כנס עורכי הדין באילת

40 מעלות בצל של רונאל פישר

יצחק הרצוג כינה את הפרשה "יום הכיפורים של מערכת החוק והמשפט" ■ פרקליט המדינה שי ניצן יצא להגנת הפרקליטות והמשטרה ■ שרת המשפטים, איילת שקד, מתחה ביקורת על הלשכה: "איבדה את הרלוונטיות שלה בקרב עורכי הדין"

יסמין גואטה
יסמין גואטה

פרשת רונאל פישר ממשיכה להסעיר את עולם המשפט, והיתה שיחת היום בכנס השנתי של מחוזות לשכת עורכי הדין, שהתקיים בסוף השבוע באילת. הפרשה — שמעורבים בה פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, קצין משטרה בכיר לשעבר וגם עורך דין פרטי — חושפת שרשרת של ליקויים חמורים בפרקליטות ובמשטרה, וסיפקה חומר רב ועסיסי לשיחות במסדרון ובטרקליני העסקים. בין המשתתפים הרבים בכנס היה עו"ד רועי בר, שפישר הציע לו לכאורה 2 מיליון שקל כדי לסגור חקירה פלילית שמתנהלת נגדו.

בטקס הפתיחה של הכנס התייחס פרקליט המדינה, שי ניצן, לכתב האישום החמור שהגישה באחרונה המחלקה לחקירת שוטרים נגד עו"ד פישר, קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה והפרקליטה לשעבר רות דוד. "איבדתי את התמימות", אמר ניצן. "הפרשה זיעזעה אותי חרף השנים הרבות שאני במערכת. זאת פרשה מטלטלת, העין מתקשה לקרוא את כתב האישום, והלב מתקשה להאמין".

צילום: ארן דולב

בכנס באילת השתתפו כ–2,000 עורכי דין ו–70 שופטים. בטקס הפתיחה נשאו דברים, בין היתר, שרת המשפטים הטרייה, איילת שקד, שרת המשפטים היוצאת, ציפי לבני, ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, ח"כ רויטל סויד, יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, ונשיא הכנס, עו"ד ינון היימן.

"והאולם שותק"

השרה שקד מתחה ביקורת נוקבת על תפקודה של לשכת עורכי הדין. "חברים, בואו נודה באמת", אמרה. "לשכת עורכי הדין נמצאת כבר שנים במשבר משילות. הלשכה שקועה במריבות בין פעיליה ואיבדה את הרלוונטיות שלה בעיני עשרות אלפי עורכי הדין שהיא מתיימרת לייצג".

שקד סיפרה שבשלושת השבועות האחרונים קיימה שיחות ומפגשים עם ממלאי תפקידים רבים במערכת המשפט ונחשפה לליקויים המצריכים תיקון. באשר ללשכת עורכי הדין, שהבחירות בה יתקיימו בעוד פחות משבועיים, הדגישה שקד שנדרש בה שינוי עומק מבני, וכי בכוונתה להידרש לכך כבר בימים הקרובים.

צילום: ארן דולב

עם כניסתה לתפקיד נדרשה שקד להתמודד עם סוגיה בוערת נוספת בעולם המשפט: העיצומים שנקטו הפרקליטים בעקבות הפעילות של נציבות הביקורת על הפרקליטות, בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל, שנכחה בכנס. "בשיחות עם הפרקליטים התוודעתי מקרוב לעשייתם התובענית והשוחקת, לחששותיהם המובנים, ולאיומים הרבים שהם סופגים בבתי המשפט ומחוצה להם", סיפרה שקד. "אנחנו מחויבים לעשות את כל הדרוש, כחברה וכמערכת, על מנת למגר איומים שכאלה. לא ייתכן שפרקליט מגיע לאולם הדיונים, ונאשם מדבר על חיסולו של אותו פרקליט בפני השופט — והאולם שותק".

בשבוע שעבר הסתיימו עיצומי הפרקליטים לאחר שהושגו הבנות יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, נציבת הביקורת, ארגון הפרקליטים ופרקליט המדינה. בסופו של משא ומתן הוחלט שהשופט בדימוס אליעזר גולדברג יוסמך לבחון את פעילותה של נציבות הביקורת. "אין לי ספק שגולדברג יבצע את עבודתו נאמנה ויגיש המלצותיו בהתבסס על צורכיהם של הפרקליטים, לצד הצורך לנהל תהליכים מוסדרים של ביקורת", אמרה שקד.

"להיזהר מלומר
 כשל מערכתי"

ראש האופוזיציה הרצוג כינה בנאומו את פרשת פישר "יום הכיפורים של מערכת החוק והמשפט", ואמר שהיא חשפה גילויים קשים במערכת הציבורית וגם במשטרה. "זאת לא בושה לומר שהיה פה ליקוי ענק, וצריך לחשוב איך מונעים מאירועים כאלה לקרות, כי הציבור מאבד את אמונו במערכת", הדגיש.

פרקליט המדינה ניצן התייחס לדברי הרצוג: "כמשפטן אל משפטן אני רוצה להזכיר שאנחנו עומדים בשלב שבו הוגש כבר כתב אישום, אבל לכל הנאשמים עומדת חזקת החפות". ניצן יצא להגנת הפרקליטות והמשטרה, שבשבועות האחרונים ספגו ביקורת קשה: "אני רוצה להיזהר ממסקנות סוחפות. בכתב האישום אין מלה על כשל של פרקליט במילוי תפקידו בפרקליטות. אכן, אחת הנאשמות היא פרקליטה לשעבר, ומיוחסות לה עבירות בגין מעשים שנעשו לכאורה שנים אחרי סיום תפקידה בפרקליטות".

בהתייחסו למשטרה אמר ניצן: "אני מציע שניזהר לומר 'כשל מערכתי'. גם במשטרה יש רב פקד אחד שכבר אינו שוטר (מלכה, י"ג), ובמערכת של 30 אלף איש תמיד יהיו כשלים - לשם כך יש את המחלקה לחקירות שוטרים, שעושה את תפקידה נאמנה".

מלכה, הקצין הבכיר לשעבר שעומד במרכז הפרשה, טוען כבר כמה שבועות שהוא מוכן למסור לחוקרים מידע מפליל על דמויות בכירות נוספות בתמורה להקלה בעונשו. ניצן, שזכר היטב את הביקורת שמתח בית המשפט העליון על הסדר הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו, העדיף להגיש בשלב ראשון כתב אישום נגד מלכה, ולנהל את המשא ומתן אתו בהמשך.

במקביל להגשת כתב האישום ממשיכה המחלקה לחקירות שוטרים לחקור הסתעפויות נוספות בפרשה שצצות בעקבות דברים הנאמרים בחדרי החקירה. בסוף השבוע שעבר הוציא בית משפט השלום בירושלים צו איסור פרסום על התפתחויות משמעותיות חדשות בחקירה של פרשת פישר.

ניצן אמר כי המעשים המיוחסים למלכה הם חמורים ומחייבים גזר דין חמור: "אני מבטיח שאם הוא יורשע, אנחנו נעמוד על כך שהוא יקבל עונש חמור שתואם את חומרת המעשים שלו".

"סליחה, למה לי לא מוותרים על שני שלישים?"

בפאנל שעסק במערכת היחסים בין הגופים המוסדיים לבעלי שליטה בחברות ציבוריות השתתפו בין היתר שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב וכונס הנכסים הרשמי, דוד האן. הדוברים דנו בשאלת אחריותם של המוסדיים לתוצאות ה"תספורות" בשוק ההון ובדימוי הציבורי של הטייקונים.

השופטת אגמון גונן התייחסה להסדר החוב בין הבנקים לנוחי דנקנר: "באולמות שלנו מופיעים יום־יום אנשים ואומרים: 'סליחה, למה לי לא מוותרים על שני שלישים?'". האן הוסיף שהחשיפה הפומבית של הטיפול בחייבים מולידה גם דברים חיוביים. לדבריו, ההד התקשורתי שנוצר בעקבות הפרסומים על כוונת בנק לאומי למחוק חובות לדנקנר הוביל להקמת ועדת אנדורן להסדרת הסדרי החוב במשק.

עו"ד גיא נוף התייחס לביקורת הציבורית על בעלי השליטה: "הכי קל להגיד לבעל השליטה, 'תראה מה עשית עם הכסף שלנו' - וזה אותו אחד שאמרו עליו שנה קודם שהוא גאון הדור. די מדהים שעד היום אף אחד לא בא בטענות למוסדיים שאישרו את העברת הכסף".

מנחה הפאנל, עו"ד אביתר קנולר, אמר שבעקבות המלצות ועדת חודק (הסדרת הפיקוח על רכישת אג"ח קונצרניות בידי המוסדיים, י"ג) ירדו ההשקעות בשוק ההון הישראלי ב–40%, וההשקעות בחו"ל עלו פי שניים. קנולר שאל את המשתתפים איך ייתכן שלא הוגשה עד היום אף תביעה נגד המוסדיים בעקבות ההתנהלות שלהם. נוף השיב כי "כולם מתעוררים כשהמצב רע. כשממש טוב, אף אחד לא מתלונן. אני מסתכל מנקודת מבטם של אנשי העסקים. למשל, נוחי דנקנר: איני חושב שאפשר לבוא אליו בטענות כבעל שליטה - הוא קיבל את הכסף בדין וקיבל את ההחלטות כמו שהוא חושב".

השופט כבוב סיפר כי בעבר הוא התפלא שלא הוגשו תביעות נגד מוסדיים, אבל מאז המצב השתנה. לדבריו, בשנים האחרונות עברנו כברת דרך ארוכה ומשמעותית בפיקוח על המוסדיים. "יהיו כאלה שיגידו שרגולציית יתר תבריח משקיעים, אבל אני חושב שרגולציית יתר היא פועל יוצא של היעדר רגולציה בזמן אמת. היא זאת שגורמת למחוקק להגביר את הרגולציה, אולי מעבר לרצוי וכדי לאזן את הריק שהיה. היא מאפשרת קיום הליכים של שקיפות, שוויוניות וקבלת החלטות לטובת המיזם עצמו, ולא לטובת בעל השליטה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker