גנבתם הרבה כסף במשך שנים והתוודתם? יסלחו לכם. גנבים קטנים, תסתדרו לבד - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גנבתם הרבה כסף במשך שנים והתוודתם? יסלחו לכם. גנבים קטנים, תסתדרו לבד

כך רשות המסים מפלה לרעה את מעלימי המס הקטנים ומסדרת חסינות לגדולים

14תגובות

תארו לעצמכם שאדם שגנב סכומי כסף גדולים במשך שנים, ועכשיו החליט להתוודות ולהחזיר את מה שגנב, יקבל חסינות מעונש — ודווקא מי שהיה יותר "צנוע" וגנב סכומים קטנים, ועכשיו מחליט להתוודות ולפתוח דף נקי מול הרשויות, לא יקבל חסינות, ויחיה באי־ודאות.

זה מה שקורה בנוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שנכנס לתוקף בספטמבר 2014. הנוהל מאפשר לישראלים לחשוף בפני רשויות המס הכנסות בלתי־מדווחות, ובתמורה לכך לקבל חסינות מהליך פלילי. עד כה נחשף בו הון בסך 6.1 מיליארד שקל.

נוהל הגילוי מרצון מאפשר למי שהעלים עד כה מס בסכומים גדולים לחשוף את נכסיו — ואולם בנוהל נקבע כי הוא לא יחול במקרה של "מס לא משמעותי". בכך מעבירה רשות המסים מסר בעייתי: מי שהסתיר חשבונות גדולים והעלים הרבה מס, יכול לחסות בצל הנוהל, בתנאי שבשעה שהגיש את הבקשה לגילוי מרצון, לא היה בידי הרשות מידע מפליל עליו. לעומת זאת, מי שהעלים מס בסכום "לא משמעותי" — אינו מקבל את הפטור המיוחד. הוא אפילו אינו יודע כמה זה "מס לא משמעותי", והוא גם אינו מקבל מרשות המסים תשובה על השאלה למה דחו את בקשת הגילוי שלו — מה שמונע ממנו לערער על ההחלטה.

עד כמה שידוע לו, יכול להיות כי בקשתו נדחתה מפני שנפתחה חקירה בעניינו. רק באחרונה הצהיר בכיר ברשות המסים, כשנשאל על כך בכנס, כי "מס לא משמעותי" פירושו 50 אלף שקל (כולל ריבית והצמדה) — אבל גם המספר הזה לא עוגן רשמית.
חלק נכבד מהישראלים שבחרו בגילוי מרצון הם אנשים מבוגרים, שמעוניינים לתקן את דרכיהם, אם בשל החשש כי הרשויות "יעלו עליהם" ואם בשל הרצון להוריש כסף שמדווח כראוי. אנשים כאלה רואים בנוהל הנוכחי הזדמנות שאין בצדה חשיפה פלילית.

מצד אחד, רשות המסים עושה הרבה רעש כדי ליצור הרתעה, וכבר עצרה עשרות ישראלים שלא דיווחו על חשבונות בשווייץ, גם אם בחשבון יש מיליון דולר ולעתים פחות. מהצד השני, אותה רשות אינה מאפשרת דווקא למעלימי מס קטנים, שמעוניינים להיכנס למעגל המדווחים ולשלם את חובם, לקבל את הוודאות שהמדינה מעניקה למעלימי המס הגדולים.  

"יחס מפלה"

אמיל סלמן

אחד החידושים בנוהל הנוכחי לגילוי מרצון לעומת זה שהונהג ב–2012 הוא מסלול מקוצר שמיועד למקרים שבהם ההון בבקשה אינו עולה על 2 מיליון שקל, וההכנסה החייבת במס הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל בשנות הדיווח. מבקשים כאלה יוכלו לגלות את הכנסותיהם מרצון ולקבל חסינות מהליכים פליליים בהליך מהיר, ללא משא ומתן עם הרשות. עד כה, כחמישית מהבקשות הוגשו במסלול זה.

ואולם לא כל בקשה קטנה יכולה לחסות תחת מסלול זה. לא מעט בקשות נדחות בשל סעיף בנוהל שקובע כי הנוהל לא יחול כשהוא אינו מניב תשלום מס משמעותי בפועל לגבי שנות המס הרלוונטיות לבקשה. אפשר להניח כי הרעיון מאחורי זה הוא יעילות - עדיף להסיט משאבים לבקשות שמניבות מס משמעותי, כי בקשות לגבי העלמות מס נמוכות ממילא חשופות פחות להליך פלילי.

עם זאת, ההחלטה הזאת, כאמור, בעייתית מכמה בחינות. ראשית, במסר שהיא מעבירה: דווקא ה"גנבים" הקטנים - אלה שלא העלימו הכנסות גדולות - הם שחשופים להליך פלילי. אם רשות המסים אינה מעוניינת לפעול נגד נישומים בעלי מס לא משמעותי, כפי שהיא מצהירה, אין סיבה שלא תיתן להם, אחרי שכבר חשפו מידע מפליל והגישו דו"חות מתקנים לפקיד שומה, את אותה חסינות שמקבלים מגלים אחרים מרצון. במצב הנוכחי, הם ממשיכים להימצא בחוסר ודאות למרות רצונם "לתקן את דרכם". הסיכון יכול להיות ממשי במיוחד עבור אלה שהמס הנמוך שהם חבים בו אינו משקף את היקף ההון הבלתי־מגולה שלהם. בהחלט ייתכן שבחשבון שבו יש מיליון דולר ויותר - סכום שבגינו הרשות גם עוצרת אנשים - נצברו רווחים זעומים בלבד, או אף הפסדים. בעליו של חשבון כזה לא יקבל הגנה פלילית, אף שהוא מעוניין לדווח, ויישאר חשוף לסיכון.

"בשיטת הצדק, על פי רשות המסים, העבריין הכבד נהנה משקט נפשי של הגנה מפני הדין הפלילי, בעוד שדינם של בעלי חשבונות קטנים לקבל יחס מפלה מרשויות המס, שאינן מתחייבות כי לא יחקרו בעתיד על העבירה שאותה ביצעו", אומר עו"ד קובי כהן, לשעבר בכיר ברשות המסים וכיום בעל פרקטיקה פרטית בתחום המיסוי. לדבריו, דווקא אנשים מבוגרים שחסכו סכומים נמוכים יחסית בחו"ל, נידונים לאי־ודאות ולחשש שמא ייפתחו נגדם הליכים פליליים. "זו אוכלוסייה שכל חטאה הוא שהעלמת המס שלה אינה מספיק גבוהה כדי לקבל הגנה פלילית", אומר כהן.

מעבר לכך, בעצם העובדה שהנוהל נוקט אמירה עמומה ונתונה לפרשנות של "תשלום מס משמעותי", בלי לפרש מהו אותו סכום, יש אי־ודאות בעייתית. רק לאחרונה, בכנס של לשכת עורכי הדין, אחרי תשעה חודשים שבהם הנוהל היה בתוקף, אמר לראשונה רוני חכם, סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המסים, כי תשלום מס משמעותי הוא 50 אלף שקל (כולל ריבית והצמדה). גם כעת, אחרי שהמספר נזרק לחלל האוויר, ברשות לא מאשרים אותו, ורק אומרים כי זה הרף המקובל, אך הוא מותנה גם בהיקף הגילוי ונסיבותיו, כשכל מקרה נבחן לגופו. כלומר, העמימות מבחינת הנישום נותרת בעינה.

קרדיט סוויס

ברשות המסים לא מסרו כמה בקשות נדחו בשל מס לא משמעותי. לדברי הרשות, "היו מקרים כאלה, אך אין פילוח של עילות דחייה".

מסר בעייתי לציבור

לדברי עו"ד ירון זאבי ממשרד זאבי־בטש, ספק אם העמדה בנוהל שלפיה הוא יחול רק כל אימת שהגילוי מניב "תשלום מס משמעותי", תעמוד במבחן החוקיות. "העמדה מפלה מי שהחטא שלהם לא גרם לכאורה לחיסרון משמעותי מספיק לאוצר המדינה. דווקא אנשים כאלה, שמעוניינים להסדיר את מעמדם ולדווח כחוק, יישארו תחת עננת ההליך הפלילי. העמדה הזאת גם עומדת בסתירה של ממש לתכלית הנוהל, שהיא לעודד תיקון דיווחים ומתן דיווחי אמת, ולא לגבות מס משמעותי דווקא", הוא אומר.

עו"ד ענת שביט, ראש מחלקת מסים במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', סבורה אף היא כי המסר שמעבירה רשות המסים לציבור הוא בעייתי, גם מבחינת מיצוב מעמדה של הרשות כגוף אכיפה שאמור להפעיל את סמכויותיו באופן שווה לגבי כלל האזרחים במדינה, ללא כל חריג, בין אם חבות המס גבוהה ובין אם נמוכה.

"בג"ץ קבע לא מעט פעמים כי יש להפעיל את החוק באופן שווה על כולם, ולכן כשניתנה לציבור האפשרות להימנע מהליך פלילי, יש להחילה באופן גורף ללא כל הבחנה", אומרת שביט. "אם קיימים שיקולים של אדמיניסטרציה ועלויות, הייתי מצפה שרשות המסים תנחה את הנישומים החייבים בסכומי מס נמוכים להגיש תיקון לדו"חות, ותפרסם הנחיה ברורה שלפיה לא יינקטו הליכים פליליים נגד אזרחים שלא התקבלו להליך הגילוי מרצון בשל גובה סכום המס. קיימת אפשרות גם להחיל את המסלול הירוק לגביהם, שכן הוא מסלול מקוצר המבוסס על הצהרת הנישום".

שביט מעלה נקודה נוספת: "החייבים בסכומי מס קטנים נמצאים במלכוד, שכן מצד אחד, הם אינם יכולים לערוך הליך של גילוי מרצון; מצד שני, הבנקים הזרים דורשים מהם אישור כי הם נקטו הליכים לגילוי מרצון ולהיחשפות בפני רשות המסים; ומצד שלישי, הם אינם מקבלים הגנה מפני הליך פלילי - כך שאם לא ייחשפו, הם צפויים לנקיטת הליכים חמורים יותר מצד רשויות המס, ואם ייחשפו בפני רשות המסים, עליהם לבצע תיקון שומה רגיל ולהיות חשופים גם למשך טיפול ארוך יותר ולוודאות נמוכה יותר לגבי תוצאות המס".

גם כשנדחות בקשות בשל תשלום מס "לא משמעותי", רשות המסים אינה מוסרת את הסיבה לדחייה - כך שמגיש הבקשה אינו יודע אם מדובר בפגם טכני של חיובי מס נמוכים או בפגם מהותי, שמשמעו מידע פלילי שיש עליו במסגרת חקירה בהתהוותה. "המבקש נאלץ פעמים רבות למסור את המידע המפליל לפקיד השומה האזרחי כדי שימסה אותו, אבל הוא לא יודע אם פקיד שומה חקירות יחליט לחקור אותו, אחרי שמסר את המידע המפליל", אומר כהן.

זאבי מוסיף כי רשות המסים מסרבת לספק את נימוקי הדחייה גם לאחר שהתבקשה על ידו לעשות כן, למרות חובת ההנמקה בדין ואף שכל שיקול דעת צריך להיות כפוף לביקורת. "נוצר מצב של חוסר שקיפות, שמונע למעשה מהנישום, במקרים המתאימים, לבחון את שיקול הדעת של הרשות ולהעמיד אותו אף לבחינה בערכאות המתאימות. עמדה ופעולה זו - ספק אם יאושרו אם וכאשר יועמדו לבחינה", אומר זאבי.

לגבי אי־נימוק הדחייה, נמסר מרשות המסים כי "הרשות לא נוהגת למסור לנישומים את סיבת הדחיה של בקשות כדי לא לחשוף את המידע המונח בפניה".

"לא מיישמים את החריג בכספי ירושה"

בנוהל הגילוי מרצון צוין כי הוא יחול גם אם המס אינו משמעותי, כשמדובר בכספי ירושה, שהעבירה היחידה של מגיש הבקשה לגביהם היא אי־דיווח החל ב–2003, או במקרים דומים. עם זאת, גם במקרים כאלה, נישומים שמגישים בקשות מקבלים תשובה שלילית בלי הנמקה.

לדברי זאבי, במקרה של דחייה ללא הנמקה, הוא הגיש בקשה לעיון חוזר, שבה הסביר כי הנישום נכנס לחריג של סעיף 18 לנוהל, מפני שמדובר בכסף מהורשה. בתגובה הוא קיבל מרשות המסים מכתב שלפיו מאז תחילת הנוהל הרשות אינה נוהגת לנמק דחיות, וכי הוא יכול לפנות לפקיד השומה. "לא היתה התייחסות ליישום החריג במקרה זה", אומר זאבי. "ניתן להבין מהתשובה כאילו לרשות אין עניין פלילי במקרה, אבל מבחינה פורמלית לפחות, הנישום נותר חשוף לחקירה פלילית - וזה חוטא למטרת הליך הגילוי. גם אם זה לא מפריע לסגור את התיק, מבחינה עקרונית יש כאן משהו לא תקין - גם העמדה עצמה, גם בכך שלא מיישמים את החריג, וגם בכך שלא מנמקים".

גם שביט טוענת כי בפועל, למרות האמור בנוהל, נדחו בקשות שהגישה לגבי סכומים שהתקבלו בירושה ולא הניבו מס משמעותי. מרשות המסים נמסר כי "החריג מופעל במקרים שבהם מוצגים מסמכים המעידים שמדובר בירושה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#