להגביל את התחרות בענף עריכת הדין - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להגביל את התחרות בענף עריכת הדין

השארת הפתרון לכוחות השוק בתחום הצפת מקצוע עריכת הדין עלולה להוביל לכשלים שרק יפגעו בכל המעורבים - ויגרמו לנזק ציבורי רב ביותר

7תגובות

מסע הראיונות להתמחות במשרדי עורכי הדין נערך באחרונה, וסטודנטים רבים הסתובבו בין המשרדים וחיפשו אחר מקום התמחות בשנה הבאה. מספרם הרב של הסטודנטים מקשה על רבים מקרב הלומדים במכללות שאין להן מוניטין אקדמיים רבים במציאת מקום התמחות. השלב הבעייתי השני עבור סטודנטים אלה יגיע עם סיום ההתמחות וחיפוש עבודה כעורכי דין.

העלייה הדרמטית והבלתי מבוקרת במספרם של עורכי הדין בישראל היא גורם שלילי בחברה הישראלית, בכלכלה ובשוק התעסוקה. בעוד שעורכי הדין מודאגים מהפגיעה במקור פרנסתם, לקוחותיהם — קטנים וגדולים — דווקא נהנים מכך, לפחות בטווח הקצר. כל המצוי בשוק השירותים המשפטיים יכול להעיד כי כיום ניתן לקבל שירות משפטי מעולה ממיטב משרדי עורכי הדין במחיר נמוך מבעבר. לקוח המבקש לשכור שירותי עורכי דין יוכל להתמקח עם עורכי דינו הקיימים ועם עורכי דין פוטנציאליים, ולהשיג את המחיר המינימלי בלי להתפשר, לכאורה, על איכות העבודה.

המסקנה המתבקשת היא, כביכול, שהשוק הרווי מיטיב עם צרכני השירות המשפטי, ולכן אין בעיה בשוק זה, ואף אפשר להמשיך במגמת הגידול במספר עורכי הדין. ואולם זהו רק צד אחד של המטבע, מאחר שבהמשך המגמה עלולה לפגוע בכל המעורבים בכל חלקי העשייה — הכלכלית, הנורמטיבית והחברתית.

ריבוי עורכי הדין גורם כבר כיום לכך שמספר ההידיינויות גדל והולך, גם בהליכי סרק מוחלטים או בהליכים שניתן היה להגיע בהם להבנה ולהסכמה. תופעה זו מוזנת הן מצד עורכי הדין המשוועים לעבודה, ולכן נוטים להציע ללקוחות פוטנציאליים הליכים משפטיים מיותרים; והן מצד לקוחות, שימצאו בקלות עורך דין שייצג אותם תמורת שכר נמוך, בעניין שלאו דווקא יש הצדקה מהותית לנהלו.

אמיל סלמן /ג'יני

גם איכות העבודה המשפטית תיפגע, סביר להניח, מגידול מספרם של עורכי הדין בקצב של יותר מ–3,000 בשנה, שכן למקצוע מצטרפים עורכי דין ברמה מקצועית לא מספקת, והשכר הנמוך המשולם להם לא מאפשר להם לבצע עבודה ברמה הנדרשת. נוסיף לכך את אופי ההליכים המתנהלים, שנהיה אגרסיבי יותר ויותר, שכן עורכי הדין הנאבקים על פרנסתם משתדלים להרשים את לקוחותיהם בלוחמנות יתרה.

בים העכור והסוער שנוצר מתערבבים ההליכים הבלתי מוצדקים באלה המוצדקים, ולאלה הראויים לטיפול משפטי הולם לא תהיה מערכת שתוכל להתייחס אליהם כראוי, שכן בתי המשפט נסתמים בהליכי סרק מתמשכים.

לפיכך, זהו אינטרס משותף של הציבור לעצור את הגידול במספר עורכי הדין. בשאלת הפתרון הנכון מתחבטים כל הגורמים המעורבים, אך כל אחד משקיף על הפתרון מהאינטרס הצר שלו. הפתרון אינו טמון בבחינות לשכה בלתי הוגנות, שגורמות להכשלה של נבחנים. כל לשכה מקצועית לא תוכל לעמוד בלחץ גובר של מסיימי התמחות שאינם מצליחים לעבור את המבחנים.

אפשר להציע פתרון בהפחתת מספר הסטודנטים בפקולטות למשפטים. כך, למשל, אם כל מוסד אקדמי יהיה רשאי לקבל ללימודי משפטים עד 200 סטודנטים בשנה, כל מחזור ימשיך להכשיר כ–2,000 סטודנטים בכל הארץ, בד בבד עם יצירת "תקרה" שתייצב את מספרם. אין ספק שאפשר לטעון גם כלפי פתרון זה שלל טענות מתחומי המשפט והכלכלה, אך השארת הפתרון לכוחות השוק עלולה להוביל לכשלים שרק יפגעו בכל המעורבים — ויגרמו לנזק ציבורי רב ביותר.

הכותב הוא שותף בכיר במחלקת הליטיגציה 
במשרד עורכי הדין רון גזית, רוטנברג ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#