עורכי הדין שיוזמים ומממנים תביעות עומדים לביקורת של בית המשפט - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עורכי הדין שיוזמים ומממנים תביעות עומדים לביקורת של בית המשפט

השופטת יהודית שבח מתחה ביקורת על הסכם שכ"ט שנערך בין עו"ד יוסי שגב לחברת חיפושי נפט ■ בהסכם נקבע כי שגב ייצג את החברה בתביעה נגד הגיאולוג איתן אייזנברג בתמורה לשכ"ט של 50% - ויממן את התביעה ■ השופטת קבעה שלא החברה יזמה את התביעה אלא שגב

2תגובות

עורכי דין רבים בתחום האזרחי נוהגים לגבות שכר טרחה על בסיס הצלחה. אבל זה הרבה יותר נדיר למצוא מקרים בהם עורכי הדין מממנים בעצמם את הוצאות התביעה ואף יוזמים אותה. מקרה כזה נידון בפני השופטת יהודית שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב שהסתייגה מכך 
באופן ברור.

מדובר בהסכם שבו חתם עו״ד יוסי שגב על הסכם עם חברת חיפושי נפט שלפיו הוא ייצג את החברה בהליכים משפטיים נגד הגיאולוג איתן אייזנברג. עוד נקבע כי חברת שגב תישא בההוצאות של ההליכים, ואם יזכו בתביעה - יקבל שגב 50% מהפיצוי. השופטת שבח קבעה כי מדובר במיזם עסקי ויש לבחון אם אינו מנוגד לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

ביקורת זו הובאה בהחלטה בעקבות בקשה למינוי בורר שהגישה חיפושי נפט באמצעות שגב לבית המשפט. חיפושי נפט התבססה על הסכם ייעוץ שחתמה בנובמבר 1999 עם אייזנברג. בהסכם הזה נקבע כי הוא יספק לחברה שירותי ייעוץ בתחום הגיאולוגיה וחיפושי הנפט. ההסכם כלל גם סעיף שקבע כי אם יתגלע סכסוך ביניהם הוא ידון בבוררות. החברה טענה כי בזמן עבודתו כיועץ בעבורה, קיבל ממנה אייזנברג סקר סיסמי, פיענח אותו "וגילה באמצעותו מאגרי גז שונים, ובהם מאגר הגז לוויתן". לדבריה, אייזנברג מסר את המידע הסודי לחברת רציו חיפושי נפט שעשתה בו שימוש. השופטת שבח דחתה את בקשתה של חיפושי נפט למינוי בורר וקבעה כי הסכסוך הזה ידון בבית המשפט. בפסק הדין ציינה השופטת כי קיומו של סעיף בוררות אינו מחייב את העברת הסכסוך למסלול בוררות.

דן קינן

קביעה כזו לדבריה "נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, שאינו חייב למנות בורר באף מקום שבו קיים הסכם בוררות תקף בין הצדדים - אם נסיבות העניין מצדיקות הימנעות ממינוי בורר". במקרה זה, קבעה השופטת כי הנסיבות מצדיקות את קיום הדיון בבית המשפט. אחת מהנסיבות האלה, לפי שבח, היא העובדה ש"שגב הוא זה שנטע את רעיון התביעה נגד אייזנברג במוחה של החברה". לפני כן, לדבריה, שדות נפט כלל לא סברה שיש לה סכסוך עם אייזנברג. היא התייחסה גם לכך שבהסכם בין שגב לשדות נפט נקבע כי שדות נפט כלל לא נושאת בהוצאות המשפטיות ואת ההליך מממנת חברת שגב, וכן ששדות נפט לא צפויה לכל סיכון לתשלום הוצאות, שאף בהן תישא חברת שגב.

"המדובר בהליך שהרוח החיה, היוזם ובעל האינטרס העיקרי בו אינו בעל הדין המעוניין במימוש זכותו, כי אם בא כוחו", טענה שבח. "הסיכום שלפיו אחרי ניכוי ההוצאות, ובהינתן זכייה, חברת שגב צפויה לגזור 50% מהפיצוי המקווה - מראה שבפנינו מיזם עסקי לכל דבר, להבדיל מסכסוך בין בעלי דין הטעון הכרעה". השופטת העלתה גם תהיות בנוגע לאתיות של ההסכם שנחתם בין שגב לשדות נפט: "יתרה מכך, גם יקום הצורך ליתן את הדעת לשאלה אם ההסכם שנכרת בין חברת שגב לבין שדות נפט הולם את סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין שקובע כי לא ישדל עורך דין בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לו עבודה מקצועית".

יוסי שגב
יעל אנגלהרט

"מעשה תרמית 
בעל גוון פלילי"

בעקבות הבקשה של חיפושי נפט למינוי בורר, הגיש אייזנברג תגובה לבית המשפט, ובה לא חלק על האותנטיות של הסכם הייעוץ. אולם לדבריו, התנהלותה של שדות נפט "נועדה רק להקשות את חייו בדרך של ניהול הליכי סרק". הוא טען כי מכיוון ששדות נפט ייחסה לו בבקשה שהגישה "מעשה תרמית בעל גוון פלילי" - זכותו לעתור לבירור פומבי של הסוגיה בבית המשפט לצורך טיהור שמו.

לגופו של עניין, הדגיש אייזנברג כי בתקופה הרלוונטית התקיים שיתוף פעולה עסקי בין שדות נפט לרציו ובהסכם הייעוץ נכתב במפורש כי "שדות נפט יודעת על מחויבותו הקודמת של אייזנברג לרציו, שבה שימש גיאולוג ראשי, מה גם שרציו לא השתמשה במידע האמור". בנוסף טען אייזנברג, כי מדו"ח מיידי שהגישה שדות נפט באוגוסט האחרון לבורסה עולה כי העתירה של שדות נפט היא פרי יוזמתו של שגב, בא כוחו של לנגוצקי, הפועל בשיתוף פעולה עמו וכי אם תוסר הכסות הפורמלית מהעתירה יתברר כי למעשה מדובר בתביעתו של שגב. "הידיים ידי שדות נפט, אך הקול הוא קולו של עו"ד שגב", כתב בתגובה שהגיש לבית המשפט.

גם השופטת שבח התייחסה להליכים הקודמים שניהל שגב בעניין זה: בשנת 2010 הגיש הגיאולוג יוסי לנגוצקי תביעה נגד רציו ונגד אייזנברג בטענה כי תגלית "לווייתן" נבעה ממידע שהוא עצמו מסר לגיאולוג של 
רציו - אייזנברג.

בתביעה זו, שגם היא הוגשה באמצעות שגב, טען לנגוצקי כי את המידע העסקי הוא מסר כבר ב-2004 והוא זה שהוביל בסופו של דבר לגילוי לוויתן ולכן יש לפצות אותו על כל טובת הנאה שתתקבל מהמאגר. מנגד טענה רציו כי יש לדחות את התביעה והדגישה כי אייזנברג הוא זה שגילה את לוויתן והוא מסר זאת לרציו עוד לפני קבלת 
החומר מלנגוצקי.

ארבע שנים מאוחר יותר, ובעיצומם של ההליכים המשפטיים, ביקש לנגוצקי מבית המשפט למשוך את התביעה שהגיש מפני שלדבריו אין לו עילת תביעה נגד רציו. במקביל, הגיש שגב לבית המשפט הודעה ובה ציין כי מצד אחד ללנגוצקי אין עילת תביעה נגד רציו, אולם מצד שני לחברת שדות נפט יש עילה. באוקטובר האחרון הודיע השופט יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי בלוד על דחיית התביעה בעקבות בקשתו של לנגוצקי.

"השופטת הוטעתה"

השופטת שבח התייחסה להליכים הקודמים, שהתנהלו בין לנגוצקי באמצעות שגב נגד רציו ואייזנברג, וציינה כי חלק מהשאלות שאייזנברג נשאל בחקירתו - בעת שכבר היה גלוי וידוע לעו"ד שגב, או לכל הפחות היה צריך להיות ידוע - "כי לתביעת לנגוצקי אין תקומה, וכי ההנשמה המלאכותית להליך הגווע לא נועדה אלא כדי להפיח רוח חיים בתביעה עתידית, עת אייזנברג ובאי כוחו לא מודעים כלל לתכסיס הזה". השופטת מתחה ביקורת גם על התנהלותו של שגב והדגישה כי הגורם השיפוטי שיכריע בהליך יצטרך גם לתת את הדעת לטענה של אייזנברג להפרת חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים, "עת צו איסור הפרסום בהליך לנגוצקי, שהוטל לפי בקשת עו"ד שגב, הוסר לבקשת עו"ד שגב, רק על מנת לאפשר לו פלטפורמה משפטית להעברת המידע שנצבר בתביעת לנגוצקי לחברת שגב ולשדות נפט".

השופטת שבח קובעת כי "שאלות מעין אלה צריכות להתלבן באכסניה של בית המשפט, שהרי סעיף הבוררות עליו נסמכת הבקשה מכפיף את הבורר רק לחובת הנמקה, שכן הבורר לא יהא כפוף לדין המהותי, לדיני הראיות ולסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט".

בנוסף לכל זאת, ציינה השופטת גם את העובדה שההליך שאותו מבוקש לנהל בבוררות הוא תביעה בדבר הפרת סודות מסחריים בנוגע למאגרי גז ונפט ימיים שערכם הפוטנציאלי הוא עצום ורב, והשאלות המדעיות והטכניות הכרוכות בבירור התביעה 
מורכבות ביותר. "אומדן ביחס לעלויות ניהול הליך מעין זה ניתן ללמוד מההליך הקודם שנוהל נגד אייזנברג על ידי לנגוצקי, שתחילתו בתרועה רמה וסופו בקול ענות חלושה, עת לנגוצקי ביקש להפסיק את התביעה וזו נדחתה, תוך פסיקת שכר טרחה לטובת אייזנברג בסך 900 אלף שקל, הוצאות שוטפות של 35 אלף שקל והוצאות מומחים של 450 אלף שקל", אמרה שבח.

היא הוסיפה כי הדעת אינה סובלת את האנומליה שנוצרה עקב שחרור חיפושי נפט מכל הוצאה כספית שהיא, אף שמדובר בתביעת ענק, כשמהצד השני אייזנברג נדרש לשוב ולממן את שכר פרקליטו, את שכר המומחים ואת שכר הבורר. "היתר לניהול תביעת ענק במסגרת בוררות, שהסכומים הנתבעים בה הם חסרי גבולות, משאינם כפופים לאגרת המשפט הנדרשת - עשוי לעודד הגשת הליכי סרק, אף שאיני נוקטת עמדה אם ההליך דנן נכלל בקטגוריה של הליכים מעין אלה. אם חיפושי נפט סבורה שתביעתה בדין יסודה, אין מניעה כי היא תבורר בד' אמות האכסניה של בית 
המשפט", סיכמה.

עו"ד יוסי שגב מסר בתגובה: "ביהמ"ש קבע שיש לברר את הטענות שנטענו בין כותלי בית המשפט ולא בבוררות. בין היתר נטען כלפיי כי אני חלק ממיזם עסקי של החברה. המשרד שלנו עובד לפי תוצאות מאז ראשיתו. במשפט לפי תוצאות, עורך הדין מקבל כסף רק אם הלקוח זכה בכסף. אנו קובעים את האחוזים לפי רצוננו ובהתאם להסכמה עם הלקוחות. מדובר בתיק שהוא בסכומי עתק ומצריך הוצאה של מיליוני שקלים על ידי המשרד - זה מה שדרשנו כשכר טרחה. השופטת ציינה כי אנחנו לקחנו על עצמנו גם את ההוצאות של התיק אבל זה לא נכון. בהודעה של חיפושי נפט לבורסה מצוין במפורש כי כל ההוצאות של ההליך מוטלות על החברה וההוצאות המשרדיות מוטלות עלינו. השופטת הוטעתה על ידי הצד השני שטען כי לפי ההסכם שדות נפט לא משלמת 
שקל אחד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#