ראש רשות המסים: "כיום כולם מבינים שהסודיות הבנקאית נגמרה" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש רשות המסים: "כיום כולם מבינים שהסודיות הבנקאית נגמרה"

משה אשר בכנס לשכת עורכי הדין: "נקדם בחקיקה את כל הסמכויות לחתום על אמנות עם מדינות אחרות להחלפת מידע"■ עו"ד שמחוני: "הפכנו את עובדי הבנק לסוכנים במלחמה בהלבנת הון"

2תגובות

הבנקים ועורכי הדין נמצאים באחרונה על הכוונת של רשויות המס, שדורשות מהם להצטרף למאבק בהון השחור. צו חדש שייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב מחיל חובות חדשות על עורכי הדין - מעתה הם יצטרכו לבחון את הסיכון שהלקוח מבקש מהם לבצע פעולה של הלבנת הון.

באשר לבנקים, ביום שני הצהיר ראש רשות המסים, משה אשר, בכנס לשכת עורכי הדין שמתקיים באילת, כי הרשות צפויה להשיב לבקשות של רשויות זרות בנוגע לחשבונות בנק ישראליים של אזרחים שלהן. "כבר כיום זה נעשה ברמה פרטנית. אם מדינה שאנחנו חתומים אתה על אמנה דורשת מידע, אנחנו נותנים את התשובות אם יש חשש לאי־דיווח".

בנקים ועורכי הדין, מצדם, טוענים כי הם נהפכו לשוטרים בעל כורחם בשם הרגולטורים. מנגד, הרשויות טוענות כי מדובר בסטנדרטים עולמיים שישראל נדרשת להם. "כיום כולם מבינים שהסודיות הבנקאית נגמרה", אמר אשר ביום שני בפאנל שעסק במאבק בהון השחור מול הסודיות הבנקאית, בהנחיית פרשן TheMarker ד"ר עידו באום.

יוסי זמיר

לדברי אשר, העולם צפוי להיות שקוף הרבה יותר, ולרשות המסים יהיה הרבה יותר מידע. לדבריו, המהלך הזה התחיל כשארה"ב גילתה שכספים רבים של אזרחיה נמצאים בבנקים בשווייץ. עובדה זו גרמה לה לפעול לתיקון פנימי בחקיקה השווייצית, שמטרתו היא חילופי מידע בין המדינות. בהמשך, גם OECD יישר את הקו ויצר מודל להחלפת אינפורמציה פיננסית בין המדינות שחברות בו.

"רוב המדינות התחייבו לבצע את ההחלפה הראשונה של המידע עד 2017", אמר אשר. לדבריו, גם רשות המסים הישראלית תעשה מאמצים להחלפת מידע, ובימים אלה הם נערכים לכך מבחינה תפעולית.

"אנחנו מתכוונים לקדם בחקיקה את כל הסמכויות לחתום על אמנות להחלפת מידע. לרשות המסים אין אפשרות להביא את העובדים שלה מעבר לים. מה שאפשר לעשות זה להחליף מידע בין המדינות. אנחנו מייצרים כך מאגרי נתונים גדולים, ובסופו של דבר נדע באמצעות חיתוכים נכונים להגיע לאנשים שאנחנו מחפשים", אמר אשר.

עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסכימה עם אשר. היא התייחסה לקונפליקט בין הרשויות שדורשות לקבל דיווחים מפורטים לבנקים שלא מעוניינים להפר את חובת הסודיות שחלה עליהם, שהחל כבר לפני 15 שנה, כשנחקק החוק לאיסור הלבנת הון. "אין ספק שהדיווחים של הבנקים עשויים לפגוע בלקוחותיהם", אמרה בן ארי. "אבל גם לסודיות הבנקאית יש סייגים, והאינטרס הציבורי הוא אחד מהם", הדגישה.

לדבריה, המלחמה בהון השחור היא אינטרס ציבורי שגובר על האינטרס של השמירה על הסודיות, וזו גם המגמה הברורה בעולם. "במשך שנים ארוכות חיה שווייץ על מעוז שמירת הסודיות הבנקאית, אבל גם שם המעוז הזה נשבר, הם הבינו שאי־אפשר יותר להמשיך בצורה הזו, וצריך לשתף פעולה עם האמריקאים. מאותו רגע נפרץ הסכר, ועם הזמן שחולף שווייץ מעבירה רשימות ועושה פעולות דרמטיות והסדרים עם האמריקאים".

"איפה עובד הגבול?"

עו"ד פיני רובין, ממשרד גורניצקי, התייחס לדברים מנקודת המבט של הבנקים. רובין, שעם לקוחותיו נמנה גם בנק הפועלים, התנגד בתוקף להפרה של הסודיות. אחת הדוגמאות לדבריו היא ההבדל בין מתן אינפורמציה יחידנית לעומת אינפורמציה גורפת. "ככל שאשר מתדפק על בנק ישראלי הוא מקבל כלאחר יד צו שמאפשר לו לחשוף את האינפורמציה בנוגע ללקוח ספציפי, אבל לא מקובל על הבנקים שהוא יכול לעשות את אותו הדבר בקשר ל–1,000 לקוחות. רשות המסים לא יכולה לדרוש מהבנקים לספק את כל רשימת הלקוחות הגרמנים, למשל, כשלא מדובר בחשוד לכאורה, אלא בהצפה אינפורמטיבית גסה.

"מילא אם הרשימה תיחשף לרגולטור הישראלי, אבל זה נחשף גם לרגולטורים מעבר לים", הוסיף רובין. "העולם כיום התהפך לחלוטין, ובעצם סגרו את העולם הפיננסי בפני מחביאי ההון. כלקוח פרטי, אני לא רוצה שנתוני חשבון הבנק שלי, ובהם סכום הפיקדון שלי, יהיו בידי רשויות פולין, גרמניה או ארה"ב - ואין לי שום בעיית מס שם".

יוסי זמיר

עו"ד נתי שמחוני הצטרף לדברי רובין: "הפכנו את עובדי הבנק לסוכנים במלחמה בהלבנת הון", אמר. "לצערנו הרב, כיום אין יותר סודיות בנקאית", הוסיף.

שמחוני התייחס גם להצעת התיקון לחוק איסור הלבנת הון, שמטרתו להפוך את עבירות המס לעבירות מקור בחוק. "ברשות המסים אומרים: 'תנו לנו כלים להילחם בהון השחור' ומבקשים גישה לכל המידע. בתוך חוקי המס יש כלים להילחם בהון השחור, יש שומות אזרחיות ויש תפיסות רכוש - תשתמשו בכלים האלה. המשמעות של התיקון היא הכתמת כל אדם שהעלים מס בעבירת מקור. אשר אומר שזה יהיה רק בעבירות חמורות, אבל איפה עובד הגבול? למי יהיה את שיקול הדעת?"

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, התייחס להתנגדות שנשמעה בקרב עורכי הדין, והסביר: "הכיוון שאליו אנחנו הולכים הוא שהגופים הבנקאיים יבקשו יותר אישורים ומידע מהלקוחות שלהם". לנדס הדגיש כי הבנקים והגופים הפיננסיים עושים את זה במסגרת ניהול הסיכונים שלהם, מכיוון שהם לא רוצים ששמם ייקשר להעלמת מס או להלבנת הון. לדבריו, המחוקק הישראלי נתן חיסיון מוחלט לגופים פיננסיים, כך שאי־אפשר לזמן אותם להעיד אותם בבית המשפט.

רובין התייחס לתגובה של לקוחות בנק UBS להעברת האינפורמציה לרשויות האמריקאיות. הוא הסביר כי הם פנו לבית המשפט וניסו לחסום את המהלך הזה. "בפרשת UBS נולדה רשימת ה–14", אמר רובין. מדובר ברשימה של 14 בנקים שהאמריקאים אמרו שיהיו תחת חקירה, מהם גם שלושה בנקים ישראליים.

"השאלה הגדולה היא אם ישראל או שווייץ מוכנות להעביר אמידע לאמריקאים, וזה לא פשוט - מדובר בסיטואציה של חקירת אימה, שבה נטען כי הן סייעו להעלמת הכנסה בכך שהחביאו כספים אמריקאים באכסנייתם", אמר רובין. לדבריו, מחשש מהרשויות הזרות, הבנקים שברשימה מגרשים חלק מלקוחותיהם. "הבנקים מבריחים לקוחות אמריקאים או מאלצים אותם לחתום על מסמך שבו נכתב שהם היו שומרי סף, והלקוחות מחויבים להצהיר שהם עומדים בדרישות הרשויות המקומיות שלהם".

עורכי הדין מסתגלים למציאות החדשה

לא רק הבנקים נאלצים להתרגל למציאות החדשה. מספטמבר יחולו כללים חדשים גם על עורכי דין ורואה חשבון. מדובר בצו חדש שנכנס לתוקף באחרונה בעקבות הסדר שנערך עם לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון. הצו קובע כי על עורכי הדין ורואי החשבון לבצע הליך של הכרת לקוח ולבחון את הסיכון שמא הפעולה שהלקוח מבקש מהם לבצע כרוכה בהלבנת הון.

בפאנל שעסק בחובות הזיהוי והכרת לקוח לעורכי דין ורואי חשבון שהתקיים אתמול, בהנחיית כתב ערוץ 10 ברוך קרא, דנו הדוברים במשמעות של הכללים החדשים. עו"ד שריג דמארי, שהיה חלק מהצוות שהגיע להסדר, הסביר כי במשרד המשפטים כבר הוקם גוף מפקח שיערוך ביקורים במשרדי עורכי הדין ורואי החשבון. עורך דין או רואה חשבון שלא יבצע את הקבוע בצו, יחויב בעיצומים כספיים. במקביל, קבעה לשכת עורכי הדין כללים אתיים משלימים, שיקבלו תוקף באותו מועד של החוק והצו. כללים דומים קבעה גם מועצת רואי החשבון.

היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, הסבירה כי "המטרה של הכללים החדשים היא למנוע ניצול של עורכי דין לרעה כפלטפורמה להלבנת הון".

לדבריה, השימוש בעורכי דין ורואי חשבון הוא מוכר וידוע, ולכן מדינת ישראל קיבלה ממועצת אירופה כרטיס צהוב, ובהמשך גם כרטיס אדום אדום. "אמרו לנו שמספר עורכי הדין בישראל הוא חסר תקדים", ציינה.

"לשכת עורכי הדין ורואי החשבון הבינו את הרעה, ושהמדינה לא תוכל להתעלם מזה. זה משפיע קודם כל על הסקטור העסקי, שלא יכול היה לעשות פעולות מול חו"ל. אנחנו נכנסים לתקופת מבחן, ובעוד שנתיים ישראל תעמוד לביקורת בינלאומית נוספת".

היא הסבירה כי בעתיד תפרסם הרשות שורה של נהלים ודגלים אדומים, שבהם יוסבר לעורכי הדין באילו נסיבות יכול הלקוח לנצלם לרעה. "עורכי דין ורואי חשבון הם מתווכים פיננסיים, ואפשר לנצל אותם כדי למרק עסקה ולשוות לה מראה לגיטימי. הדגלים האלה יכללו סוגי פעילויות שהלקוח רוצה לבצע, למשל עסקת נדל"ן יקרה במזומן, או כשמדובר באנשי ציבור זרים שמפקידים כספים אצל עורכי דין ומבקשים מהם לנהל אותם".

ואולם, לא כולם מרוצים מהכללים החדשים. המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), עו"ד יהודה שפר, הדגיש כי מה שנקבע בכללים אלה אינו עומד בסטנדרטים הבינלאומיים. עם זאת, הוא אמר: "אני אופטימי, אף שההסדר אינו מלא - יש בו מרכיבים חשובים, ואני מקווה שנצליח למנף את ההסדר לדברים חשובים".

שפר גם התריע בפני עורכי הדין והדגיש כי הם אינם מבינים לקראת מה הם הולכים, ואת המשמעות של הכללים החדשים והתחולה שלהם בנוגע אליהם. "עורכי הדין משולים לאנשי הטיטאניק שאוכלים ושותים - ולא רואים את הקרחון. יש לי תחושה שהם לא מבינים אילו חובות הולכים ליפול עליהם החל בספטמבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#