מנהל מוסך ב.מ.וו קילל לקוח "נוכל רמאי, אפס מהשכונות, מרוקאי זבל, ערס" - וחויב לפצותו - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
"ישראלי מכוער", היזהר

מנהל מוסך ב.מ.וו קילל לקוח "נוכל רמאי, אפס מהשכונות, מרוקאי זבל, ערס" - וחויב לפצותו

במהלך ויכוח שפרץ בין השניים, הטיח מנהל המוסך המרכזי של ב.מ.וו בפתח תקוה קללות ביזם נדל"ן שמכוניתו טופלה במוסך ■ הלקוח הגיש תביעה בסך 25 אלף שקל בעילת לשון הרע לבית המשפט לתביעות קטנות ■ השופט: "ניתן לצפות שבמוסך היבואן של מותג יוקרה יינתן שירות טוב"

60תגובות

בחודשים האחרונים הוצפו הרשתות החברתיות ומדורי החדשות בדיווחים על "הישראלי המכוער". בין אם זה ויכוח עם דייל בטיסה לוורנה או התפרעות במלון באילת — אנו עדים שוב ושוב לתופעה שבה ישראלים מקללים, משתמשים באלימות מילולית ופיזית, ובאופן כללי מתנהגים בצורה מחפירה כלפי אחרים ובפני אחרים. מקרים אלה גם העלו שאלות בתחום לשון הרע: עד איזו רמה נחשבות הקללות ל"לגיטימיות", ומתי האלימות המילולית תיחשב לפגיעה בשמו של אדם.

פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט לתביעות קטנות מתייחס לסוגיה הזאת ומנסה לקבוע את הגבולות. התביעה הוגשה על רקע ויכוח שפרץ בין יזם הנדל"ן בנימין קורל, שהכניס את מכונית הב.מ.וו שלו למוסך המרכזי של יבואנית ב.מ.וו בפתח תקוה, לבין מנהל המוסך, שמעון לימור. לטענת הלקוח, במהלך הוויכוח הטיח בו מנהל המוסך את המלים "נוכל, רמאי, אפס מהשכונות, מרוקאי זבל, ערס", והוסיף עליהן עוד קללות גסות. הלקוח הגיש תביעה בסך 25 אלף שקל בעילת לשון הרע, ובאחרונה חייב בית המשפט את מנהל המוסך לשלם לו פיצוי בסך 12.5 אלף שקל.

"ניתן לצפות שבמוסך היבואן של מותג יוקרה יינתן שירות טוב במיוחד; ואם במקום לתת שירות כזה החליט לא אחר מאשר מנהל המוסך לגדף ולחרף את אחד הלקוחות, ניתן להבין אפוא את תחושתו הקשה של התובע: במקום לקבל שירות ההולם את אופיו של המותג ואת יוקרתו, הוא נאלץ לספוג עלבונות קשים, משפילים ומביכים בפני אנשים שהכיר", קבע השופט טל חבקין בפסק הדין.

לדברי התובע, מאז גיל 19 הוא נוהג ברכבי יוקרה מסוג ב.מ.וו, שטופלו במוסכי היבואן. באחרונה הוא העביר את הטיפול ממוסך בתל אביב למוסך בפתח תקוה. עד אמצע 2011 נוהל מוסך זה על ידי יבואנית המותג דאז, סוכנות קמור, ולאחר מכן הועבר הניהול לחברת ש.ח. מוסך מרכזי, כזכיינית של חברת דלק מוטורס. הנתבע הועסק במוסך בתפקיד מנהל משותף.

רויטרס

בתביעתו טען הלקוח כי הוא מסר את מכוניתו לטיפול במוסך, שכלל בין היתר החלפת בלמים, ובעקבות מחלוקת בנושא התשלום גידף אותו מנהל המוסך בקולניות, בנוכחות עובדי המוסך וציבור הלקוחות. במהלך הדיון בבית המשפט השמיע התובע שיחת טלפון שניהל עם מנהלת השירות של ב.מ.וו לאחר האירוע. כששאל אותה אם ראתה איך דיבר אליו מנהל המוסך, השיבה המנהלת: "בטח שאני ראיתי, הייתי בהלם. אמרתי 'רגע, מה זה', אני באתי להבין. אתה יודע מה, זה היה לי ממש הזוי".

על סמך עדותו של התובע ושיחת הטלפון המוקלטת שהשמיע, קבע השופט כי האירוע אכן אירע וכי מנהל המוסך הטיח בו את הדברים הקשים שטען להם. הוא ציין כי הלקוח הציג גרסה אחידה בנושא זה לכל אורך הדרך. לעומת זאת, עדותו של מנהל המוסך הותירה בו "רושם שקשה להתעלם ממנו", כדברי השופט. בהתייחס לעדות המנהל, ציין השופט כי הוא דיבר בביטחון כשתיאר את שמו הטוב ואת העובדה שזכה למוניטין רב כמי שניהל מוסכים גדולים ומצטיינים מהשורה הראשונה, המעסיקים עשרות רבות של עובדים. בהמשך, תיאר גם את השתלשלות האירועים ללא קושי או מעצורים. ואולם, על פי השופט, כשהגיע לתאר את חילופי הדברים בינו לבין הלקוח, חל שינוי ניכר באופן מסירת העדות. "חוסר הנוחות שלפתע גילה על דוכן העדים היה בולט לעין", קבע השופט. "פתאום הוא התקשה להרים את ראשו, עד שביקשתי ממנו להסתכל לעברי כדי שאוכל לראות את עיניו. כשהקשיתי עליו, השיב הנתבע כי הוא לא רוצה להפליל את עצמו — תשובה המעוררת שאלה, כשהיא נשמעת מאדם המכחיש בתוקף כי אמר את הדברים שיוחסו לו".

לא כל ויכוח הוא עילה לתביעת לשון הרע

האם הדברים שאמר מנהל המוסך ללקוח הם בבחינת לשון הרע? השופט ציין כי לא כל קללה או גידוף שפורסמו מהווים עילה לתביעת לשון הרע. "אם נאמר אחרת, לא יהיה לזה סוף", אמר השופט. "קללות וגידופים הם, למרבה הצער, עניין שגרתי וכמעט יומיומי. בחוגים רבים בחברה הישראלית הם חלק בלתי נפרד מתרבות השיח. ברור שלא רצוי שכל ויכוח שהתלהט ונגרר לדברי עלבון, חרפות וגידופים, יסתיים בבית המשפט".

לעומת זאת, לדבריו, יש מקרים שבהם קללות וגידופים נאמרים בנסיבות שעמן אין להסכים ושאין לעבור עליהן לסדר היום. "מדובר במצבים שבהם הפגיעה שנגרמת לניזוק מהדברים היא גדולה יותר, וחוצה את קו הגבול, שהוא לעתים מטושטש, בין לשון הרע שהוא עניין של מה בכך, לבין לשון הרע המקים עילת תביעה שראוי לפסוק פיצוי בגינו", אמר השופט.

לדבריו, קשה לשרטט מראש את הקו המפריד בין שני סוגי המקרים. לשם כך, יש לשקול בכל מקרה ומקרה את מכלול נסיבותיו, ובהן את הדברים שנאמרו; את היקפם, את מִשכם ואת תדירותם; את המקום שבו נאמרו, ואת הנורמות החברתיות הנהוגות בו; את נימת הדיבור, את הקול ואת ההקשר הכולל.

השופט הוסיף כי ההכרעה אם יש מקום להכיר בעילת תביעה ולפסוק פיצוי בגין לשון הרע, המתבטא בגידופים ודברי עלבון, צריכה לשקף את נקודת האיזון ההולם בין השאיפה להגן על כבודו ועל שמו הטוב של הנפגע מצד אחד, לבין השאיפה למנוע הצפה של בתי המשפט בתביעות שעניינן נזקים פעוטים, שלא מוצדק שתנוהל תביעה בגינם, מצד שני.

על יסוד המתווה הזה קבע השופט כי הדברים שאמר מנהל המוסך ללקוח בשטח המוסך הם בבחינת לשון הרע, שמקים זכאות לפיצוי: "התובע טיפל ברכב היוקרה שלו, מסוג ב.מ.וו, במוסך היבואן. אדם כזה מצפה לקבל שירות ברמה ההולמת את סכום הכסף ששילם בעד המכונית. התובע ציפה לשירות טוב ומסור, והיה זכאי לצפות לקבלו. מחומר הראיות עולה כי התובע היה לקוח מוערך של המוסך", אמר השופט. לדבריו, יש להשיב על השאלה האם מדובר בלשון הרע על רקע הנסיבות האלה. הוא ציין כי גם בהנחה שהתובע סירב לשלם עד שייערך בירור, הדרך שבה הגיב מנהל המוסך כלפיו אינה יכולה להתקבל, ואין לעבור עליה לסדר כיום כעניין של מה בכך.

חוק לשון הרע מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. במקרה הזה, הצביע השופט על נסיבות להקלה בסכום: "מדובר בפרסום חד־פעמי שנעשה בעל פה; נחשפו אליו מספר מוגבל ולא גדול של אנשים; לנוכח הזיכרון האנושי הקצר, והעובדה שאין מדובר בפרסום מתועד בכתב, יש להניח שהוא נשכח יחסית מהר ולא הותיר חותם על מי שנחשפו אליו; התובע לא הצביע על נזק קונקרטי שנגרם לו, זולת אי־הנעימות שספג ברגע הפרסום וזמן מה לאחר מכן; הוא אף לא טען שהפרסום הסב לו עוגמת נפש ניכרת או שליווה אותו תקופה ארוכה", קבע השופט.

כנסיבות לחומרה ציין השופט את העובדה שמדובר באמירות קשות ומשפילות, שנאמרו ללא הצדקה, בנוכחות אנשים שהתובע הכיר, וכן שהנתבע התכחש להן וסירב להתנצל עליהן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#