האם אולמרט ישלם על ההנחה שקיבל ב-2012?

אחרי ההרשעה הקודמת שלו בבית המשפט יצא אולמרט בזול, בזכות היותו "מקרה מיוחד עד מאוד"; כעת הערעור לעליון על העונש כמעט מובטח, כשהפרקליטות לא תסתפק בפחות משנת מאסר

עידו באום

מחר בבוקר (ב') יינתן גזר דינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במשפט שנפתח מחדש בפרשת "מעטפות הכסף", שקיבל מאיש העסקים מוריס (משה) טלנסקי. אולמרט הורשע לפני כחודשיים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה שעונשה המירבי הוא חמש שנות מאסר, ובעבירה של מרמה והפרת אמונים, שעונשה המירבי שלוש שנות מאסר.

בטיעונים לעונש ציינה הפרקליטות כי מתחם העונש הראוי לעבירות אלה הוא 8–18 חודשי מאסר בפועל, וקראה להטיל על אולמרט יותר משנת מאסר בפועל במצטבר לעונש של שש שנות מאסר שהוטלו עליו בתיק הולילנד. אולמרט ביקש להתחשב בעברו הציבורי העשיר, בעובדה שנפלט מהחיים הציבוריים ובעינוי הדין שהוא עובר לתחושתו בשבע השנים האחרונות.

אחד מעקרונות היסוד בענישה פלילית קרוי "עקרון ההלימה", ולפיו, העונש צריך להלום את המעשה. לכן, השופטים בבית המשפט המחוזי אינם אמורים להביא בחשבון את ההקלה הרבה שזכה לה אולמרט באותו בית משפט ב-2012. ואולם, בהחלט ייתכן שבראשם של השופטים תחלוף לרגע העובדה שאולמרט זכה להקלות רבות, שבמבט לאחור לא כולן היו מוצדקות.

צילום: אמיל סלמן

גזר דינו של אולמרט על ההרשעה במרמה והפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, שניתן ב-2012, לקה בדיסוננס קוגניטיבי קשה. מצד אחד קבעו השופטים כי מעשיו של אולמרט, שהשתתף כשר התמ"ת בהכרעות הנוגעות להטבות שלטוניות בלי לחשוף שמדובר בלקוחות של חברו הטוב ונאמנו עו"ד אורי מסר, היו "ניגוד עניינים חריף" ופגיעה ב"נשמת אפו" של השירות הציבורי. מנגד, הם קבעו כי המקרה של אולמרט הוא "מיוחד עד מאוד". השופטים אז ציינו כי אלמלא הנסיבות המיוחדות של אולמרט, הם היו נענים לבקשת הפרקליטות להטיל עליו עונש מאסר בפועל.

בנימוקי ההקלה מנו השופטים את העובדה שאולמרט התפטר בגלל פרשות טלנסקי וראשונטורס, שמהן זוכה. בעיקר הם הזכירו את העדות המוקדמת של טלנסקי, שאחריה התפטר. השופטים קבעו כי "הפסקת כהונתו של הנאשם כראש הממשלה בעיצומה של הקדנציה ראויה איפוא להתחשבות מסוימת". אלא שכעת הורשע אולמרט בפרשת הכסף שקיבל מטלנסקי.

מאחר שהמשפט הנוכחי לא עוסק בפרשת מרכז ההשקעות, שכבר הסתיימה, בית המשפט אינו יכול להוסיף על עונשו של אולמרט את ההנחה שקוזזה ממנו שלא בצדק בהרשעה הקודמת. לפיכך, השאלה היא לאיזה מחנה שיפוטי של ענישה בעבירות שחיתות ציבורית יצטרף בית המשפט המחוזי בירושלים, שכן בשנים האחרונות נהפכה הענישה של אנשי ציבור בעבירות שחיתות לברדק של ממש.

השופט בתיק הולילנד, דוד רוזןצילום: מוטי מילרוד

רטוריקה מחמירה, מציאות מקלה

מצד אחד, בתי משפט רבים העלו את רף הענישה כדי להילחם בשחיתות ציבורית, והצמידו עונשים חמורים לרטוריקה המחמירה. גזר הדין הבולט מכולם היה זה של השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שגזר כאמור על אולמרט שש שנות מאסר בפועל עבירות שוחד. כל מורשעי הולילנד, ואולמרט בתוכם, עירערו לבית המשפט העליון על עצם ההרשעה וגם על חומרת העונש.

עם זאת, רוזן לא לבד. בית המשפט העליון עצמו גזר בשנים האחרונות עונשים מחמירים והולכים בעבירות של שחיתות ציבורית. שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון נידון לחמש שנות מאסר וחמישה חודשים על קבלת דבר במרמה והפרת אמונים (אותן עבירות שמיוחסות לאולמרט). ערעורו לעליון על חומרת העונש נדחה. השר שלמה בניזרי נידון במחוזי לשנה וחצי מאסר על עבירות שוחד והפרת אמונים ונדהם כאשר העליון החמיר את עונשו לארבע שנות מאסר בפועל.

השופט המחוזי צבי גורפינקל גזר על יו"ר דירקטוריון הפועלים לשעבר, דני דנקנר, שנת מאסר בפועל על עבירות של תחבולה והפרת אמונים בתאגיד, בין היתר בנימוק שמי שעומד בראש הפירמידה צריך להיות מופת לכל שאר. העליון דווקא קיבל את בקשתו של דנקנר להקל בעונש והפחית אותו לתשעה חודשי מאסר. למרות ההקלה, מדובר ברמת ענישה מחמירה יחסית, בהתחשב בכך שהעבירות שבהן הורשע דנקנר בתיק הזה היו קלות יחסית, ובכך שחסך למדינה משפט והודה בהסדר טיעון.

בית משפט השלום השית על לחיאני עונש נמוך יחסיתצילום: תומר אפלבאום

אף שהעליון מסמן מגמת החמרה, יש לא מעט שופטים בערכאות נמוכות יותר המקלים בעונשם של אישי ציבור. מתופעה זו נהנו בזמן האחרון ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, וראש עיריית בת ים לשעבר, שלומי לחיאני.

בפברואר, בית המשפט המחוזי בחיפה הטיל על גפסו, שהורשע בשוחד, עונש של חמישה חודשי עבודות שירות וקנס קטן ללא קלון. הפרקליטות כבר ערערה לבית המשפט העליון על התוצאה הזו.

קדמה לכך הרשעת לחיאני, על פי הודאתו, בשלוש עבירות של הפרת אמונים. בית משפט השלום השית על לחיאני עונש נמוך יחסית, של שישה חודשי עבודות שירות, קנס וקלון — יותר מכפי שהושת על גפסו בעבירה חמורה יותר. הפרקליטות עירערה, ובבית המשפט המחוזי הוחמר העונש לשמונה חודשים מאסר בפועל. עכשיו לחיאני מערער לעליון.

יהא אשר יהא העונש שייגזר על אולמרט, הערעור לעליון כמעט מובטח. אם העונש יהיה חמור, אולמרט יערער על עצם ההרשעה ועל העונש. אם העונש יהיה קל מדי בעיני הפרקליטות, למשל פחות משנת מאסר בפועל, לא תהיה לה ברירה אלא להביא את תיק אולמרט לעליון כדי לייצר אחידות ואפקטיביות בענישה בעבירות של שחיתות ציבורית.

נותרת התהייה — במקרה שייגזר על אולמרט מאסר בפועל, האם יבקש מיד לערער על הרשעתו ולעכב את ריצוי עונשו עד להכרעה בערעור בבית המשפט העליון? יש להניח שכך יהיה. לבית המשפט המחוזי יש במקרה זה שיקול דעת רחב בשאלה אם להיעתר לבקשה לעיכוב. בפרשת הולילנד נעתר בית המשפט לבקשה הזו, ולכן אולמרט הולך חופשי בשעה שערעורו ממתין לבירור.

עם זאת, רוב הדיון בערעור בפרשת הולילנד כבר הסתיים. גם הדיונים בערעור בפרשת ראשונטורס כבר התקיימו. אם יתקיים דיון בערעור על פרשת טלנסקי ניתן יהיה לסיימו במהירות. אם כך, נדמה כי השיקולים נגד עיכוב ריצוי עונשו של אולמרט, אם ייגזר מאסר בפועל, מצטמקים והולכים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker