דמי הקיום לחיילים: 80 שקל להלבשה תחתונה, 260 שקל לרווחה ופנאי

במסגרת דיון בעתירה לבג"ץ, במרכזה עומדים דמי הקיום המשולמים לחיילים בשירות חובה בצה"ל, הגישה השבוע המדינה את פירוט התשלומים, את סיווגם ואת הקריטריונים שלפיהם נקבעו

אפרת נוימן

כיצד קובעת המדינה מה הסכום שישולם לחיילים המשרתים בשירות חובה בצה"ל? ביום ראשון הגישה המדינה לבג"ץ פירוט של התשלומים, סיווגם והקריטריונים שלפיהם נקבעו. זאת, לאחר שבמארס 2015, בדיון בעתירה על דמי הקיום החודשיים המשולמים לחיילים בשירות חובה בצה"ל, מתחו שופטי בית המשפט העליון - אסתר חיות, דפנה ברק ארז ועוזי פוגלמן - ביקורת על הצבא שלא סיפק את הקריטריונים לפיהם קבע את דמי הקיום המשולמים לחיילים.

העתירה הוגשה לבג"ץ ב–2012 על ידי עורך הדין אמנון לורך יחד עם עורכי הדין ענר חפץ ורועי שראל ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'. בעתירה נטען כי סכום דמי הקיום לא נקבע בחוק או מכוח הסמכה בחוק, אלא רק במסגרת פקודת מטכ"ל, בלי שנקבעו קריטריונים כלשהם לקביעת סכום דמי הקיום וללא פיקוח ציבורי. העתירה הופנתה, בין היתר, נגד משרד הביטחון, צה"ל, הכנסת, ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ומשרד האוצר.

מבחינת הצבא, "הרצון להיטיב עם הנושאים בנטל השירות כפוף, בין היתר, לאילוצים תקציביים ולסדר היום הביטחוני נוכח הוצאותיו של הצבא".

הפרקליטות הודיעה כי צרכיו של החייל מסופקים לו על ידי צה"ל בחלוקה לשלושה רבדים: הראשון הוא צורכי קיום בסיסיים וחיוניים, המסופקים על ידי צה"ל באופן מלא באמצעות שירותים; במסגרת זו מקבלים החיילים שלוש ארוחות ביום, טיפול רפואי, כלל צרכי התחבורה הנדרשים כדי להגיע מהבית למקום השירות וחזרה ומדים הנדרשים לשירות.

ברובד השני מספק צה"ל צרכים אישיים בסיסיים נוספים וצורכי רווחה ופנאי, באמצעות דמי קיום. לצורך בחינת העלות נערכה בחינה של עלות המוצרים הנדרשים לחייל ברשת השקליות בבסיסי צה"ל.

"רכיב רובד הצרכים האישיים הנוספים בדמי הקיום נועד לאפשר לחייל לממן הלבשה תחתונה, מוצרי היגיינה ותקשורת, והוא בסך של 280 שקל ומחולק כך: 80 שקל עבור הלבשה תחתונה (תחתונים, גופיות, גרביים, מגבת), 60 שקל עבור מימון חבילת תקשורת ו–140 שקל עבור מוצרי הגיינה (גילוח, רחצה, היגיינה נשית)", נכתב בתשובת המדינה. ברובד השלישי מספקת המדינה סיוע כלכלי לחיילים שנדרשים לכך.

"יובהר, כי אין המדובר בסל מוצרים לחייל, אלא בבחינת עלות כללית של מוצרים הנכללים ברשימת הצרכים האישיים, אשר אינם מסופקים בעין לחייל. המימון המסופק ברכיב זה בדמי הקיום יכול לשמש את החייל בהתאם להעדפותיו האישיות. כך למשל, יכול חייל במהלך שנת שירות לרכוש 14 זוגות תחתונים, 14 זוגות גרביים, 10 גופיות ו–3 מגבות, או כל תמהיל אחר, בהתאם לצריכתו ולבלאי המוצרים".נשים זכאיות למענק חד שנתי של 163 שקל לכלל החיילות, ו–182.5 שקל ללוחמות החל מהשנה השנייה לביגוד תחתון ותצרוכת אישית.

ברובד של צורכי רווחה ופנאי, עולה מהמסמך כי בשכבה הבסיסית מקבלים כל החיילים 260 שקל, ובהתאם לאופי ותפקיד השירות יקבלו לוחמים עוד 540 שקל (סך הכול 1,080 שקל עם רובד צרכים אישיים), תומכי לחימה 240 שקל (סך הכול 780 שקל) וחיילים שאינם לוחמים לא יקבלו תוספת (בסך הכול 540 שקל).

"יש ליצור שונות במימון שכבת צורכי הרווחה והפנאי, תוך מתן תעדוף לחיילים לוחמים, לאור תפקידיהם ואופי שירותם", נטען על ידי המדינה. "לפי מדיניות אגף כוח אדם של צה"ל, חיילים שאינם לוחמים רשאים לקבל היתר עבודה פרטית (ככל שתנאי השירות ואופי השירות מאפשרים זאת), ולממן את צרכיהם האחרים באמצעות השתכרות מעבודה פרטית. אפשרות זו אינה עומדת לחיילים לוחמים. גובה דמי הקיום המשולמים לחיילים עורפיים לא יפחת מדמי הכלכלה המשולמים למתנדבי השירות הלאומי ולמשרתי השירות הלאומי־אזרחי. דמי הקיום ימשיכו להתעדכן אחת לשנה בהתאם לעליית מדד המחירים, ולפחות פעם בחמש שנים תיערך בחינה של התכליות והקריטריונים השונים לקביעתם".

בשלב זה, מבקשת המדינה לדחות את העתירה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker