מה שכח נוחי דנקנר לספר בעדות שלו - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שכח נוחי דנקנר לספר בעדות שלו

מלבד הטעויות שאליהן התייחס דנקנר בעדותו בבית המשפט, היו לו עוד כמה טעויות קרדינליות - שאותן הוא לא הזכיר. הנה כמה מהן

12תגובות

נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, עלה לראשונה שלשום על דוכן העדים במשפט הפלילי המתנהל נגדו בחשדות למעורבות לכאורה בתרמית ניירות ערך. החשדות מתייחסים לפעולותיו במהלך גיוס הון של 320 מיליון שקל בהנפקת מניות שביצעה אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012.

בעדותו הודה דנקנר כי הוא נושא באחריות לקריסתה הפיננסית של אי.די.בי. דנקנר העיד כי על הקבוצה עברו שבע־שמונה שנים טובות עד שלדבריו, "להקה של ברבורים שחורים התיישבה עלינו". אירוע של ברבורים שחורים מוגדר כאירוע עוצמתי ומפתיע הבא ממקור חיצוני, שלא היה ניתן לחזות אותו. אבל הטעויות שמנה דנקנר לא היו מהסוג הבלתי נמנע, וגם לא היו מפתיעות כל כך.

דנקנר גם הודה כי ביצע שתי החלטות גרועות. הראשונה, לטענתו, היתה קשורה להשקעה במניות הבנק השווייצי קרדיט סוויס שבוצעה על ידי כור. מדובר בהשקעה שנייה שביצע דנקנר לאחר סיבוב ראשון קצר ומוצלח בקרדיט סוויס, שהניב רווח של יותר ממיליארד שקל. הסיבוב השני, שבו נרכשו המניות במחירים גבוהים יותר, הסתיים בהפסד של כ–3 מיליארד שקל. איש לא הכריח את דנקנר לבצע את ההשקעה - ויש שיאמרו, הימור ממונף - בקרדיט סוויס, כך שקצת קשה לתרץ כישלון כזה בהופעתו של ברבור שחור.

הטעות השנייה שדנקנר מנה בעדותו היתה השקעה גדולה, יחד עם אלעד גרופ של יצחק תשובה, במגרש בלאס וגאס שנעשתה ב–2007. ההשקעה בוצעה בשיאה של בועת הנדל"ן בארה"ב והסבה לחברות האחיות אי.די.בי פיתוח ונכסים ובנין (זרוע הנדל"ן של אי.די.בי) הפסד של יותר מ–300 מיליון דולר. ואולם, אזהרות הרבות נשמעו באותה עת מבועת מחירי הנדל"ן בארה"ב, ולכן גם בעניין זה קצת קשה להאשים דווקא את ציפורי הבר בטעות אנושית בסיסית.

סיבה נוספת לקריסה, לדברי דנקנר, היתה הרפורמה בענף הסלולר, שקיצצה משוויה של סלקום כמה מיליארדי שקלים. גם כאן הכתובת היתה על הקיר במשך חודשים ארוכים, אבל דנקנר לא עשה דבר כדי להקטין את תלותה של אי.די.בי במכונת המזומנים הסלולרית שלה.

מלבד הטעויות שאליהן דנקנר התייחס, היו לו עוד כמה טעויות קרדינליות - שאותן הוא לא הזכיר בעדותו. הנה כמה מהן.

ניהול הרפתקני, 
ריכוזי וכושל

אחת הטעויות המרכזיות של דנקנר היתה היעדר כמעט מוחלט של ניהול סיכונים. במקום להשתמש בדיווידנדים שחילקו החברות הבנות כדי להקטין את מנופי האשראי של החברות האם בקבוצה, כולל בחברות הפרטיות שלו, הוא המשיך לרכוש עוד ועוד מניות ולהגדיל את מוטת השליטה שלו.

האחזקה המקורית של דנקנר באי.די.בי (דרך גנדן) היתה 31% ממניותיה. ערב הקריסה הגיע שיעור אחזקתו בה לקצת יותר מ–50%. גם אי.די.בי עצמה הגדילה את אחזקתה בחברות הבנות, ולא ניצלה את הכספים כדי להקטין הלוואות. כאשר המשבר הגיע זה כבר היה מאוחר מדי.

את ההשקעה בקרקע בלאס וגאס ביצע דנקנר באמצעות שתי חברות – אי.די.בי פיתוח והחברה הנכדה נכסים ובניין. הכישלון בעסקה הטיל צל כבד על חוסנה של נכסים ובניין, שנחשבה בעבר לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות והאיכותיות בישראל. זו היתה אחת הסיבות העיקריות לביצועים הירודים שהפגינה מניית החברה במשך תקופה ארוכה.

דנקנר גם לא התייחס בעדותו להשקעה האומללה ברכישת העיתון "מעריב", שנעשתה רק כשנה לפני שהתברר עומק הבור הפיננסי בקונצרן. העסקה, שנעשתה באמצעות דיסקונט השקעות, גרמה להפסד מצטבר של כ–400 מיליון שקל. "מעריב" נרכש כגוף חולה לאחר שנים ארוכות של הפסדים, ולאחר שמשקיעים כמו ולדימיר גוסינסקי וזכי רכיב יצאו מהשותפות בו עם עופר נמרודי בשן ועין.

דנקנר לא פירט בעדותו מדוע נזקקה אי.די.בי לרכוש את חברת ישראייר הפרטית ועמוסת החובות, שבה החזיק ביחד עם אבי פישר, בעסקת בעלי עניין שנויה במחלוקת. העסקה פטרה את דנקנר ופישר מערבויות אישיות של כ–40 מיליון דולר לישראייר, ואילצה לאחר מכן את אי.די.בי להזרים לישראייר עשרות מיליוני שקלים.

טעות נוספת של דנקנר קשורה לעסקה שבחן ב–2011 למכירת כלל ביטוח לקרן ההשקעות פרמיירה לפי שווי שהוערך בכ-1.6 מיליארד דולר. דנקנר סבר שמדובר בסכום נמוך מדי ונמנע מלקדם את העסקה. במהלך הניסיונות להציל את האימפריה, חתם דנקנר על הסכם למכירת כלל ביטוח לקבוצת משקיעים מסין לפי שווי של כ–1.3 מיליארד דולר, אך העסקה לא יצאה לפועל. כיום נסחרת כלל ביטוח בשווי נמוך ממיליארד דולר.

מעבר לכך, דנקנר הקיף את עצמו במנהלים שלא יכלו להתנגד לו - בהם חיים גבריאלי, עמי אראל, רפי ביסקר, ליאור חנס ואייל סולגניק. הוא פינק אותם בשכר של מיליוני שקלים לשנה, רכש לקונצרן מטוס פרטי וייצר לחברות המטה הוצאות עצומות שפגעו בשוויין ובכושר החזר החוב שלהן. המנהלים המעטים שהתנגדו למהלכיו של דנקנר התקשו להביע ביקורת.

לזכותו של דנקנר רשומים גם כמה מהלכים חיוביים. ניתן למנות בהם את מכירת כלל תעשיות ללן בלווטניק לפי שווי של כ–2.55 מיליארד שקל, מכירת השליטה באדמה לכמצ'יינה הסינית לפי שווי של כ–2.4 מיליארד דולר ומימוש ההשקעה בגיוון אימג'ינג לפי שווי גבוה לקובידיאן האירית.

עם זאת, השורה התחתונה בפעילותו של דנקנר באי.די.בי עגומה ביותר. הקונצרן הענק, שנוצרה לו תדמית של גוף חזק ודורסני, התפרק לרסיסים וקרס תחת הררי חובותיו. אפילו הזרמות הענק של כ–1.7 מיליארד שקל שהגיעו אליו מאדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, בעלי השליטה שירשו את דנקנר, עדיין לא מצליחות לשקם אותו.

הניהול ההרפתקני, הריכוזי והכושל של דנקנר גרם לנישולו מאי.די.בי והותיר אותו עם חובות אישיים של כחצי מיליארד שקל לבנקים, שאין בכוחו לפרוע. אין להתפלא על כך שהוא נמנע מלפרט מהי תרומתו המלאה לקריסתה של אי.די.בי ומעדיף להאשים את הברבורים השחורים.

עופר וקנין
עופר וקנין
עופר וקנין
דודו בכר
עמי אראל, יו"ר סלקום
עופר וקנין
אייל טואג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#