מחקר: אין לסמוך על חוות דעת של 
רואי חשבון שמבקרים רשויות מקומיות - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: אין לסמוך על חוות דעת של 
רואי חשבון שמבקרים רשויות מקומיות

רו"ח זיאד אבו חבלה בדק דו"חות של 250 רשויות מקומיות ומצא כי בנסיבות רבות, חוות הדעת נערכו באופן לא נאות, ללא הפעלת שיקול דעת ובניגוד להנחיות ■ "לאור מצב הרשויות הייתי מצפה למצוא חוות דעת קשות - אבל זה לא קורה בפועל"

3תגובות

מחקר שערך רו"ח זיאד אבו חבלה מעלה מסקנות קשות בכל הנוגע לחוות דעת של רואי החשבון המבקרים רשויות מקומיות. המחקר מצא שהדו"חות הכספיים ברשויות המקומיות אינם ערוכים באופן נאות, שקיימת מעורבות של משרד הפנים בשיקול הדעת של רואי החשבון, שהם אינם נצמדים להנחיות המקצועיות המחייבות אותם, ושבהרבה מהמקרים הם אפילו סותרים אותן. במלים אחרות, מהמחקר עולה כי אין לסמוך על חוות דעת רואי החשבון המבקרים את הדו"חות הכספיים של הרשויות המקומיות.

הרשויות המקומיות נמנות עם התאגידים המחויבים על פי חוק להיות מבוקרים על ידי רואי חשבון. המטרה בביקורת היא לתת חוות דעת על הדו"חות, לבדוק שהם משקפים באופן נאות את המצב הכספי של הרשות ושהם נערכו בהתאם לתקני ביקורת מקובלים. רואה החשבון יכול לתת חוות דעת מסויגת או שלילית, להימנע ממתן חוות דעת או לכלול פסקת הפניית תשומת הלב לעניין שדורש הדגש.

אבו חבלה מסביר כי החשיבות של דו"חות רואי החשבון נובעת גם מכך שהם שימשו בעשור האחרון את משרד הפנים ככלי של המשרד בענייני הרשויות להגברת הריכוזיות והמעורבות האקטיבית על ידי החלטות על מינוי חשבים מלווים, איחוד רשויות מקומיות, פיזור מועצות נבחרות ומינוי ועדות קרואות לניהולן.

דרור ארצי

הרקע הבעייתי למצב הוא העובדה שהנוסח של חוות הדעת של רואה החשבון המבקר את הרשויות המקומיות מתייחס גם לתקנות רואי החשבון וגם להנחיות הממונה על החשבונות ברשויות המקומיות במשרד הפנים — אף שהנחיות הממונה נחותות מבחינת נורמה מחייבת ובמקרים רבים אף עומדות בסתירה בוטה להוראות לשכת רואי החשבון. "מעמדו של הממונה, כאשר הוא בכפיפות מלאה לדרג הפוליטי, מעלה סימני שאלה רבים", אומר אבו חבלה. סימני השאלה נוגעים לסתירות בין הנחיותיו לבין תקנות רואי החשבון, וגם להישענותו של הדרג הפוליטי על חוות הדעת של רואי החשבון לצורך קבלת החלטות. "בהרבה מהמקרים ההנחיות של הממונה על החשבונות מפקיעות מרואי החשבון את שיקול הדעת", אומר אבו חבלה.

המחקר, שממצאיו פורסמו באחרונה בביטאון לשכת רואי חשבון בישראל, בדק אם חוות הדעת מתאימות לקווים המנחים של הלשכה. המסקנה, בקצרה, היא כי בנסיבות רבות, חוות דעת ניתנו בניגוד להנחיות מקצועיות המחייבות וללא שיקול דעת, ולעתים תוך התערבות של הממונה על החשבונות במשרד הפנים בשיקול הדעת של רואה החשבון.

"אם רואי החשבון שמבקרים רשויות מקומיות עובדים בהתאם להנחיות משרד הפנים, הם עושים טעות, כי הנחיות אלה לא רלוונטיות לביקורת של הרשויות המקומיות", אומר אבו חבלה. "רואי החשבון שכחו מההנחיות המחייבות אותם. התוצאה היא שהדו"חות הכספיים אינם אמינים, וחוות הדעת אינה מבטאת את המציאות. לאור מצב הרשויות הייתי מצפה למצוא חוות דעת קשות, וזה לא קורה בפועל".

אבו חבלה מזכיר את המקרה של עיריית טייבה ב–2003–2004. "בשנים אלה העירייה נוהלה על ידי משרד הפנים באמצעות ועדה ממונה. הדו"חות הכספים של העירייה הראו באותן שנים ביצועים כספיים טובים. ב–2005 התקיימו בחירות בעיר, ולאחר שראש העירייה הנבחר נכנס לתפקידו, התגלו בעירייה חשבונות מגירה שעלו על 100 מיליון שקל ושאושרו על ידי ראש העירייה הממונה מטעם משרד הפנים, ולא נרשמו בספרי העירייה. חוות דעת בדו"חות הכספיים לא הצביעו על בעיה בתחום זה. בהמשך, משרד הפנים פיטר את ראש העירייה הנבחר ופנה לבית המשפט לשם מינוי נאמן מטעם בית המשפט לניהול העירייה. האם משרד הפנים פנה לרואה החשבון ושאל אותו איך הוא לא גילה את דבר החשבונות האלה? שתיקתו של משרד הפנים עד היום במקרה של טייבה ובמקרים אחרים של חשבונות המגירה, אשר נמצאו בעוד כמה רשויות מקומיות, מחייבת את כינוסה של ועדת ביקורת המדינה לדון בכל המתרחש בביקורת הדו"חות הכספיים ברשויות המקומיות".

גירעונות ענק ברשויות

בישראל קיימות 257 רשויות מקומיות, המנהלות תקציב של 47 מיליארד שקל, שהם 4.7% מהתמ"ג של ישראל (נתוני 2012). אבו חבלה מציין כי ההתנהלות הלא תקינה של הרשויות התבטאה בגירעונות ענק, שהגיעו ב-2012 ל–4.6 מיליארד שקל — 10% מכלל התקציב של הרשויות.

אבו חבלה בחן את ההתייחסות בחוות הדעת של רואי החשבון לתביעות משפטיות נגד הרשות המקומית. הרשויות עומדות בפני תביעות בהיקף ענקי, של 39 מיליארד שקל ב–2012 — פי ארבעה לעומת 2007, ו–83% מסך התקציב של הרשויות ב–2012, לעומת 27% ב–2007.

הפרקטיקה הנוהגת היא שצריך לבצע הפרשה בגין תביעה שתלויה ועומדת כנגד חברה, במקרה שבו הסיכוי של התביעה להתקבל הוא 50%, לעומת 75% בעבר. תקן זה מחייב את הגופים המבוקרים על ידי רואי החשבון לכלול במאזנם הפרשה לתביעות לפי אומדן השווי ההוגן של התביעה — המחיר שאותו היו מוכנים לשלם כדי לסלק את התביעה.

לפי המחקר, ב–2012 היו רק שתי רשויות מקומיות, זכרון יעקב ומשהד, שרואה החשבון נמנע מלחוות דעה על הדו"חות הכספיים שלהן בעניין תביעות משפטיות תלויות. באותה שנה ניתנו שש הסתייגויות בלבד בגין תביעות תלויות (מתוך 30 הסתייגויות), במצב שבו המבקר לא קיבל מסיבה אובייקטיבית את כל המידע והראיות הניתנים להשגה והדרושים לדעתו לצורך חוות הדעת.

עוד נמצא כי מתוך 68 חוות דעת בלתי־מסויגות, 38 היו צריכות לכלול הפניית תשומת לב בגין אחת או יותר מהסיבות הבאות: הוצאות בגין שנים קודמות, תביעות משפטיות ללא הערכת סיכון ואשר לא הובאו בחוות דעת של הסתייגויות, היקף החובות המסופקים ומינוי חשב מלווה.

לדברי אבו חבלה, "המחקר התמקד בין היתר בנסיבות שבהן חייב רואה החשבון להימנע מלחוות דעה על הדו"חות הכספיים של הרשות ומצא כי באותן נסיבות, רואי החשבון נתנו חוות דעת מסויגת. אין ביכולת המחקר לדעת את הסיבות לסטיית רואה החשבון מההנחיות המחייבות, אך אין ספק כי הדבר מהווה רשלנות מצדי רואי החשבון, ומחייב חקירה מיידית על ידי כל הגורמים המוסמכים. לא יעלה על הדעת כי רואה החשבון יהיה שותף לאי־סדרים המתרחשים ברשויות המקומיות, ולא יעלה על הדעת כי ציבור רואי החשבון יהיו קורבנות להצגה מטעה מהותית של דו"חות כספיים ברשויות המקומיות".

ממצאים נוספים הראו כי ל–30 רשויות מתוך 254 שנבדקו אין חבות לפיצויי פיטורים, ו–14 רשויות לא ציינו את החבות בביאור. לרשויות יש התחייבות של לפחות 2 מיליארד שקל בגין חופשות, הבראה ומחלה אשר אינה רשומה בספרים. אי־רישום של הוצאות אלה מהווה אי־יישום של כללי חשבונאות ודיווח כספי.

רק שלוש רשויות מקומיות בישראל הן נטולות אשראי — כפר שמריהו, נשר וסביון. לעומת זאת, ב–92% מהרשויות (224) קיימים שעבודים לטובת הבנקים על כל הכנסות הרשות מכל סוג. אבו חבלה מציין כי עובדה זו יוצרת אי־ודאות מבחינת הספקים ונותני השירותים של הרשות בנוגע להבטחת כספיהם.

רק רואה חשבון אחד, המבקר את עיריית יהוד־מונוסון, ציין בחוות דעתו הפניית תשובת לב בגין עומס המלוות (רישום חוץ־מאזני לכל ההלוואות המתקבלות).

אבו חבלה מסכם את המחקר במסקנה כי הדו"חות הכספיים ברשויות המקומיות אינם ערוכים באופן "נאות" ובכך קורא לביצוע רפורמה מקיפה בכל הקשור למתן חוות דעת רואי חשבון ברשויות המקומיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#