תתחילו לדאוג: איילת שקד באה לשנות, ולא לטובה - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

תתחילו לדאוג: איילת שקד באה לשנות, ולא לטובה

מי שחושב שהיכרות עם מערכת המשפט מבפנים תשנה את דעתה של שקד - טועה ■ שרת המשפטים הבאה מחזיקה בתפישת עולם מעוותת על מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה והיא מתכוונת לממש אותה

172תגובות

הנה כמה נימוקים שנשמעים ביממות האחרונות בניסיון להסביר מדוע מינוי איילת שקד לשרת המשפטים אינו מאיים להמיט חורבן על אושיות הדמוקרטיה בישראל: היא חכמה, היא תלמד את התפקיד ותבין, היא נכנסת למשרד המשפטים בחרדת קודש, גישתה לא שונה בהרבה מזו של השר לשעבר פרופ' דניאל פרידמן (זה אמור להרגיע?) וממילא בקואליציה אין רוב לשינויים שהיא רוצה ליזום.

 ובכן, תתחילו לדאוג. שקד מחזיקה בעמדה מעוותת על מערכת המשפט ועל הדמוקרטיה והיא מתכוונת לממש את תפישת עולמה. שקד מגיעה למשרד המשפטים כדי לשנות. זה הטיקט שלה ושל יו"ר הבית היהודי ושר החינוך הבא, נפתלי בנט. הם הרי לא מתנצלים, הם עושים. הבית היהודי לא נלחם על תיק המשפטים רק כדי ליהנות מהנוף (אין כזה) בלשכת השרה במזרח ירושלים.

שקד ובנט נאבקו על תפקיד יו"ר ועדת השרים לחקיקה ויו"ר הוועדה למינוי שופטים. ההתעקשות שלהם חושפת אמת שאיש לא העז לגלות עד היום: בלי הוועדות האלה, שר המשפטים הוא תפקיד מיותר.

מיכל פתאל

לכתבות נוספות באתר TheMarker

מה חושבת שרה נתניהו על איילת שקד

המסמך שמוציא מהארון את השלדים של ליברמן

מתנה מהליכוד לבית היהודי: 20 מיליון שקל לכל ח"כ

יחידות משרד המשפטים היו יכולות להיות רשויות עצמאיות. מה יש שם: מועצת רואי החשבון? האפוטרופוס הכללי? לשכת רישום המקרקעין? רשות התאגידים? הרשות למשפט וטכנולוגיה? אף מפלגה לא נלחמה על הגופים האלה.

הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה וגם הסניגוריה הציבורית נהנים מעצמאות, והשרה לא יכולה להתערב בעבודתם המהותית. בקיצור, זהו משרד משעמם ואדמיניסטרטיבי ברובו. חוץ מענייני החקיקה, מה תוכל שקד לעשות כדי לא לכלות את זמנה באדמיניסטרציה? מהפכות.

יו"ר ועדת השרים לחקיקה הוא תפקיד חשוב לקידום ובלימה של הצעות חוק וגם מנוף סחיטה פוליטי אדיר מול חברי הכנסת מכל סיעות הבית. ציפי לבני היתה בוועדה בלם ליוזמות חקיקה בעייתיות, שחלקן זכו לתמיכה של הבית היהודי. שקד לא צריכה להקדיש זמן ללימוד הוועדה הזאת. היא מגיעה כדי ללחוץ על דוושת הגז בדיוק בנושאים שלבני בלמה.
לא מתבלבלת מהעובדות

מטרה מרכזית אחרת של שקד הוכרזה בכנס של לשכת עורכי הדין ב–2014. "הבעיה המרכזית היא שבית המשפט העליון לא מאוזן בין שמרנים לליברלים", אמרה שם שקד. "שיטת הבחירה של שופטי העליון כיום היא בעייתית. שופטים יכולים להטיל וטו על שופט שהם אינם מעוניינים בו — ואז בית המשפט הופך להיות הומוגני, ולא הטרוגני. שינוי שיטת בחירת השופטים יכול גם הוא לעשות סדר רב במערכת".

מי שחושב שהיכרות עם מערכת המשפט מבפנים תשנה את דעתה של שקד, טועה. שקד דיברה כך גם ב-2013 והפיצה סרטון יוטיוב עם מסרים כאלה ב-2011. היא עקבית. תנו לה את הקרדיט — היא מאמינה במה שהיא אומרת.

שקד רוצה להעביר את מינוי השופטים לידי הכנסת, או לכל הפחות לשנות את מאזן הוועדה למינוי שופטים כך שלשופטים לא יהיה וטו. הווטו, אגב, קיים רק במינויים לבית המשפט העליון המחייבים תמיכה של שבעה חברי וועדה. בוועדה למינוי שופטים  יש תשעה נציגים: שני שרים, שני חברי כנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים.
למרבה הצער, שקד לא נותנת לעובדות לבלבל אותה.

והנה העובדות:

ראשית כל, בית המשפט העליון הנוכחי הוא בית המשפט העליון הכי פחות מונוליטי שהיה כאן בעשורים האחרונים. הדיכוטומיה בין ליברלים לשמרנים אינה חדה, ויש לא מעט שופטים שסיווג מובהק כזה יעשה להם עוול. לפחות שלושה שופטים הם חובשי כיפה (20% מכלל השופטים) ומספר השופטים שאפשר להגדירם שומרי מסורת גדול יותר. לעומת זאת, ייצוג המגזר הערבי (שופט אחד) וייצוג הנשים (ארבע) ובני העדות השונות הוא חסר.

איליה מלניקוב

שנית, התיקון לחוק שהעניק לכאורה וטו לשופטים בוועדה למינוי שופטים הוא יוזמה שהגיעה מהצד הימני של המפה הפוליטית — מגדעון סער. ובכלל לפוליטיקאים יש ארבעה נציגים בוועדה: שני שרים (שקד וכחלון כנראה) ושני ח”כים, כך שכוח הווטו שלהם גדול מזה של השופטים.

שלישית, מינוי שופטים על ידי גורמים פוליטיים קיים אמנם בעולם, אך הוא מחייב הסכמה בין קצות הקשת הפוליטית. למשל, בגרמניה נבחרים השופטים על ידי הבונדסטאג בתמיכה של שני שלישים מחבריו, ולכן המינוי מחייב הסכמה חוצת מפלגות — כי לשום מפלגה אין רוב כזה.

אה, כן, בארה"ב באמת בוחר הדרג הפוליטי את השופטים, ולכן בית המשפט העליון בארה"ב זוכה לאמון ציבורי נמוך מזה שלנו. זה לא מפריע לבית המשפט העליון שם להתערב בהכרעות פוליטיות מהסוג ששקד טוענת שבג"ץ צריך להתרחק מהן. השיא היה כשהעליון בהרכב רפובליקאי הכריע את הבחירות בין ג’ורג’ בוש הבן לאל גור - לטובת הרפובליקאים, כמובן.

מתעלמת מהתפקיד של בג"ץ

בכנס ב–2014 מנתה שקד שורת נושאים וחוקים שבהם "כמעט" התערב בג"ץ. ''אני נפגשת יום יום בעליונות של המערכת המשפטית על הרשויות המבצעת והמחוקקת. הרשויות שנבחרות על ידי הציבור כיום לא מצליחות לממש את ייעודן ואת רצון העם", אמרה שם. אלא ששקד מתעלמת מתפקידו הבסיסי של בג"ץ — לרסן את כוחו של הרוב ולהגן על זכויות האדם, כל אדם. בניגוד לטענתה, בג"ץ פסל מספר מזערי של חוקים או סעיפים עד היום בהשוואה לבתי משפט דומים בעולם.

הרעיון שהיא מקדמת הוא לחוקק חוק יסוד: החקיקה — שיסדיר את מערכת היחסים בין הכנסת ובג"ץ אולי רצוי, אבל היא לא האדם המתאים למשימה.

טלי מאייר

השליטה במשרד המשפטים תקנה לשקד גם השפעה על המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר. זילבר מובילה באחרונה, בהנחיית היועץ וינשטיין, את הטיפול בחטיבה להתיישבות. החטיבה היא גוף הממומן בכספי ציבור ותקציבה אינו שקוף. החטיבה משמשת למעשה זרוע להזרמת תקציבים ממשלתיים לבנייה בהתנחלויות — והיא בבת עינו של השר אורי אריאל.

וינשטיין וזילבר כבר נמצאים בעיצומם של צעדים להסדרת פעילותו של הגוף, ולשקיפות תקציבית. אם שקד תנסה לבלום את המהלך, העימות בוא יבוא. השאלה היא אם וינשטיין יתעמת עם שקד או שיתקפל — ואז ייאלץ להסביר את הדברים בבג"ץ.

לא כל המהפכות שמקדמת שקד יעברו בקואליציה הצרה של נתניהו אבל אין לזלזל ביכולות הפוליטיות שלה. הבית היהודי תימרן את נתניהו לפינה במשא ומתן הקואליציוני ובאמצעות מנופי הלחץ הקואליציוניים, והישיבה על ברז ועדת השרים לחקיקה, שקד תשיג לפחות חלק ממאווייה.

סכסוך הפרקליטים — נייר לקמוס

שקד לא רק עתידה ליצור משבר במערכת המשפט, היא נכנסת למשרד המשפטים בעת משבר עמוק בפרקליטות. ארגון הפרקליטים מצוי בסכסוך עבודה מתמשך ובעיצומים על רקע פעילות נציבות הביקורת על גופי התביעה (נבת"ם), בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל. הפרקליטים דורשים לבטל את הביקורת הפרטנית עליהם. מסמך העקרונות שמכוחו הוקם הנבת"ם קובע כי שנה לאחר הקמתו תיבחן מתכונת פעילותו על ידי השרה, היועץ המשפטי לממשלה וגרסטל. זה אמור לקרות ממש עכשיו.  

בגלל רגישות העניין עשוי סכסוך הפרקליטים להיות נייר הלקמוס לבחינת מידת נכונותה של שקד להקשיב לפני שהיא מניעה שינוי. אגב, מסמך ההקמה של הנבת"ם, שעליו חתומים לבני והיועץ וינשטיין, מקנה לשרת המשפטים סמכות להורות לנציבה גרסטל לבדוק התנהלות של פרקליטים. זו סמכות בעייתית וחסרת תקדים. האם שקד תציע לוותר על הסמכות הזאת? אל תהמרו על כך. למשל, שקד יכולה לדרוש בדיקה פרטנית או מערכתית של המחלקה הכלכלית בפרקליטות שמלווה את חקירת פרשת "ישראל ביתנו". בפרשה הזו עתידה המשטרה לחקור גם דמויות הקשורות לחטיבה להתיישבות ושיש להן זיקה לבית היהודי.

נועם מושקוביץ

בנוסף, שקד תשפיע גם על מינוי היועץ המשפטי לממשלה בעוד פחות משנה. דווקא כאן אפשר לבלום את האג'נדה השקדית. היועץ ייבחר על ידי ועדה מקצועית שרוב נציגיה לא ימונו על ידי שקד ואינם סרים למרותה. שקד תמנה את יו"ר הועדה, שאמור להיות שופט עליון או יועץ משפטי לשעבר. מינוי היו"ר מחייב את הסכמת נשיאת העליון מרים נאור. נאור מודעת לכובד האחריות המוטל עליה בנסיבות הללו. מי לא רוצה להיות זבוב על הקיר בפגישה ראשונה בין שתי הנשים הללו שיעמדו בקרוב בראש מערכת המשפט בישראל.
שקד תוכל גם להציע מועמדים לוועדה, אבל הוועדה לא חייבת לקבל. אם הוועדה תבצע את עבודתה נאמנה, שקד לא תוכל שלא להביא את מי שיומלץ על ידי הוועדה לאישור הממשלה. למה? כי כך נקבע בעבר בבג"ץ.

איך לדעתכם תיראה הכהונה של איילת שקד במשרד המשפטים? הגיבו ושתפו


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#