שופטים מהססים במציאות הווירטואלית - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שופטים מהססים במציאות הווירטואלית

בתי המשפט תוהים אם אפשר בכלל להכתיב תכתיבים משפטיים בעולם האינטרנט, ונוהגים בזהירות בתביעות שנוגעות למרחב הווירטואלי ■ אך בלי התערבות שיפוטית - חברות האינטרנט החזקות הן אלה שקובעות את הכללים

תגובות

מה הקשר בין נודלס במרק ראמן למרחבי הסייבר? חברת "מזרח ומערב" משווקת מזון מהמזרח הרחוק לרשתות שיווק. חברה אחרת בעלת שם כמעט זהה משווקת מוצרים בקמעונות. בין החברות יש הסכם לתיחום הפעילות, אבל חברה אחת מאשימה את היריבה בהפרת ההסכם וגם בהטיית הגולשים לאתריה באמצעות גוגל ויוטיוב. זהו סכסוך מסחרי אופייני אחד מני רבים שמגיעים לבית המשפט ומערבים כיום את רשת האינטרנט.

ב-2012 קבע השופט המחוזי יצחק ענבר בנוגע לתוצאות חיפוש בגוגל כי "בהינתן שאופן פעולתו של מנוע החיפוש גוגל אינו מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה", יש להגיש חוות דעת מומחה בנושא זה, ובלעדיה "לא ניתן לקבוע מה גרם לסדר הופעתם של המופיעים בתוצאות החיפוש".

השופט המחוזי גדעון גינת קבע ב-2013, בערעור שהגישו גוגל וחברת פרופורציה, כי מותר להשתמש בשמו של מנתח פלסטי ידוע, ד"ר קליין, כדי להפנות באמצעות קישור ממומן לאתר חברת הניתוחים הפלסטיים המתחרה. פסק דינו מסביר כיצד עובד מנגנון הקישורים ה"טבעיים" וה"ממומנים" של גוגל. בית המשפט למד משהו, אבל העדיף שלא להקשות על גוגל.

אי־פי

בפסק דין שניתן בספטמבר 2014 בבית משפט השלום, החליטה השופטת חנה ינון כי גוגל אינה חייבת להסיר תוצאת חיפוש שגויה ופוגענית. התובע עו"ד עמי סביר ייצג את לשכת עורכי הדין בהליך משמעתי ועקב כך חיפוש שמו בגוגל מעלה קישור לאתר תוכן משפטי, אך לשון הקישור יוצרת את הרושם השגוי שסביר "הינו עורך דין שהורשע בחמש פרשיות שונות" (גם עכשיו הקישור בעינו). סביר עירער למחוזי והתיק תלוי ועומד.

בחזרה לסכסוך העסקי בין משווקות המזון מהמזרח. השופטת ד"ר דפנה אבניאלי שדנה בתיק החליטה שההיבט האינטרנטי חורג מנושא הבקשה שבפניה. עם זאת ציינה כי מאז שניתנו פסקי הדין שהוזכרו כאן "חלה התקדמות בכל הנוגע להבנת מבנה מנועי החיפוש השונים והיכולת לשלוט בתוצאות המופקות מהם". האם אבניאלי רומזת כי בית המשפט יהיה מוכן לחייב את גוגל ודומותיה לשנות תוצאות חיפוש?

האלגוריתמים של חברות האינטרנט שולטים ומשפיעים על חיינו. האלגוריתם של גוגל קובע מה תוצאות החיפוש שנקבל, פייסבוק מכתיבה מי מחברינו יבלוט לנו, אאוטבריין וטאבולה יודעות ש"אם אהבתם את הכתבה הזו בטח תאהבו גם את..." ועוד לא דיברנו על תוכן ממומן.

בתי המשפט עדיין תוהים אם בכלל אפשר להכתיב תכתיבים משפטיים בעולם האינטרנט, וחוששים. למשל, בתביעת הדיבה של סרן ר' נגד אילנה דיין אימץ בית המשפט העליון סטנדרטים של "עיתונות אחראית" אבל הנשיא דאז, אשר גרוניס, קבע שלא יחולו על העיתונות המקוונת. בפסק דין שדחה תביעה ייצוגית על שיטת השיווק האינטרנטית הקרויה "רי־מרקטינג" (פרסומות לאתרים שכבר הייתם בהם כאשר אתם גולשים לאתר הבא, באמצעות מעקב אחר הגלישה) קבע השופט המחוזי פרופ' עופר גרוסקופף כי לא מדובר בדואר זבל והציע לנקוט גישה זהירה כדי לא לפגוע בתעשיית ההיי־טק.

אפשר לראות בהססנות השיפוטית בעולם הדיגיטלי גישה מכוונת שמבקשת להותיר למרחב הסייבר האזרחי חופש רב יותר, חופש ביטוי אנונימי למשל. זו היתה גישת בית המשפט העליון שקבע כי לא ניתן לחייב ספקיות אינטרנט למסור פרטים שעשויים להוביל לגילוי זהותו של טוקבקיסט אנונימי, גם אם הוציא דיבה.

אבל אפילו אם ההססנות היא מכוונת, יש בעיה. בתחומים שבהם החופש פועל לטובת האזרח - הזהירות עדיפה. לעומת זאת, במרחב נטול רגולציה לא נכון להניח שכולם נהנים מחופש. במרחב שבו אין דין - החזק שולט. בלי התערבות שיפוטית, חברות אינטרנט דומיננטיות קובעות את הכללים. וכך, מספרם של האזרחים והעסקים שהם קורבנות של החברות השולטות במרחבי סייבר רק עולה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#