בית משפט העליון אישר בקשה לתביעה נגזרת נגד לב לבייב אך פטר את הדירקטוריון

הרקע לתביעה: עסקה שביצעה אפריקה ישראל באוקראינה לרכישת קרקע תמורת 22 מיליון דולר ■ בית המשפט העליון קבע: תנאי בהסדר חוב הפוטר מאחריות לתביעות לא יכול לחסום תביעה נגזרת בעילות של תרמית והפרת אמונים שלא בתום לב. בעניין לבייב נקבע: "עלה בידי המשיב, גם אם בדוחק, להציב תשתית ראשונית לכאורה לטענת התרמית"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפרת נוימן

הרכב של שלושה שופטי עליון קיבל היום (א׳) בחלקו ערעור שהוגש לאחר שאושרה בקשה לתביעה נגזרת נגד דירקטורים באפריקה ישראל ובראשם בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, לב לבייב. בית משפט העליון קבע כי ניתן לאשר את הגשת הבקשה רק כנגד לבייב - הן בכובעו כנושא משרה והן בכובעו כבעל שליטה - ולא כנגד הדירקטורים. התביעה נגד לבייב תצומצם לעילה של תרמית והפרת חובת אמונים שלא בתום לב.

במסגרת הסדר החוב של אפריקה ישראל, במסגרתו הזרים לבייב לחברה 750 מיליון שקל, נקבע בין השאר כי בעלי המניות לא יתבעו את החברה בגין פעולה כלשהי שבוצעה לפני ההסדר והחברה לא תתבע את הדירקטורים בגין הפעולות. לכן, השאלה שהייתה בלב הדיון היא מה דינה של תביעה נגזרת נגד דירקטורים, שהוגשה לאחר הסדר חוב שבו נכללה תניה הפוטרת את הדירקטורים מאחריות. בית המשפט קבע כי תניית פטור יכולה לחסום תביעה בעילה של רשלנות והפרת חובת זהירות אבל היא אינה יכולה לחסום תביעה בעילה של תרמית.

הערעור הוגש בידי אפריקה ישראל ושורה של דירקטורים שהיו בחברה בתקופה הרלוונטית – חיים ארז, רחל בולטון, אברהם אשרי, איתן הבר, שמואל שקדי ונדב גרינשפון - על החלטת השופט יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי בלוד ממאי 2014 שאישר את בקשתו של בעל המניות בחברה רפאל כהן מספטמבר 2010 להגיש נגדם תביעה נגזרת.

הרקע לתביעה הוא עסקה שבוצעה באוקראינה לרכישת קרקע בסךשל 22 מיליון דולר במסגרתה רכשה חברה בת של אפריקה ישראל זכויות ב-ABG, חברה אוקראינית, בעלת זכויות בקרקע בעיר זפרוז'יה.

לטענת כהן, מדובר בעסקה פיקטיבית המתחזה להיות עסקת רכישת קרקע שנועדה להוציא כספים לטובת בעל השליטה. זאת בהתבסס בעיקר על כך שרק שנה קודם לכן, רכשה ABG את הקרקע מהעיריה תמורת 1.5 מיליון דולר בלבד. כהן, אשר מיוצג על ידי עורך הדין מנחם גלברד, טען כי לבייב והדירקטורים פעלו בתרמית כלפי החברה, הפרו חובותיהם ודיווחו דיווחי שקר לרשויות ולציבור תוך גרימת נזקים כבדים.

השופט שינמן שקיבל את הבקשה קבע כי עילות התביעה כוללות טענה לתרמית והפרת חובת אמונים בגינן אינה רשאית החברה להעניק פטור מאחריות לנושאי משרה וכי כהן עמד ברף ההוכחה הנדרש בשלב זה להוכחת עילת תביעה נגד החברה והדירקטורים.

השופט יצחק עמית הגיע אף הוא למסקנה כי "אין בכוחה של תניית הוויתור בהסדר החוב לחסום תביעה נגזרת בעילה של תרמית – להבדיל מהפרת חובת הזהירות או הפרת חובת האמונים בתום לב" ולכן הוא בחן האם כהן הניח תשתית עובדתית מספקת לעילות אלה.

הוא ציין כי אין בטענות לגבי האופן בו דווחה העסקה – כעסקה לרכישת מקרקעין במקום עסקה לרכישת חברה - כדי להקים עילה של תרמית לאור טענת החברה כי הנכס היחיד של החברה האוקראינית היה המקרקעין. לדבריו, ספק גם אם הפער בין העסקות כשלעצמו יכול לבסס טענה לתרמית אלא שבמקרה זה ישנן טענות אחרות כמו קשר בין לבייב לבין ABG, ערפל לגבי זהות בעלי המניות והשליטה בחברה האוקראינית והסכום האמיתי ששילמה ABG לעיריה כך שהפער בין מחירי הקניה והמכירה של המקרקעין אינו ברור. עמית הוסיף כי: "ממזכר ההבנות... עולה כי העסקה נרקמה כבר בשנת 2006, סמוך למועד שבו רכשה ABG את המקרקעין מהעיריה, העסקה לא הובאה כלל לאישור הדירקטוריון ולא הוצגה כל החלטה של החברה לגבי העסקה... אני סבור, כי עלה בידי המשיב, גם אם בדוחק, להציב תשתית ראשונית לכאורה לטענת התרמית".

עם זאת, עמית קבע כי בהעדר אישור של הדירקטוריון לעסקה, ובהעדר ראיה כלשהיא לידיעה של הדירקטורים בזמן אמת אודות העסקה, לא ניתן לייחס להם תרמית. גם אם ייתכן כי ניתן לייחס להם רשלנות והפרת חובת זהירות, הרי שתניית הפטור חוסמת תביעה כנגדם בעילות אלה.

עמית נגע בשאלה האם יש להניח תשתית לגבי כל דירקטור ודירקטור או שדי בתשתית עובדתית המתייחסת לדירקטוריון וציין כי "במישור העובדתי, נדרש לפרט את המיוחס לכל אחד מהדירקטורים בנפרד, ולא לשים את כולם באותו סל ללא הבחנה ביניהם".

לסיכום, נקבע כי הבקשה מאושרת נגד לבייב בעילה של תרמית והפרת חובת אמון שלא בתום לב אבל לא נגד כל הדירקטורים אשר לא הוכח כי העסקה הייתה באישורם או בידיעתם ולא הוסבר מה היה האינטרס האישי שלהם. לתוצאה זו הצטרפו השופטים נעם סולברג וענת ברון.

מדוברת "אפריקה ישראל" נמסר כי "בית המשפט העליון קיבל כמעט במלואה את בקשת רשות הערעור, שהוגשה על ידי אפריקה ישראל והדירקטורים מטעמה - וקבע כי כנגד בעל השליטה תאושר בדוחק התביעה הנגזרת אך ורק בעילה של תרמית הפרת אמונים וחוסר תום לב. זאת, מבלי להביע עמדה כלשהיא לגבי סיכויי התביעה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום