הדילים ונגע השחיתות בפרקליטות ובמשטרה: פרשת רונאל פישר היא פיל ענק

פרשת פישר, מבחינת הגופים שבמרכזה, מעמידה את פרשת הולילנד בצל, וממחישה כי גם המשטרה האמונה על אכיפת החוק וגם הפרקליטות אינן חסינות מנגע השחיתות ■ היבט נוסף בפרשה הוא הפיכתה של שיטת הדילים עם מי שנתפסו בקלקלתם לעניין שגרתי

פרשת רונאל פישר־ערן מלכה־אלון חסן־רות דוד היא קצת כמו הפיל בסיפור הילדים על שבעה העכברים העיוורים. כל אחד יכול למשש את הפרשה ולהכריז שהיא משהו אחר.

מנקודת מבט אחת, זו פרשת התחקירן שנהפך לעו"ד, שהצליח להשחית לכאורה חוקר ביחידה הרגישה ביותר לחקירות שחיתות במשטרה. פישר מצטייר כמגה־מאכער, ששמואל דכנר, האיש שהיה הרוח החיה בהנעת תוכנית השוחד של פרויקט הולילנד, נראה כזבוב לידו. דכנר רצה להשחית את שומרי הסף של מערכת התכנון והבנייה בישראל. פישר מואשם בהשחתת אנשי משטרה — לב ליבה של מערכת אכיפת החוק.

ערן מלכה בהארכת מעצרוצילום: אמיל סלמן

מנקודת מבט אחרת, הפרשה ממחישה שהמשטרה האמונה על אכיפת החוק היא גוף שניתן להשחית את אנשיו באופן שמערער את אמון הציבור בה.

פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד מספקת את הזווית השלישית: ראשי מערכת התביעה, הפרקליטות, שבים ומדגישים בימים האחרונים כי אין להסיק ממעורבותה של דוד שום דבר על יושרתם ונקיון כפיהם של פרקליטים. כן ולא. פרשת פישר מבטאת את האפשרות המזעזעת שהפרקליטות אינה חסינה בעצמה מנגע השחיתות.

הפן הרביעי, המדכא לא פחות, הוא הפיכתה של שיטת הדילים לעניין שגרתי: תפסו אותך? תביא דג שמן יותר ותקבל הסכם עד מדינה והקלה.

השיטה שעבדה באחרונה היטב מבחינתו של הרב יאשיהו פינטו, נהפכה לנורמה. יכול להיות שהביקורת בעניין זה מעכבת את המגעים לחתימת הסכם מדינה עם החוקר לשעבר מלכה.

האם לא מעצבן שאלון חסן, יו"ר ועד העובדים הכוחני לשעבר של נמל אשדוד, שעומד בעצמו בפני כתב אישום צפוי על עבירות שוחד — משים עצמו כלוחם הגדול בשחיתות בזכות העובדה שהביא לתפיסתו של דג שמן ממנו?

צילום: עופר וקנין

בימים האחרונים מתראיין חסן בכל כלי תקשורת אפשרי ומתרברב על ההישג שלו. לטענתו, במקום כתב אישום צריך לתת לו להדליק משואה ביום העצמאות. בעמוד הפייסבוק שלו הוא גם מפזר קדימונים לפרקים הבאים בפרשה.

כך למשל כתב השבוע: "משפחה וחברים יקרים בוקר טוב ושלום רב, בהמשך לכל הכתבות בשנה האחרונה וכל ההצהרות שלי בנושא השחיתות האמיתית בפרשת רונאל פישר, ערן מלכה ורות דוד, אני יכול לבשר לכם הבוקר שזה רק 'הפרומו' למה שמח"ש חוקרים בימים אלה. תרשמו לעצמכם שזאת רק ההתחלה, ואל תשכחו אותי. אחלה יום שיהיה לכם".

אין תשובות משכנעות

בכלל, כדאי לעקוב אחר הסטטוסים של חסן, שיש בהם כדי לסייע בהבנת פרטי הפרשיות השונות. למשל, באחרונה נחשפו הודעות סמס של פישר עם ערן מלכה ועם עדת המדינה (מזכירתו של פישר), שבהן הם מציינים למשל ש"השמן בלחץץץץץ". חסן בתגובה לפרסום בפייסבוק: "אני בכלל לא שמן, אולי מלא אבל שמן לא".

המשא ומתן של המחלקה לחקירות שוטרים עם החוקר לשעבר מלכה, לקראת האפשרות שיהפוך לעד מדינה בתמורה למידע על בכירים במשטרה, הוא ביטוי לכך שפרשת פישר־מלכה־דוד־חסן היא קופסה שחורה שתוכנה עדיין לא פוצח במלואו. מלכה מבטיח לספק מידע על קצינים בכירים במשטרה, ואפילו על רומן שניהל אחד מהם עם אחת השוטרות שעובדות תחתיו.

רות דוד מנשקת את רונאל פישר ליד בית המשפט, בשבוע שעבר. צילום מסך: ערוץ 1

הבטחות מהסוג הזה נהפכות מיד לגלי שמועות, והאצבע מופנית כלפי ניצבים ובכירים בעבר ובהווה. גל השמועות והפרסומים בנושא הביא את המשטרה לפרסם השבוע הודעת הבהרה, שלפיה ניצב מני יצחקי מסר עדות לאור טענות שעלו, אך בשום אופן לא נחקר בחשד למעורבות בפרשה. הוא התבקש למסור עדות פתוחה ומלכתחילה לא היה כל חשד נגדו.

בכל אחד מהיבטי הפרשה עולות שאלות שאין עליהן תשובה משכנעת, אם בכלל. למשל, מדוע עצרו חוקרי מח"ש את פישר זמן קצר לאחר שקיבל את מזוודת המזומנים באותה פגישה מצולמת עם חסן, ולא עקבו אחריו כי לראות למי מגיע הכסף? האם חששו שיגלה כי במזוודה יש רק 100 אלף שקל (פחות מהסכום שביקש), או שניסו לעצום עיניים ולא לראות למי מגיע באמת הכסף הזה? אם היו ממשיכים לעקוב אחרי פישר, אולי היו מצליחים לתפוס גם את מלכה בזמן אמת, ואולי גם גורמים מעורבים אחרים.

כיצד צבר פישר את ההון העצום שכעת נתפס בחילוט — שמונה חשבונות בנק, ארבע דירות, שתי יאכטות? האם פישר אסף יאכטות כתחביב?

פגיעה חמורה ורב־מערכתית

אחת השאלות המסקרנות ביותר היא מה גרם לרות דוד לשתף פעולה, לכאורה, עם פישר. תיאוריה אחת, שאינה מוכחת, מייחסת לשניים קרבה אינטימית ברמה כזו או אחרת. המצדדים בתיאוריה הזו מצביעים על הקירבה בין השניים גם בתמונות מבית המשפט (ע"ע תמונת הנשיקה בבית המשפט כפי שהופיעה ב"יומן" של ערוץ 1).

תיאוריה חלופית מייחסת את הנפילה של דוד לתאוות בצע. אולי שני הדברים נכונים. אין ספק שהצטרפותה של רות דוד, פרקליטה ותיקה ומנוסה, למשרדו של פישר, היתה פעולה שגרמה להרמת גבות בפרקליטות וגם מחוץ לה.

בשנים האחרונות מוצאים עצמם רבים מבכירי משרד המשפטים נפלטים לשוק הפרטי. המציאות הזו היא תולדה של קציבת הקדנציות לבכירי המשרד. הפורשים מצטרפים בדרך כלל למשרדים מסחריים גדולים ובולטים או מקימים משרד בעצמם או עם פורשי פרקליטות אחרים. כך עשו למשל בכירי הפרקליטות יהושע רזניק, ז'ק חן, משה לדור (לפני שמונה לפרקליט המדינה), אפרת ברזילי, יהושע למברגר — והרשימה מתארכת.

אף שרובם פורשים עם פנסיה תקציבית נאה, מדובר באנשים בשיא כוחם המקצועי בעת הפרישה, וההזדמנות לתרגם את הכישורים והקשרים לכסף בוודאי עלולה לפתות. הרוב לא מתפתים וגם דוד היתה יכולה לנוח על זרי הפנסיה, אבל הפיתוי הכספי של פישר היה כנראה משמעותי.

פישר הגדיר בהארכת המעצר את מה שעשו לו חוקריו "רצח", וטען כי העבירות המיוחסות לו בכל מקרה לא פגעו בחיי אדם. זו היתממות. אם פישר אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, הפגיעה היא רב־מערכתית וחמורה מאין כמוה. לא רק אדם אחד נפגע ממעשיו של פישר, אלא חברה שלמה. אם יורשע, העונש שיוטל עליו בוודאי ישקף את עוצמת החומרה הזו.

ובכל זאת, אין זה הסוף. אם יורשע פישר הוא כבר לא ישוב להיות עורך דין, כנראה גם לא עיתונאי או תחקירן. אבל פישר תמיד היה אדם שממציא את עצמו מחדש. הקסם לא יפוג גם אם פישר יורשע וירצה שנים מאחורי סורג ובריח. אם יורשע, בעוד שנים הוא ישוב ובאמתחתו יהיה אולי ספר על חיי הפשע, אולי סרט על הטוב והרע האנושי, אולי תהיה זו סדרת הרצאות בפורומים שונים כפי שעשה בשנים האחרונות. אם לא יתדרדר לתהום — הוא כנראה עוד יחזור.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ