משה כחלון יקבל בית משפט מרוסן - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משה כחלון יקבל בית משפט מרוסן

ישנם פסקי דין רבים שבהם בית המשפט העליון נמנע מהתערבות בגלל שיקולי תקציב ■ יכול להיות כמובן שהדבר נובע גם מניסיונות רבים יותר של עותרים ומערערים לנגוס בקופה הציבורית - אבל גם הרטוריקה של בית המשפט מרוסנת

4תגובות

צירוף אקראי של פסקי דין שקיבל בימים האחרונים בית המשפט העליון ממחיש מאפיין בולט בשנים האחרונות: זהירות תקציבית. חלק מההחלטות ניתנו לקראת תום המועד בו רשאי הנשיא בדימוס, אשר גרוניס, לחתום על פסקי דין. שר האוצר הבא, כנראה משה כחלון, יקבל בית משפט מרוסן במישור זה.

השבוע בג"ץ דן בעתירה של תנועת כן לזקן, שדרשה להשוות את ההטבות לניצולי השואה שעלו לארץ לאחר 1953, לאלה שניתנות לניצולי השואה שעלו לפניהם. אמנם בג"ץ ביקש מהממשלה לשקול שוב את המצב המפלה שנוצר, אך המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין הבהיר כי "יש קושי בקבלת העתירה במובן זה שבדומה למקרים אחרים של הטבות ציבוריות, כאשר אלה ניתנות בחקיקה תוך התחשבות במשאבים, לא תמיד יחולו על הכל".

פסק דין אחר השבוע העניק למדינה ולרשויותיה כלי הגנה כנגד תביעות להשבת כספים שנגבו שלא כחוק. שש שנים לאחר הגשת הבקשה לדיון נוסף, בית המשפט העליון הכריע (בהרכב מורחב של תשעה שופטים) בשאלה האם רשות חייבת להשיב כספים אלה, והתמקד בטענה הקרויה "הגנת התקציב". לפיה, אם השבת כספים שנגבו שלא כחוק תקלע את הרשות למצוקה תקציבית, ניתן לפטור אותה באופן חלקי או מלא מהחזרתם. בעבר, בית המשפט העליון הכיר ב"הגנת התקציב". כעת, הוא קבע שוב כי רשויות יכולות ליהנות מהפטור אם יוכיחו כי אכן צפוי להן קושי. במקרה הספציפי עיריית ירושלים לא הצליחה להוכיח שתיגרם מצוקה תקציבית אם תשיב לתובעת, שירותי בריאות כללית, אגרה שנגבתה שלא כדין - אבל במשרד האוצר יכולים להיות מרוצים מהעיקרון.

אמיל סלמן

פסק דין אחר קבע השבוע כי רשויות מקומיות אינן רשאיות לעגל שטחים לצורכי גביית ארנונה (אם שטח דירה הוא 72.5 מ"ר, אסור לרשות לעגל את הנתון ל-73). באותה נשימה, כדי למנוע תביעות רבות, גרוניס קבע שהאיסור יחול רק מ-2018, וכי כסף שנגבה ביתר בעבר - לא יוחזר.

בדיון נוסף, בהרכב שבעה שופטים, נדונה השאלה האם ניתן להטיל פיקוח של קצין מבחן או עבודות שירות על תאגיד. המדינה טענה כי שירות המבחן אינו ערוך לפקח על תאגידים ושהיערכות כזו תחייב משאבים רבים. גרוניס קיבל את עמדת המדינה - ובכך הפך החלטה קודמת. להשקפתו, "יש להותיר למחוקק את משימת עיצוב מנגנוני הענישה המתאימים לתאגידים, בגלל שהדבר כרוך בין היתר בהיבטים אופרטיביים ותקציביים משמעותיים, ויש לקחת בחשבון את נושא המשאבים הדרושים לגיוון חלופות הענישה ביחס לתאגידים".

רובינשטיין, שהחלטתו נהפכה וכעת הוא נותר במיעוט, השיב כי "שירות המבחן הנרתע מכניסה לתחום זה, שמבטא משימה חברתית, רואה לדעתי צל הרים כהרים". בנוסף לכך, רובינשטיין גם העריך כי לא נחוצים לשם כך משאבים גדולים.

ישנם פסקי דין רבים שבהם בית המשפט העליון נמנע מהתערבות בגלל שיקולי תקציב. יכול להיות כמובן שהדבר נובע גם מניסיונות רבים יותר של עותרים ומערערים לנגוס בקופה הציבורית - אבל גם הרטוריקה של בית המשפט מרוסנת.

למען ההגינות, כבר היו פסקי דין שמדאיגים את שומרי תקציב המדינה. הבולט מביניהם, מהתקופה האחרונה, הוא פסק דינו של רובינשטיין מפברואר בערעור של אברהם הירשזון, שדרש לאפשר קיזוז לצורכי מס של הפסדים חדשים כנגד הכנסה משנים קודמות. לפני שבועיים הפרקליטות הגישה בקשה לדיון נוסף בהחלטה, בנימוק ההפחדה הרגיל: "מיליארדים עלולים להיגרע מקופת המדינה". בפרקליטות מבינים שלפריטה על המיתר התקציבי יש כוח שכנוע רב בעליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#