

דוד: אני לא זוכרת שיחה כזו אתה שסיפרה לי על קשריה עם ערן לפני המעצר של רונאל. אני לא מתעדת שיחות שלי.

חוקר: אז לטענתך לא ידעת על קיומו של שוטר בשם ערן מלכה ועל קשר בינו לבין רונאל?

דוד: זה לא מה שאמרתי. אני אמרתי שאני ידעתי שרונאל נסע לחו"ל עם שוטר, ויכול להיות שידעתי שזה ערן מלכה, ויכול להיות שידעתי שהוא שירת בלהב. אני פגשתי בערן עם משפחתו אצל רונאל, זה היה לפני המעצר, אז ידעתי שהיו קשרים חברתיים. אני לא זוכרת אם גם עדת המדינה היתה באותה ארוחת צהריים. יכול להיות שאפילו אבא שלה היה שם והכין על האש. אתה יודע בכמה ארוחות צהריים הייתי השנה? אני נזכרת שאבא של עדת המדינה עשה שווארמה. הארוחה הזאת לא נחרתה בי. אני מניחה שראיתי שם את ערן והמשפחה שלו. אבא של עדת המדינה הכין שם שווארמה ואחר כך אפילו הביא לי מתקן שווארמה במתנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#