לא רק UBS: הרשימה החדשה של הישראלים שמחזיקים חשבון בנק בשווייץ

כך חשף הבוקר משה אשר, מנהל רשות המסים, בכנס בנושא המלחמה בהון השחור ■ מדובר ברשימה נוספת לזו הקיימת של לקוחות ישראלים שמחזיקים בחשבונות בבנק UBS

אפרת נוימן

בידי רשות המסים יש רשימה של לקוחות בנק שווייצי נוסף מלבד UBS - כך גילה הבוקר מנהל רשות המסים, משה אשר, בכנס של ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בנושא המלחמה בהון השחור

בקיץ שעבר, לאחר שנערך מעקב אחרי בוריס ואבישר וייסמן, בעלי מרפאות בחו"ל שנחשדו בכך שלא דיווחו על הכנסות שנרשמו בחשבונות בשווייץ, עצרה רשות המסים את בנקאי ההשקעות רוני אליאס מבנק ההשקעות השווייצי, תושב ישראל לשעבר שמתגורר בשווייץ. במחשבו של אליאס נמצאה רשימה שחורה של לקוחות אותם החלה רשות המסים לבדוק. עד כה, נעצרו ושוחררו בערבות כ-30 איש שחשופים לאישומים פליליים.

הרשימה החדשה אינה קשורה לרשימה של 6,200 חשבונות שהוחזקו או היו קשורים ללקוחות ישראליים בין 1988 ל-2007 בבנק HSBC השוויצרי - ונחשפה ב-TheMarker בפברואר השנה.

מנהל רשות המסים, משה אשרצילום: אמיל סלמן

נתונים עדכניים של רשות המסים שניתנו לבקשת TheMarker מראים כי מאז פירסמה הרשות בספטמבר 2014 את נוהל הגילוי מרצון החדש, הוגשו 1,530 בקשות והתגלה הון של 5.5 מיליארד שקל. מדובר בהליך שבו אדם חושף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא מדווחות, ומקבל בתמורה חסינות מהליך פלילי. בחודש האחרון הייתה קפיצה של כ-300 בקשות חדשות שגילו הון של 1.4 מיליארד שקל.

המסלול האנונימי ממשיך להיות המועדף על ידי הפונים כשעד כה הוגשו 937 בקשות במסלול האנונימי (61% מסך הבקשות), 336 במסלול המקוצר (22%) אשר מיועד לבקשות בסכומים נמוכים ללא צורך בכניסה להליך מול פקידי השומה ו-256 במסלול הרגיל. המסלול האנונימי והמקוצר הונהגו בהוראות שעה לשנה אחת (עד ספטמבר 2015).

לשם השוואה, בנוהל הקודם, שהיה בתוקף בין נובמבר 2011 לספטמבר 2012, הוגשו 1,400 בקשות שגילו הון בסך 12 מיליארד שקל. כלומר, מספר הבקשות בנוהל הנוכחי כבר עבר את זה הקודם אך היקף ההון שגולה עד כה נמוך יותר. לפי ניסיון העבר לפחות, המסה הגדולה של הפונים מגיעה בחודש האחרון שלפני תום הנוהל, כלומר, ברשות המסים צופים שטף באוגוסט 2015.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker