כשהשופט כבוב חושב מחוץ לקופסה - בית המשפט העליון קורא אותו לסדר - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהשופט כבוב חושב מחוץ לקופסה - בית המשפט העליון קורא אותו לסדר

השופט חאלד כבוב נענה לבקשה של בעל מניות, שביקש להגיש תביעה נגזרת נגד הפועלים ■ השופט ניל הנדל קיבל את ערעור הבנק: "חיוני לשמור על סדר ומסגרת בשלבים השונים הנדרשים בבקשה לגילוי מסמכים ראשוני"

26תגובות

בנק הפועלים, המנוהל על ידי ציון קינן, לא יצטרך לחשוף את מסמכי ההלוואה שנתן לחברת טומהוק, בבעלות נוחי דנקנר, שהיקפה מוערך ב-150 מיליון שקל - כך קבע לאחרונה בית המשפט העליון. לבנק הפועלים יש ערבות אישית של דנקנר כנגד ההלוואה.

לפני עשרה חודשים הורה שופט בית המשפט הכלכלי, חאלד כבוב, לבנק להעביר את המסמכים לבעל מניות שביקש להגיש תביעה נגזרת. ואולם, כעת החליט שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, לבטל את ההחלטה הזאת ולפטור את הבנק מחשיפת המסמכים.

עופר וקנין

את הבקשה לחשוף את מסמכי ההלוואה הגיש לבית המשפט המפיק שי נשר, באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט. הוא ביקש לקבל את המסמכים כדי לבחון אפשרות הגשתה של בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד מספר נושאי משרה שכיהנו כחברי ועדת האשראי של הבנק. במרכז הבקשה עמדה הלוואה של 150 מיליון שקל שהבנק נתן לטומהוק. נשר טען כי חברי ועדת האשראי היו נגועים בניגוד עניינים, לנוכח מערכת ענפה של קשרים אישיים ועסקיים בינם לבין דנקנר - בעל השליטה בטומהוק.

זאת מכיוון שלאורך שנים הפועלים היה הבנק המממן העיקרי של אי.די.בי פיתוח ושל החברות הבנות מקבוצת אי.די.בי, והיקף החשיפה של הבנק לדנקנר ולחברות מקבוצת אי.די.בי הצטבר לסכום של מיליארדי שקלים.

ההלוואה לטומהוק ניתנה לפני שקינן כיהן כראש חטיבה עסקית ומנכ"ל הבנק, אך היא גולגלה מספר פעמים בשנים האחרונות - כולל ב-2011–2012 כשכבר היו סימני אזהרה סביב יכולתה של אי.די.בי אחזקות לפרוע את התחייבויותיה.

נשר התבסס על סעיף 198א בחוק החברות, הקובע כי ניתן לבקש מבית המשפט לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת - מסמכים הנוגעים להליך אישורה. על פי סעיף זה, בית המשפט רשאי לאשר את הבקשה, במידה ושוכנע כי מבקש המסמכים העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור התביעה הנגזרת.

בנק הפועלים התנגד בתוקף לגילוי המסמכים. בתגובה שהגיש לבית המשפט, הפועלים ציין את חובת הסודיות והחיסיון הבנקאי. עוד נטען כי בקשת הגילוי לא כוללת תשתית ראייתית ראשונית - כפי שהחוק דורש.

תומר אפלבאום

לאחר דיון שקיים בבקשה, כבוב הורה לבנק להעביר את המסמכים ללשכתו במעטפה סגורה, ולאחר שעיין בהם קבע כי הם רלוונטיים, חיוניים והכרחיים. כבוב, שופט כלכלי שמכיר היטב את הסביבה העסקית, הורה לבנק הפועלים להעביר לנשר עותק של המסמכים והוסיף כי הם יהיו חסויים כלפי אחרים. עם מתן ההחלטה, הבנק מיהר לבקש עיכוב ביצוע שלה והגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור.

הפועלים טען, באמצעות עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאווי, בפני בית המשפט העליון כי לא היה מקום להורות על גילוי המסמכים, מפני שהתשתית הראייתית שעולה מהבקשה היא דלה.

השופט הנדל קיבל את עמדת הבנק וכתב כי "לאחר עיון בהחלטה ובחומר שבפניי, נחה דעתי כי נפלה שגגה מלפני בית המשפט המחוזי בכל הנוגע להתקיימות התנאי - הנחת תשתית ראייתית ראשונית על ידי מבקש החומר". הנדל קבע כי בניגוד לקביעה של כבוב, בקשת הגילוי לא כוללת תשתית ראייתית ראשונית כפי שהחוק קובע. הוא ציין כי מלשון ההחלטה של כבוב עולה, כי התשתית הראייתית שנדרשת נמצאת במסמכים שהוא ביקש לעיין בהם במסגרת טענת החיסיון, ולא בבקשה של נשר.

לדבריו, "מעיון בבקשת הגילוי על נספחיה ובתגובת הבנק עולה כי על פני הדברים, בקשת הגילוי וצרופותיה אינן מניחות בנסיבות העניין תשתית מספקת המצדיקה היעתרות לה".

שי נשר איילה חסון
רפי דלויה

הנדל הדגיש כי אין מקום להיעתר לבקשה על מנת להחליט בה. לדבריו, תוצאה כזו תביא להעברת החומר לצד שכנגד - אפילו שלא עמד בנטל הראייתי הנדרש, בניגוד לעמדת המחוקק. "אכן, כדי לבחון טענת חיסיון, בית המשפט רשאי לקבל לעיונו את החומר ואולם אין להפוך את בחינת טענת החיסיון לכלי המסייע למבקש החומר לעבור את המשוכה הראייתית - מקום שלא היה מצליח לעבור אותה אלמלא חומר זה", קבע הנדל והוסיף במשפט שיכול להתפרש כקריאה לסדר עבור כבוב, או שופטים אחרים שנותנים פרשנות מרחיבה, כי "חיוני לשמור על סדר ומסגרת בשלבים ובתנאים השונים הנדרשים בבקשה לגילוי מסמכים ראשוני".

בימים אלה מנסה דנקנר להשלים הסדר חוב עם הבנקים הישראלים וקרדיט סוויס בקשר לחובותיו הפרטיים, המוערכים ב-500 מיליון שקל. הסדר, שאם יושלם, עלול להסב הפסד של לפחות 300 מיליון שקל לבנקים.

שי נשר מסר בתגובה: "ההחלטה של בית המשפט העליון אינה מרפה את ידי עורכי הדין שלי ואת ידי. אנחנו שמחים שכבוד השופט, חאלד כבוב, פסק שיש בסיס לחשיפת המסמכים וזה יהווה בסיס להמשך פעולתנו בעניין. אנחנו חיים בתקופה שכבר אי־אפשר להסתיר כלום ועורכי דין, מפולפלים ככל שיהיו, לא יעכבו את תהליך חשיפת האמת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#