העליון: אין לחסום דרכם של נישומים מהעלאת טענות חדשות בערעור בביהמ"ש

הרכב של שלושה שופטים קבע כי המערערים על שומת מס יוכלו להעלות טענות חדשות גם בבית המשפט - ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה ■ עו"ד משה מזרחי: "שאלות רבות נותרו פתוחות. היה מוטב ליצור כעת ודאות לנישום שעובר תהליך לא פשוט"

אפרת נוימן

בית משפט העליון דן באחרונה בשאלה שיש לה השלכות מהותיות על אופן הפנייה של נישומים לדיונים מול פקיד השומה - האם בשלב של ערעור לבית משפט מחוזי על השומה, ניתן להביא טענות עובדתיות ומשפטיות שלא הובאו בפני פקיד השומה, או שמא יש לנקוט גישה מצמצמת ולא לאפשר זאת?

באותו מקרה, דחה הרכב של שלושה שופטי עליון בקשת ערעור של חברת רובומטיקס, לאחר שנקבע בבית המשפט המחוזי כי החברה לא תוכל להביא בפני ועדת הערר טענות עובדתיות ומשפטיות שלא הובאו תחילה בפני פקיד השומה.

משה שקלצילום: עופר וקנין

מדובר היה בערעור על שומת מס הכנסה שהגישה רובומטיקס כשבמהלך הדיון, שנערך בפני השופט מגן אלטוביה, הגישה רובומטיקס תצהיר שכלל טענות עובדתיות שלא נטענו בשלב ההשגה מול פקיד השומה.

אלטוביה קיבל את הגישה שהובעה בפסק דין מיקרוקול, לפיה אין להביא בפני ועדת הערר טענות עובדתיות ומשפטיות שלא הובאו תחילה בפני המנהל - שכן בית המשפט אינו אמור לשמש ערכאה אלטרנטיבית לפקיד השומה, ולכן הוא החליט שהסעיפים, ובהם הטענות החדשות בתצהיר, יימחקו. לפי גישה זו, רובומטיקס היתה צריכה להציג בפני פקיד השומה את כל המסמכים הרלוונטיים להכרעה כבר בשלב ההשגה, ומשלא עשתה כך - אין לאפשר לה מקצה שיפורים 
כחלק מהערעור.

על החלטה זו הגישה רובומטיקס, באמצעות עורך דין משה שקל, בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון, וציינה שההחלטה עומדת בסתירה להוראות הפקודה ולתקנות שנקבעו מתוכן, שהיא סותרת הלכות שיצאו מבית המשפט העליון וכי הסעיפים שנמחקו נוגעים בליבת המחלוקת בין הצדדים - וחיוניים לבירורה. לשכת עורכי הדין (באמצעות עו"ד זיו שרון) ולשכת רואי החשבון (באמצעות עוה"ד משה מזרחי ועמית קריגל) ביקשו להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט" - גופים שאינם צד ישיר בסכסוך, אך בעלי אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם הסוגיה הנדונה שמעוניינים להביע עמדה. בסוף מארס אף שלחו מזרחי, שקל ושרון מכתב למנהל רשות המסים משה אשר, ובו ביקשו להסדיר את העניין ולקבוע מדיניות אחידה וברורה.

בהחלטה בבקשת הערעור שניתנה בתחילת אפריל על ידי השופטים יורם דנציגר, עוזי פוגלמן ונעם סולברג, נקבע כי אין טעות בקביעתו של אלטוביה, ונראה כי הטענה החדשה שאותה ביקשה רובומטיקס להעלות בפני בית המשפט המחוזי סותרת לכאורה את הטענה שנטענה בזמן אמת, כך שהבקשה נדחתה בנסיבות הפרטניות של המקרה.

השופט יורם דנציגרצילום: דניאל בר און

עם זאת, אף שהבקשה לערעור נדחתה, נקבע כי "רשמנו לפנינו את דברי בא כוח המשיב שקרא לכל העוסקים בתחום המס לאמץ גישה עניינית וקונסטרוקטיבית בבירורם של ערעורי מס. גם לפי גישת המשיב אין לחסום דרכם של נישומים המבקשים להעלות טענות חדשות במסגרת ההליך הערעורי בבית המשפט המחוזי אך בשל כך שטענות אלה מועלות בראשונה בפני בית המשפט ובלבד שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. הדבר מסור לשיקול דעת בית המשפט המחוזי הדן בעניין זה".

השופטים ציינו כי הם מקבלים את עמדת רשות המסים, שמאז ומעולם היתה כי הצדדים לערעור מס רשאים להעלות בפני בית המשפט טענות לשם בירור מס אמת, בתנאי שאפשרות זו לא תנוצל לרעה. "ואולם יובהר, אין בהלכה זו כדי לאפשר לנישום העלאת טענות חדשות ללא כל מגבלה לפני בית המשפט המחוזי. השאלה אילו טענות חדשות ראויות להישמע ובאיזה שלב, מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי והוא אמור להפעיל בעניין זה שיקול דעת ושכל ישר, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה".

"פסק הדין עשה שירות חשוב"

עו"ד שקל ציין כי החל משנות ה–90, ובעיקר בשנים האחרונות, החלה להתפתח בבתי המשפט השונים דוקטרינה מצמצמת שגורסת כי תפקידו המרכזי של בית המשפט המחוזי הוא לבחון את שיקול הדעת של פקיד השומה, ולכן לא יבחן טענות ולא יתייחס לראיות שלא עלו בפני 
פקיד השומה.

לדבריו, למרות דחיית בקשת הערעור, לא מדובר בהפסד, שכן ההחלטה העקרונית מגבה את הטוענים שבית המשפט צריך להיות פתוח לכל ראיה וטענה גם אם לא הוצגה בפני פקיד השומה - אלא אם מדובר בניצול לרעה של תהליכים. "פסק הדין עשה במידה רבה שירות חשוב והחזיר לקדמותו את ההלכה הכללית שלפיה השיקול של מס אמת צריך לגבור על פני כל שיקול אחר. הכלל חוזר לגישה המרחיבה - ובדיון בבית משפט צריך לשמוע הכל אלא אם חל החריג של ניצול לרעה".

עו"ד משה מזרחי, שותף במשרד מזרחי־נוח־קריגל, אמר כי הוא שבע רצון מההחלטה אם כי שאלות משמעותיות כמו מתי טענה חדשה היא "הרחבת חזית" ומתי מדובר בניצול לרעה - נותרו פתוחות ללא מענה ראוי.

"אני מעריך שבשנים הקרובות מקרים רבים יגיעו לפתחם של בתי המשפט כדי שיענו על הצורך להגדיר את המושגים ולהתוות את המדיניות. לטעמי, היה מוטב לעשות זאת כעת, מראש, ובכך ליצור ודאות בתהליך הלא פשוט שעוברים נישומים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום