החרב הונפה מעל כאל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החרב הונפה מעל כאל

הגשת כתבי האישום נגד בכירים לשעבר בכאל הן חדשות גרועות עבור חברת כרטיסי האשראי ועבור בעל השליטה - בנק דיסקונט

7תגובות

פרשת כאל היא מעכשיו הגרסה של חברות כרטיסי האשראי להסתבכות של בנק לאומי בהסתרת חשבונות של אזרחי ארה"ב. עם ההחלטה של הפרקליטות להגיש כתבי אישום, בכפוף לשימוע, נגד שבעה חשודים בפרשת סליקת אתרי ההימורים והפורנו על ידי חברה בת של כאל, מתרוממת מעל החברה הוותיקה חרב מתנופפת - שעלולה אפילו לאיים על קיומה.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה אתמול כי מבחינתה יש ראיות לכך שב–2006–2009 שבעה בכירים בחברה ובהם מנכ"ל כאל אז, בועז צ'צ'יק, הקימו והפעילו מערך לסליקת תשלומים בכרטיסי אשראי לאתרי הימורים ופורנו. המערך פעל במדינות שבהן החוק אוסר את קיומם של אתרים כאלה, וגם קובע איסור על סליקת תשלומים אליהם.

לא מדובר במעשה אקראי או בטעות בתום לב. רחוק מכך. חקירת המשטרה מעלה חשד לכך שכאל, בהנהגת צ'צ'יק, הקימה תשתית של פעילות סליקה בתוך פעילותה הרגילה.

מוטי קמחי

לפי החשד, למשל, אנשי החברה הבת שינו באופן שיטתי את הקידוד של עסקות הסליקה, כדי שהן לא יזוהו כעסקות הימורים ופורנו - דבר שהיה חוסם את ביצוע הסליקה שלהן. הכנסת התשתית תחת החברה הבת כאל אינטרנשיונל נועדה אולי להקשות על גילוי הפעילות - אבל לחברה הבת לא היה רישיון משל עצמה, ולכן בפועל היא "רכבה" על המנגנון של כאל.

אלה חדשות רעות לכאל, וגם לבעלי השליטה בה - בנק דיסקונט, שהיה זה שהגיש את התלונה למשטרה שבעקבותיה נולדו כתבי האישום הנוכחיים - וגם הבנק הבינלאומי.

הגילויים מצביעים על כך שבתקופה שאליה מתייחסים כתבי האישום הפוטנציאליים, החברה הבת כאל אינטרנשיונל התנהלה ללא בקרה אפקטיבית, ועם ניהול סיכונים כושל.

לפי הערכות, הסכומים שמתיר החוק לחלט מכאל מסליקת העסקות האסורות - כסף שמקורו לא חוקי - מגיעים לכ-4.5 מיליארד שקל. לא פחות, ואולי אפילו יותר. אם אין סיבות מיוחדות להקלה, הפרקליטות נדרשת ונוהגת לבקש חילוט של כספים אלה לאחר ההרשעה, לרוב גם לפניה.

במקרה הנוכחי, התייעצו אנשי הפרקליטות עם המפקח על הבנקים, דודו זקן. המפקח העריך כי בחברות המדוברות אין סיכון של הברחת נכסים, ולכן אין צורך בחילוט מניעתי - אך הוא אסר על כאל לחלק דיווידנדים לבעלי מניותיה.

אם תסתיים הפרשה בהרשעה, יהיה לבית המשפט שיקול דעת בשאלה כמה להתיר למדינה לחלט. עם זאת, המשמעות ברורה: עתיד חברת כאל מוטל כעת על הכף. בנוסף, יעלו עתה שאלות בדבר אחריותו של הדירקטוריון לכשל הבקרה הפנימית. לפי החשד, צ'צ'יק הסתיר את המאפיינים הלא חוקיים מהדירקטוריון.

אך אפילו אם זה היה המצב, תישאל השאלה כיצד הוסתרה הפעילות זמן כה רב - ומדוע כשלו מערכות הביקורת וניהול הסיכונים של החברה. נגד כאל כבר הוגשו תביעות אזרחיות, וזו כנראה רק ההתחלה, כי הרי הפרשה עלולה לפגוע בעקיפין בבעלי המניות - ובראשם בעל השליטה, דיסקונט.

יש להניח שהבנק יפעל במישור האזרחי נגד הבכירים בכאל שעברו על החוק או כשלו. למשל, כידוע מפרשת בנק לאומי, אפשר לתבוע את הבונוסים שקיבלו הבכירים הללו. אם הבנק לא יפעל מיוזמתו, יהיו בוודאי בעלי מניות אחרים שיובילו תביעה נגזרת לחייבו לפעול.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#