האם צילום מסך הוא הפרת זכויות יוצרים? - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם צילום מסך הוא הפרת זכויות יוצרים?

יוצרי סרטון וויראלי תבעו את מוסף "הארץ" ו"עכבר העיר", בגין שימוש בצילום מסך של הסרטון ■ בית המשפט: "אין די בכך שצילומים שהוצגו בכתבה כדי שהדבר ייחשב העתקה"

2תגובות

תופעת הממים האינטרנטיים - הגיגים שמופצים באמצעות האינטרנט בצורה ויראלית - מגיעה לבית המשפט. באחרונה דן בית משפט השלום בתל אביב בתביעה שהגישו שני יוצרים של סרטון אינטרנטי בשם "שיט שתל אביבים אומרים", נגד הוצאת עיתון "הארץ", שפירסמה צילומי מסך של הסרטון.

בדיון בתביעה הועלתה השאלה אם מם אינטרנטי מזכה את יוצריו בזכויות יוצרים. הוצאת עיתון "הארץ" (המפרסמת בין השאר את TheMarker) טענה כי הסרטון אינו מוגן בזכויות יוצרים, וכי לכל היותר מדובר ביצירה נגזרת המהווה העתקה של סרטונים דומים שהופצו ברשת. מנגד, טענו היוצרים כי "זו תופעה אינטרנטית. אתה לוקח רעיון ויוצק לתוכו את התוכן שלך. לצורך העניין, אנחנו לקחנו את הסרטון האמריקאי ויצרנו לו תוכן מקומי. כשם שאנדי וורהול עשה את היצירה של מרלין מונרו - הוא לקח את הצילום וצבע אותו, ואיש אינו טוען שזו אינה יצירה שלו".

בית המשפט דן בשאלה מהו מם אינטרנטי, אך לא הכריע בשאלה אם הוא מזכה בזכויות יוצרים, מכיוון שקבע שבמקרה זה זכויות היוצרים כלל לא הופרו. בפברואר 2012 פורסמה במדור "ועדת המדרוג" במוסף "הארץ" תמונה עם צילום מסך מתוך הסרטון שהופץ על ידי יוצריו ביוטיוב. כמה ימים לאחר מכן פורסמה במהדורה המודפסת של "עכבר העיר" כתבה שעסקה בתופעת הסלנג התל אביבי, ופורסמו בה שישה צילומי מסך מתוך הסרטון.

אי–פי

היוצרים הגישו תביעה בסך 360 אלף שקל נגד "הארץ" וטענו כי "כיוצרי הסרטון - הם בעלי זכות היוצרים בו". לדבריהם, בפרסומים האמורים, הפרה הוצאת עיתון "הארץ" את זכות היוצרים שלהם, שכן לא ניתן להם קרדיט. מנגד, טענה הוצאת עיתון "הארץ", באמצעות עו"ד דור ליאונד ממשרד זאב ליאונד ושות', כי ספק אם יש לתובעים זכויות בסרטון שנוצר בהשראת סרטונים דומים, שעה שלא השקיעו משאבים לצורך יצירתו. עוד נטען כי הפרסומים מהווים שימוש מותר על פי הגדרתו בחוק זכויות יוצרים, וכי הסרטון לא שודר או פורסם במלואו.

השופטת ריבה ניב דחתה את התביעה וקבעה כי במקרה זה לא מדובר בהעתקה. "אין די בכך שתמונות אקראיות מהסרטון הוצגו בכתבה כדי שהדבר ייחשב כהעתקה", הדגישה השופטת, וציינה כי המבחן לכך אינו כמותי בלבד, ואף לא טכני - כי אם מהותי.

השופטת הוסיפה כי גם אם אכן היה מדובר בהעתקה של חלק מהותי מהסרטון, היא היתה קובעת כי מדובר ב"שימוש מותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#