תביעת ענק של מפרקי אגרקסקו נגד המדינה: "מהפרשות החמורות במשק הישראלי" - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעת ענק של מפרקי אגרקסקו נגד המדינה: "מהפרשות החמורות במשק הישראלי"

ארבע שנים אחרי הקריסה, המפרקים של אגרקסקו טוענים בתביעה שתוגש בקרוב כי החברה שימשה כלי למתן הטבות ותמיכות בענף החקלאות ודאגה לרווחה של ספקיה ולא לכספי הנושים

15תגובות

ארבע שנים אחרי קריסת חברת אגרקסקו שהייתה מונופול ביצוא מוצרי חקלאות מישראל, אפשר לאחרונה בית המשפט למפרקי החברה להגיש תביעה בשם החברה שבפירוק נגד בעלי המניות: מדינת ישראל, המועצה לייצור פרחים ושיווקם והמועצה לענף הלול.

ביוני 2011 הוגשה בקשה להקפאת הליכים נגד החברה אחרי שקרסה ברעש גדול והותירה אחריה חובות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לאחר קריסת החברה, סירבה המדינה להעניק מימון ביניים להקפאת הליכים. בהמשך מונו כמפרקים עו"ד ד"ר שלמה נס ורו"ח אליעזר שפלר.

לטענתם, הם מצאו כי הנתבעות הכתיבו לאגרקסקו דפוסי פעולה שנוגדים את התכלית העסקית שלה שהיא השאת רווחים, שהן כפו על החברה לחלק כספים מקופתה לגורמים שהם חפצו ביקרם, תוך התעלמות מסיכונים, התערבו בענייניה שלא כדין, הפרו את חובת האמון המוטלת עליהן כבעלי מניות, ואת חובת הזהירות. במסגרת התביעה, אשר תוגש בימים הקרובים, מבקשים המפרקים להרים את המסך בין החברה ובעלי מניותיה ולהטיל על הנתבעות לשאת חבות לשאת בכל יתרת ההתחייבויות של החברה.

בין נושי אגרקסקו לאחר קריסתה, נמנים ציבור החוסכים לפנסיה באמצעות הגופים המוסדיים אשר רכשו אג"ח של אגרקסקו ומאות חקלאים, ספקים נותני שירותים ועובדים.

בשבוע שעבר, לאחר שטיוטת כתב התביעה הועברה אליו, נתן השופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב - אליו הועבר התיק לאחר פרישתה של השופת ורדה אלשיך - החלטה בה הוא מתיר למפרקים להגיש את התביעה לאחר שמצא כי מסקנות המפרקים על יסוד הממצאים אינם בלתי סבירים בנסיבות העניין ונתמכים אף בדו"ח החוקר ממשרד החקירות דרור אביב ושות' אשר מונה בספטמבר 2011. לדבריו, פעולות החקירה של המפרקים הצריכו אלפי שעות עבודה לשם חקירה. הוא הטיל צו איסור פרסום על החלטתו עד היום (ב') ב-12:00. היום ב-12:30 תערך אסיפת נושים במסגרתה יציגו המפרקים את עקרי ממצאי החקירה. 

חברה שלא לתכלית עסקית

אגרקסקו נוסדה בדצמבר 1956 על פי החלטת ממשלה לצורך קידום הייצוא החקלאי מישראל לעולם והיא הייתה היחידה שהורשתה לייצא תוצרת חקלאית מישראל למעט חריגים, כגון פרי הדר. ב-2008 החליטה המדינה להפריט את החברה ולמכור את גרעין השליטה בה, והליך גיוס ההון באמצעות גיוס האג"ח היה שלב אחד במימוש ההפרטה. 

בספטמבר 2011 הוכרז על פירוקה של אגרקסקו לאחר כחודשיים בהן התנהלה תחת צו שהקפיא את ההליכים המשפטיים נגדה. חובותיה נאמדו ב-174 מיליון יורו ואלשיך קבעה כי חקירה מעמיקה וממצה של נסיבות הקריסה הינה הכרחית.

לפי טענת המפרקים אשר מיוצגים על ידי עוה"ד פנחס רובין, ירון אלכאוי, עופר פליישר ושני וייס ממשרד גורניצקי ושות' ועו"ד עידן מילר ממשרד ד"ר שלמה נס ושות' – "באדישות כמעט מוחלטת של המדינה והמועצות (המצויות בשליטה מעשית של המדינה), עברה מן העולם, בתוך תקופה קצרצרה, חברה שהייתה משך עשרות בשנים ספינת הדגל של מדינת ישראל בתחום היצוא החקלאי, ואחת מהחברות הגדולות, המוערכות ובעלת המוניטין בתחום שיווק התוצרת החקלאית בכל העולם.

"אין ספק שפרשיית נטישתה של אגרקסקו על ידי מדינת ישראל והפקרת נושיה להפסדים בהיקפים עצומים הינה מהחמורות שידע המשק הישראלי. לדאבון הלב, לאחר כ-3 שנים של בדיקות ואלפי שעות חקירה של המפרקים אין מנוס מלאמר, כי התנהלות המדינה סביב פרשייה זו משקפת ליקוי מאורות משפטי וכלכלי של המדינה (בפרט בכל הנוגע לניסיונה הכושל של המדינה להסתתר בציניות ושלא כדין מאחורי מסך ההתאגדות של אגרקסקו) וכן אובדן דרך ערכי של המדינה".

אגרקסקו הוקמה כזרועה הארוכה של המדינה לשם קידומם של אינטרסים לאומיים, ובעיקר עידוד החקלאות והיצוא החקלאי ממדינת ישראל לחו"ל וביצוע מחקר ופיתוח חקלאי. לפי הנטען, בהתבסס על דו"ח משרד החקירות, אגרקסקו שימשה גם ככלי למתן הטבות ו/או תמיכות לענף החקלאות והחקלאים שפעלו באמצעותה. לשם כך, הכתיבו הנתבעות לאגרקסקו דפוסי פעולה הסותרים את התכלית העסקית של החברה. הדוגמא הבולטת לכך, היא ההוראה בתקנון החברה שקבעה המדינה, לפיה נאסר על החברה להפיק או לצבור רווחים.

"מילים אחרות - אגרקסקו הייתה חברה, שבהוראת הנתבעות דאגה לרווחיהם של ספקיה ולא לרווחתה שלה, וממילא גם לא לכספי הנושים... אין תימה שההשקפה של הנתבעות ובעקבות כך גם של ההנהלה על החברה הייתה שהחברה איננה מוקמת לתכלית עסקית ואיננה מיועדת להפיק רווחים. תכלית קיומה היא לסייע למגדלים ולפעול לטובת ענף הייצוא החקלאי וכך להגדיל היצוא מישראל".

אחת הדוגמאות המובאות לתמיכה במגדלים היא הבטחת "מחיר מוצהר" למגדלים בגין התוצרת החקלאית ללא תלות במחירים שאגרקסקו תקבל עבור התוצרת. כלומר, מדובר בהבטחת תשואה גם במחיר של הפסדים. "באופן שכזה תמכה החברה לאורך שנים במגדלים שונים - ובמיוחד במגדלי הפלפלים והעגבניות בערבה, באזור בית שאן ובבקעת הירדן - בהיקפים של מיליונים רבים של שקלים, מטעמים של תמיכה בהתיישבות ביישובי ספר וציונות. 

"חמור מכך, דפוסי הפעולה שהכתיבו הנתבעות כפו על אגרקסקו הר כגיגית לחלק, באופן שוטף, את כל "העודפים" שיכולים היו להיצבר בקופתה לגורמים שהמדינה והמועצות (כהגדרתן להלן) חפצו ביקרם (החקלאים), בדרך של התאמת (הגדלת) התמורה המשולמת לחקלאים, זאת בהתעלם מהוראות הדין...חברה 'רגילה' לא הייתה מעזה לחלק דיבידנד מדי שנה (לרוקן את כל עודפיה) בעוד שצבא הנושים צובא על דלתותיה, קל וחומר שלא הייתה מעזה לעשות זאת מבלי לבחון בכל פעם האם החלוקה עומדת במבחני החלוקה שבדין", נכתב בטיוטת התביעה.

במקביל להתנהלות החברה "במימון דק קיצוני" נטען כי הנתבעות אפשרו לה גידול משמעותי במינוף, כך שלמועד קריסתה התחייבויותיה עלו על 600 מיליון שקל. 

נטען כי הנתבעות רתמו לאורך השנים – גם באמצעות הוראות "שהונחתו" על ידי שרי החקלאות לדורותיהם, במישרין או בעקיפין - את החברה וקופתה לכל משימה לאומית שנראתה בעיניהן חשובה בתחום החקלאות, גם אם היה ברור כי הדבר יסב הפסדים כלכליים. כמו למשל, ביצוע פרויקט הפסדי עם הרשות הפלסטינית משיקולים של יחסי חוץ והגנה על מקורות המים של מדינת ישראל, השתתפות בתערוכות בינלאומיות יקרות שלא תרמו  או לא היו רלבנטיות לעסקי החברה ושהמדינה ראתה חשיבות ליחסי החוץ שלה בקיומו של ייצוג ישראלי כמובן מאליו לאור השליטה של המדינה בחברה.

דוגמאות נוספות המובאות בטיוטת התביעה הן למשל בתקופת כהונתו של רפאל איתן כשר החקלאות, לאחר שהגיעו לאזנו טענות שמגדלי התמרים במושבי בקעת הירדן נתקלים בקשיים ביצוא, הוא הורה למנכ"ל אגרקסקו "שממחר אגרקסקו נכנסת לתחום יצוא התמרים" למרות שהיה ברור שמדובר בתחום שיסב לה הפסדים במשך שנים. באופן דומה, ב-2008 ביקש שר החקלאות שלום שמחון מאגרקסקו לתעד את הנזקים שנגרמו לחקלאים כתוצאה מהקרה באותה השנה. החברה מילאה את ההוראה למרות המשאבים הנדרשים ושמדובר בפעילות שלא קידמה את עסקיה.

לשר החקלאות היתה סמכות לכוון את פעולות החברה כך שהוא היה רשאי למשל למנות את יו"ר הדירקטוריון ולהכריע בהחלטות דירקטוריון כשהיה שוויון. "בהקשרים אלו ראוי לציין כי יחזקאל זכאי, ראובן איילנד, אברהם בן-מאיר, מאיר בן-מאיר, אברהם ברום ואחרים מילאו כולם את תפקיד מנכ"ל משרד החקלאות ובאותה עת ממש שימשו כיו"ר דירקטוריון החברה; וכי ה"ה אריה נחמקין ויעקב צור, מונו ליו"ר דירקטוריון החברה ממש בסמוך לסיום תפקידם כשרי החקלאות", נכתב. 

לפי טיוטת כתב התביעה, שרי החקלאות או נציגי המשרדים שלהם גם נהגו לקיים פגישות עבודה קבועות בתדירות של לפחות פעם בחודש עם מנכ"ל החברה אשר דיווח על ההתפתחויות. כשהם דואגים להעביר לו את הציפיות שלהם ופעמים רבות גם את דרכי הפעולה המועדפות עליהם בעניינים שונים על סדר היום. 

בנוסף, נטען כי המדינה והמועצות "דאגו" למנות לדירקטוריון דירקטורים בעלי ניגוד עניינים מובנה עם החברה אשר היו מעוניינים להגן על אינטרסים של לקוחות וספקים, מגדלי התוצרת החקלאית, ולא על האינטרס של החברה. 

המפרקים טוענים כי לאורך שנים סיכלה המדינה את הפרטת אגרקסקו ויזמה הליכי הפרטה רשלניים, מזיקים ובלתי מתאימים. המדינה והמועצות התוו את התנהלות החברה בהון דקיק כשהן מודעות לסיכונים הבלתי סבירים על הנושים. עוד נטען כי לאחר הקריסה, הוסיפה המדינה חטא על פשע כשסירבה להעמיד לחברה בתקופת הקפאת ההליכים מימון ביניים שהיה חיוני על מנת לאפשר מכירה מיטבית.

היקף החובות לנושים - כ-600 מליון שקל

מקורבים לחקירה טענו כי היום גורמים משפטיים במשרד האוצר ובמשרד המשפטים הפעילו לחצים לאורך החקירה, כולל בימים האחרונים, למנוע את ביצוע החקירה ואת פרסום הממצאים. לדבריהם, היקף החובות לנושים, לאחר ששולמו רוב החובות לבנקים, הוא כ-600 מליון שקל לנושים לא מבוטחים, לאג"חים (כ-130 מליון שקל) ואילו שארית החוב לבנקים.

"המדינה התנהלה כמו אחרון העבריינים", אמר המקורב. "תחילה טענו שאין לנו מנדט לחקור, אחר כך סרבו להופיע לחקירה. זה לא עניין של מה בכך, שכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) שותף להמלצה שמטילה את האחריות לקריסת אגרקסקו על הממשלה", הוסיף.

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, הגיב על החלטת מפרק אגרקסקו, עו"ד שלמה נס לצאת כנגד המדינה, ואמר כי "מדובר באירוע מאוד משמעותי, תקדימי ולא סביר בו המפרק של אגרקסקו הגיע למסקנה שהמדינה אשמה בפירוק של אגרקסקו. המדינה הפקירה שוב את החקלאים כאשר ביום בהיר אחד פירקה את אגרקסקו ללא כל דאגה לחקלאים.  היום זה ברור יותר מתמיד. חלק גדול מהמשבר בייצוא היום הוא כתוצאה מסגירת אגרקסקו על ידי המדינה. המדינה הייתה צריכה לייצור מנגנון של יצוא ולא לגרום לקריסה של החקלאים.

"קריסת אגרקסקו גרמה באופן ישיר לקריסת הייצוא החקלאי מישראל, כאשר המדינה לא בנתה מנגנון חלופי לעוגן השיווקי ובכך עבר חלק גדול מהייצוא הישראלי לסוחרים הפרטיים מרוסיה. כמו כן אגרקסקו היא זו שטיפלה בכלל הסוגיות של התקנים, לוגיסטיקה בינלאומית ובכל תהליך הייצור - הגידול, המיון והשינוע. אני תקווה שהמדינה תישא באחריות ובתשלום לכלל המגדלים והספקים אשר נפגעו מפירוק אגרקסקו".

עו"ד עידן מילר, ממשרדו של שלמה נס באסיפת הנושים, מסר בתגובה כי "השורה התחתונה של החקירה - בשתי החקירות נדרשנו לענות מי אחראי לקריסת החברה. האחריות לקריסה של החברה שיש לה חובות במאות מליוני שקלים - היא המדינה ומועצות היצור החקלאיות - הצמחים, והלול, שהם היו בעלי השליטה בחברה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#