משרד החינוך ניסה לשלול לשוטר את ההכרה בתואר מלטביה - בית המשפט ביטל את ההחלטה

פרשת התארים מאוניברסיטת לטביה התפוצצה ב-2001 אבל רק ב-2011 טען משרד החינוך כי שוטר העתיק את עבודת הגמר ונשללה ממנו על ידי המשטרה תוספת של 5,000 שקל למשכורת ■ בית הדין האזורי לעבודה: "נפלו מכלול של פגמים בשיקול הדעת של משרד החינוך"

אפרת נוימן

14 שנה אחרי שהתפוצצה פרשת התארים של אוניברסיטת לטביה, החליט באחרונה בית דין אזורי לעבודה בירושלים לקבל את התביעה של שלמה סמחוב, שוטר מבוגרי המוסד, שמשרד החינוך שלל לו את ההכרה בתואר ובעקבות כך הוא גם איבד תוספת שכר משמעותית. נקבע כי נפלו מכלול של פגמים בשיקול הדעת המינהלי שהופעל ולכן ההחלטה לשלול את התואר והפחתת השכר בטלה מעיקרה.

אוניברסיטת לטביה שפעלה בישראל ב–1996–2002 משכה לשורותיה אלפי בוגרי נציבות ובהם שוטרים, סוהרים, חיילים ועובדי מדינה, שקיבלו לצד התואר הטבות שכר משמעותיות.

ב–2001 נפתחה חקירה של המשטרה שחשפה תרמיות ורכישת תארים בכסף, הוגשו כתבי אישום, וגופים שונים שאיפשרו הטבות שכר לבוגרי השלוחה, ביטלו אותן. ב–2004 נידונה בבג"ץ מוסטקי תקפות וחוקיות ההחלטה הגורפת של הרשות המינהלית שלא להעניק אישור שקילות (שמשמעו כי התואר שקול לתואר שניתן על ידי מוסד אקדמי מוכר) לבוגרי נציגות אוניברסיטת לטביה ולשלול את האישורים שניתנו - והוחלט כי אין לבטל תארים באופן גורף אלא יש לבחון כל מקרה באופן פרטני.

כנס אונ' לטביה בחולוןצילום: אלון רון

לאור החלטת בג"ץ, הוזמנו הבוגרים - ובהם סמחוב - שהוטל ספק בתואר שלהם, לראיונות אישיים שבמהלכם התבקשו להשיב לשאלות אודות לימודיהם. לאחר בדיקה, הוחלט ב–2005 להכיר ב–2,213 תארים מתוך 4,066 תארים שנבדקו.

סמחוב קיבל את התואר בוגר במינהל עסקים מאוניברסיטת לטביה ב–2001, במהלך שירותו במשטרה. לאחר שהוענק לו אישור שקילות לתואר הוא קיבל תוספות שכר של יותר מ–5,000 שקל בחודש.

עשר שנים לאחר מכן הוא קיבל ממשרד החינוך מכתב שלפיו נשקלת האפשרות לשלול ממנו את אישור השקילות, עקב חשד כי עבודת הגמר שלו במסגרת התואר לא הוכנה על ידו שכן נמצאה עבודת גמר זהה או דומה במידה רבה לעבודתו. לאחר שזומן לראיון אישי הוחלט לשלול ממנו את האישור, בין השאר, בטענה, כי בראיון לא ידע להרחיב על תהליך הכנת העבודה ואיסוף החומר, לא ידע להסביר מונחים ייחודים מהעבודה ובאופן כללי לא עלה בידו להזים את החשד כי העבודה לא הוכנה על ידו. ממשטרת ישראל נמסר לו כי לנוכח שלילת התואר, תבוצע הפחתת שכר החל ממשכורת פברואר 2013.

סמחוב, שיוצג על ידי עו"ד גלעד ברנע, תבע את משרד החינוך ואת משטרת ישראל שיוצגו על ידי פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי). השאלה שעלתה בדיון היא האם ההחלטה של משרד החינוך (הגוף להערכת תארים אקדמאיים ודיפלומות מחו"ל) לבטל את האישור שקיבל נעשתה כדין ותוך עמידה בכללי המינהל התקין והסבירות. אחת הטענות של סמחוב היתה כי ההחלטה ניתנה בעיכוב ניכר - יותר מעשר שנים אחרי שקיבל את אישור השקילות - כשמנגד נטען במשרד החינוך כי הליך חשיפת "תעשיית העבודות" כלל הליך ארוך של יצירת מאגר עבודות וכשנמצאה העבודה המועתקת הם פעלו ללא עיכוב.

פגם מהותי בשיקול הדעת המינהלי

השופטת שרה שדיאור, יחד עם נציגי הציבור, קבעה כי נפל פגם מהותי בשיקול הדעת המינהלי שהופעל. "קיימת האפשרות שעבודת התובע נמצאה כחשודה בהעתקה במועד מוקדם יותר טרם סיום השוואת כל העבודות של הבוגרים האחרים, ועל אף זאת לא זומן התובע לראיון בסמוך למועד הגילוי אלא תוך שיהוי ניכר. פרשת לטביה 'התפוצצה' סמוך למועד קבלת אישור השקילות של התובע (2001) ולא הוכח בפנינו כי היתה פנייה אחרת כלשהי לתובע בתקופה זו מלבד הפנייה ב–2011, בחלוף למעלה מעשור. בכך יש כדי לגרום לתובע נזק ראייתי שכן אין בפניו הראיות להפריך את החשדות כנגדו, נוכח חלוף הזמן הרב".

בנוסף, נקבע כי בהתאם לעדויות ולראיות שהובאו בתיק, לא היה בידי משרד החינוך ראיות מספיקות לקבוע שהתובע אכן העתיק את עבודתו. נקבע כי ההחלטה אינה עומדת במבחן הסבירות ולוקה בחוסר הגינות, וכן אינה מידתית ביחס לשלילת אישור השקילות והפגיעה הכלכלית בתובע.

מבחינת משרד החינוך, לא מספיק היה להראות שיש עבודה נוספת זהה או דומה לעבודה שלו אלא נדרש היה להראות באופן חד־משמעי כי סמחוב הוא זה שהעתיק. בין השאר, לא היו בידי משרד החינוך מסמכים מתיקו האישי של סמחוב מתקופת לימודי התואר. "היה מצופה מהגורמים הרלוונטים לתעד ולשמור את התיקים של הבוגרים, ובכללם של התובע, לצורך חקירה ובחינה עתידית פרטנית של התואר שצפוי היה שיתבצעו על פי ההנחיות בבג"ץ מוסטקי. דבר זה לא נעשה לגבי התובע", נכתב בפסק הדין. בנוסף, נקבע כי לא ניתן משקל למועדי הגשת העבודות כשהעדויות הראו כי עבודתו של סמחוב קודמת בזמן לעבודה הנוספת שממנה כביכול העתיק. הטענה של משרד החינוך כי יכול להיות ששתי העבודות היו העתקה של עבודה שלישית לא הוכחה.

לגבי הראיון שנערך לסמחוב נקבע כי הוא אינו משקף חוסר ידע ואין בו כדי להוכיח ולקבוע באופן חד־משמעי כי הוא העתיק את עבודת הגמר שלו.

לאחר שתביעתו של סמחוב התקבלה, נקבע כי יוחזרו לו הפרשי השכר מפברואר 2013.

מאות תביעות בצנרת

כיום נמצאים "בצנרת" מאות הליכים בהם תובעים בוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה - ובהם שוטרים, סוהרים, וגמלאים של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר - את המדינה בטענה של אי מתן אישור שקילות. להחלטה בתביעות אלה יש משמעות כספית של מאות מיליוני שקלים (אם לא מיליארדים) למדינה.

מאות תובענות אוחדו לתיק אחד בבית דין אזורי לעבודה בירושלים כשהוחלט כי הביקורת השיפוטית תעשה בדרך של סיכומים בכתב - כלומר ללא שמיעת עדים וחקירתם. אפשר להניח כי אם כך גם היה נקבע במקרה של סמחוב (שתיקו הופרד לבקשת המדינה מהטעם שלא מדובר באי מתן אישור אלא בשלילתו) ולא היתה מתאפשרת חקירה של עדים, היה קשה עד בלתי אפשרי להוכיח כי נפלו פגמים בהחלטה.

בא כוחו של סמחוב, עו"ד ברנע מסר: "מדובר בהכרעה חשובה בתחום המשפט המינהלי ופרשת לטביה בפרט, שהבהירה כי לא ניתן לבוא אחרי יותר מעשור למי שקיבל אישור שקילות לתואר ולשלול אותו ממנו שלא כדין. ההכרעה צופנת בחובה קביעה עקרונית כי השיטה שבה פעלה המדינה הייתה שלא כדין ולא סבירה. כן כולל פסק הדין קביעות חשובות בהקשר של ראיות מנהליות. אני תקווה כי המדינה ומשרד החינוך ילמדו ההערכה ויישמו אותה כראוי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker