זה מה שתצטרכו לגלות בקרוב לעורך הדין ולרואה החשבון שלכם - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זה מה שתצטרכו לגלות בקרוב לעורך הדין ולרואה החשבון שלכם

צו חדש שנכנס לתוקף באחרונה, קובע כי החל בספטמבר על רואי חשבון ועורכי דין לבצע הליך של הכרת הלקוח ולבחון אם פעולות שהוא מבקש מהם לבצע כרוכות בהלבנת הון ■ אף שזהו שינוי דרמטי, נראה כי רבים מבין העוסקים בתחום אינם מודעים אליו

8תגובות

בעוד כחצי שנה עומדת להשתנות המציאות שאליה התרגלו עורכי הדין ורואי החשבון בישראל. צו חדש שנכנס לתוקף באחרונה, קובע כי החל בספטמבר עליהם לבצע הליך של הכרת לקוח ולבחון את הסיכון שמא הפעולה שהלקוח מבקש מהם לבצע כרוכה בהלבנת הון.

אף שמדובר בשינוי דרמטי, נראה כי רבים מבין עורכי הדין ורואי החשבון אינם מודעים אליו. במשרד המשפטים כבר נערכים לשינוי, והקימו גוף מפקח שיערוך ביקורים במשרדי עורכי הדין ורואי החשבון. עורך דין או רואה חשבון שלא יבצע את הקבוע בצו, יחויב בעיצומים כספיים.

ביולי 2014 עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הצעת חוק לאיסור הלבנת הון (תיקון מספר 13), שמתייחסת לנותני שירות עסקי. שלושה חודשים לאחר מכן אישרה ועדת חוקה, חוק ומשפט את צו איסור הלבנת הון חובות זיהוי (ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), ונקבע כי הצו ייכנס לתוקף החל ב–2 בספטמבר 2015. במקביל, התקינה לשכת עורכי הדין כללים אתיים משלימים, שיקבלו תוקף באותו מועד של החוק והצו. התקנת כללים דומים נעשתה גם על ידי מועצת רואי החשבון.

החובות החדשות יחולו רק על פעולות עסקיות בעלות אופי פיננסי, שעורכי הדין ורואי החשבון יתבקשו לבצע עבור הלקוחות. הפעולות האלה מוגדרות בצו החדש כשירות עסקי, והן כוללות: קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן; קנייה או מכירה של עסק; ניהול נכסי הלקוח (לרבות ניהול כספים, ניירות ערך, נכסי נדל"ן וחשבונות בגופים פיננסיים); קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

עורכי הדין שחוששים בנוגע להפרת חיסיון עורך דין־לקוח, יכולים להירגע. לדברי עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, החובות החדשות לא יחולו על ייעוץ משפטי ועל הגנה או על ייצוג של לקוח בהליכים שיפוטיים, מינהליים או בבוררות. כמו כן, לדבריו, "החוק קובע במפורש כי אין בהוראות שלו כדי לפגוע בחיסיון שבין עורך דין ללקוחו. החובות האלה גם לא חלות על עורך דין או על רואה חשבון הפועל כשכיר בחברה (למשל, יועץ משפטי או סמנכ"ל כספים בתאגיד), על פעולות בפיקוח בית משפט, על שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי, ועל פעילות ביקורת חשבונאית".

שלב ראשון: 
לזהות את הלקוח

מה נדרשים עורכי הדין ורואי החשבון לעשות? בשלב הראשון עליהם לזהות את לקוחותיהם באמצעות מסמכי זיהוי, לאמת את הפרטים, וכן לבצע הליך של "הכרת הלקוח", שבו הלקוח ימסור להם מידע רלוונטי, שיאפשר להם לבחון את הסיכון להלבנת הון או למימון טרור.

הליך הכרת הלקוח יתבצע באמצעות טופס מיוחד בנוסח אחיד, שהלקוח יידרש למלא, ועליו להכיל מידע על הלקוח, עיסוקו, מטרת ביצוע השירות העסקי, תיאור הפעילות העסקית המתבקשת ופרטיה, מקור הכספים שבהם מבוצע השירות העסקי, ובמקרה שבו מדובר בתאגיד — היחידים שהם בעלי השליטה בו והנהנה מהפעולה.

לנדס מסביר כי הפעולות האלה נועדו להרחיק את עורכי הדין ורואי החשבון מביצוע פעולות בסיכון להלבנת הון ולמימון טרור. לדבריו, כדי שעורכי הדין ורואי החשבון ידעו אם מדובר בפעולות בסיכון, הם מחויבים בהליך לבחינת הסיכון להלבנת הון או למימון טרור של הלקוח, שמטבע הדברים קשור לפעולה שהוא מתבקש לבצע עבור הלקוח.

במקרה שבו עורכי הדין ורואי החשבון מגיעים למסקנה כי הסיכון גבוה, עליהם להימנע מביצוע הפעולה. אם לא יימנעו, הם יפרו את הכלל האתי ויועמדו לדין משמעתי. כדי לבחון את הסיכון נדרשים עורכי הדין ורואי החשבון לעיין בטופס המיוחד ולהפעיל את שיקול דעתם על פי מאפייני הלקוח, סוג השירות המבוקש, מקור הכספים וסבירות הפרטים שצוינו בטופס.

עו"ד אורי גולדמן מציין בהקשר זה כי לכאורה מדובר בהערכה סובייקטיבית. לדבריו, "עם הזמן ייצקו בתי המשפט תוכן לפרשנות הזו". עם זאת, הוא מציין, "אחד הדברים הבעייתיים שיש לזכור בעניין זה הוא שהפרשנות נעשית בדרך כלל במועד מאוחר יותר, כשיש כבר מידע נוסף לגבי הלקוח, ולא תמיד ניתן להתחקות אחר העובדות והראיות בזמן אמת".

הצו עצמו מונה נסיבות המצביעות על סיכון גבוה, אלא אם יש מידע או הסבר המפחית את הסיכון. נסיבות אלה הן איש ציבור זר; לקוח ממדינה בסיכון להלבנת הון או למימון טרור, או פעולה הקשורה עם מדינה זו; פעילות במזומנים בהיקף גדול, ללא הסבר או היגיון עסקי; חשש שהלקוח קשור לגורמים עבריינים או לפעילי טרור (ללא צורך בהצגת שאלות או בבירור עובדות); פעולות עסקיות ללא הסבר או היגיון עסקי; לקוח שלדעת נותן השירות העסקי הוא בסיכון גבוה, בין השאר נוכח תחום עיסוקו או נתון אחר הנוגע לעניין הנמצא בידיעתו של נותן השירות העסקי; כשיש חשש כי מקורם של הכספים לא לגיטימי; כשלקוח מסרב למסור פרטים הנדרשים לעמידה בהוראות הצו.

עורכי הדין ורואי החשבון נדרשים לתעד בטופס הכרת הלקוח את המועד שבו ערכו את בחינת הסיכון. במקרה שבו הפרטים על זהותו או על זהות הנהנה אינם סבירים על פניהם, על עורך הדין או רואה החשבון לערוך בירור נוסף. את המסמכים האלה יש לשמור, וגם להדריך את העובדים בנושא ולאמץ נהלים לעניין הליך הכרת הלקוח.

ישראל מלובני

במקרה שעורכי הדין תיעדו בכתב את השיקולים בבחינת הסיכון, או במקרה שערכו בירור נוסף — מסמכים אלה לא יהיו נתונים לעיונו של הממונה על נותני השירות העסקי (שעליו יורחב בהמשך), בשונה מטופס הכרת הלקוח. כמו כן, אם עורך דין מבקש לטעון כי חומרים מסוימים מוגנים בחיסיון עורך דין־לקוח, יועברו מסמכים אלה במעטפה אטומה לעיון שופט שיכריע בנושא. נוסף על כך, נדרשים עורכי הדין ורואי החשבון לבדוק כי הלקוח לא נמנה עם גורמים המוכרזים כפעילי טרור. הרשימה מתפרסמת באתר של הרשות לאיסור הלבנת הון.

ההוראות האלה מתייחסות ללקוחות חדשים. באשר ללקוחות קיימים, שהטיפול בהם כבר החל וטרם הסתיים, מסביר עו"ד גולדמן כי "על עורכי הדין ורואי החשבון לזהות אותם ולבצע לגביהם הליך של הכרת הלקוח בתוך שנה מכניסת הצו. כשמדובר בלקוח חוזר, נקבע כי עורכי הדין ורואי החשבון יזהו אותו ויבצעו לגביו הליך של הכרת הלקוח בעת ההתקשרות הראשונה אתו לאחר כניסת הצו לתוקף".

גוף מפקח חדש במשרד המשפטים

כיצד מתכוונים במשרד המשפטים וברשות לאיסור הלבנת הון לאכוף את הצו הזה? לנדס מסביר כי במשרד המשפטים הוקם באחרונה גוף מפקח — הממונה על נותני שירות עסקי. הפיקוח יתבצע מרחוק (Off Site) באמצעות דרישת מסמכים. במקרים שבהם נותן השירות העסקי לא ייענה לדרישת המסמכים, או כשיהיה חשש להפרת הוראות החוק והצו, יוכל הגוף המפקח לבצע כניסה למשרד לצורך ביצוע ביקורת (On Site). במקרה של חשש להפרת הוראות הצו, יוכל הממונה לכנס ועדה שמוסמכת להטיל עיצום כספי. במקרים שבהם יתעורר חשש להפרת הכלל האתי, יוכל הממונה לפנות לוועדת האתיקה בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי.

גולדמן מציין כי עורכי הדין ורואי החשבון יצטרכו להכין את עצמם למציאות חדשה של ביקורים במשרדיהם. עם זאת, הוא מסביר כי הגוף המפקח לא אמור לעשות ביקורות פתע, אלא בתיאום מראש עם עורכי הדין ורואי החשבון. הוא מוסיף כי "לעורכי הדין ורואי החשבון תינתן האפשרות לבקש שיגיע לביקורת גם נציג מטעם הלשכה שלהם, שאמור לשמור על חבר לשכתו כדי שהביקורת תתבצע על פי הדין".

לגולדמן יש גם הצעה פרקטית: "מומלץ לשים את טופסי הזיהוי בקלסר המוקדש רק לשם כך, ולתייקם יחד עם מסמכי הזיהוי או לפי סדר שמות הלקוח. כמו כן, מומלץ להכין קלסר ללקוחות חדשים וקלסר נפרד ל'לקוחות חוזרים'. בדרך זו, אם תגיע ביקורת של המפקח, תיגרם פחות אי־נעימות ולא יהיה צורך להתחיל להפריד מסמכים מתוך התיק העיקרי", הוא אומר.

חובת הדיווח 
הוסרה מהחוק

אייל טואג

הצו החדש מרוכך הרבה יותר ממה שתוכנן, והוא תוצר של פשרה לאחר מגעים ממושכים בין לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. במקור, כללה הצעת החוק גם חובת דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, כפי שנדרש על פי הסטנדרטיים הבינלאומיים. ואולם, בין השאר בשל עמדות תקיפות של לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון, הוסרה חובת הדיווח מהחוק.

לדברי נשיא לשכת רואי חשבון, דודי גולדברג, שלקח חלק בניסוח הצו החדש, "אין ספק כי מדובר בהישג במסגרת המאבק בהון השחור, הנאמד ב–160 מיליארד שקל בשנה — מאבק שאני והלשכה מצדדים בו. לאחר ששנים מדינת ישראל לא פעלה בנושא החובות על רואי חשבון ועורכי דין, חוקק החוק היוצר איזון בחקיקה, כך שהוא נותן מענה לדרישות OECD, ובנוסף ניתן ליישום על ידי עורכי דין שחל עליהם חיסיון ועל רואי חשבון שחלה עליהם חובת הנאמנות כלפי הלקוח".

מבחינת הרשות לאיסור הלבנת הון, החלת חובות בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור על עורכי דין משפרת את עמידתה של מדינת ישראל בסטנדרטים הבינלאומיים של ארגון FATF — גוף בין־ממשלתי שהוקם על ידי מדינות G7, במטרה לקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור.

בשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים מעורבות גוברת והולכת של נותני שירותים בפעילות הלבנת הון. גם ברשות לאיסור הלבנת הון הבינו כי עבריינים פונים לשיטות מתוחכמות יותר להלבנת כספים, ולשם כך הם נעזרים באנשי מקצוע שנותנים שירותים עסקיים. התברר כי עבריינים מנצלים חשבונות נאמנות שמנהלים עבורם עורכי דין ורואי חשבון להסתרת "רכוש אסור", מנצלים את יכולתם של אנשי מקצוע אלה להקים ישויות משפטיות מורכבות והסדרי נאמנות, כדי לטשטש את זהות הבעלים ואת המקור של הרכוש האסור או את ייעודו כשמדובר בפעילות טרור, ולהשגת מראית עין של מכובדות והתנהלות עסקית מקובלת.

ד"ר שלומית ווגמן־רטנר, היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מסבירה כי מדינת ישראל נדרשה לקדם את הנושא במהירות נוכח הביקורת הבינלאומית ובשל הצורך למנוע ניצול לרעה של עורכי דין ורואי חשבון לפעילות אסורה. לדבריה, "במסגרת הביקורות הבינלאומיות התקופתיות הנערכות על ידי מדינת ישראל על ידי ארגון Moneyval, שהוא ארגון של מועצת אירופה הבודק את עמידת המדינות בסטנדרטים הבינלאומיים, נמתחה ביקורת נוקבת על ישראל בשל אי־החלת משטר איסור הלבנת הון על נותני שירות עסקי".

כך למשל, בדו"ח הביקורת של ארגון Moneyval מ–2008 קיבלה ישראל ציון נכשל בסטנדרטים הרלוונטיים, ולאחר שלא חלה כל התקדמות בתחום במשך כמה שנים, בדו"ח הביקורת מ–2013 ביקרה בחריפות מליאת הארגון פעם נוספת את ישראל בגין הליקוי החמור והמתמשך בנושא זה. "הארגון הדגיש כי סקטור נותני השירות העסקי הוא נקודת תורפה משמעותית במשטר של איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל, בין היתר בהינתן מספרם הרב יחסית של העוסקים בתחום", אומרת ווגמן־רטנר.

"הארגון העניק לישראל פרק זמן של שנה בלבד להחלת המשטר על נותני שירות עסקי, ודרש כי תציג עד דצמבר 2014 את ההתקדמות בתחום. על פי נוהלי הארגון, אי עמידה בדרישה היתה עלולה להוביל להליך בקרה מוגבר על המדינה ואף לסנקציה של היכללות ברשימת המדינות שאינן משתפות פעולה במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ובמימון טרור. מובן כי הליך זה היה גורם נזק כבד למוניטין של מדינת ישראל ולהשלכות שליליות משמעותיות על המגזר העסקי, בעיקר על גורמים הפועלים עם גורמים בחו"ל, מוסדות פיננסיים ועוד".

"עורכי הדין יתקשו מאוד להעריך את הסיכון של לקוחותיהם"

בקרב עורכי דין נשמעות טענות נגד החובות החדשות, ועורכי דין רבים מתנגדים להן וטוענים כי אלה מנוגדות למקצוע עריכת הדין. המתנגדים סבורים כי הלשכה היתה צריכה להילחם בכל כוחה בתיקון לחוק, ואז ייתכן שניתן היה למנוע אותו — בדיוק כפי שלשכת עורכי הדין בארה"ב נלחמה בו והצליחה במאבקה. 

"הטלת חובות על עורך הדין מעמידה אותו בניגוד עניינים מובנה, שכן עליו לתת שירות מקצועי מיטבי ללקוח, ובה בעת להגן על עצמו מפני בדיקה או חקירה בעתיד", אומרת עו"ד יעל גרוסמן. "כדי שלקוח יוכל להיעזר בשירותיו של עו״ד, שאמור להנחות אותו כיצד לבצע באופן חוקי את תוכניותיו, עליו להיות גלוי עמו ולתת בו אמון. הבדיקות שמבצעים הגופים הפיננסיים מספיקות כדי להבטיח שלא ייעשה שימוש בכסף מלוכלך, שכן ממילא כל עסקה משמעותית מבוצעת באמצעות גוף פיננסי, ולא ניתן כיום כמעט לפעול במזומן". 

הביקורת של עורכי הדין לא מסתכמת רק בנחיצות הצו, אלא גם בפעולות שהוא דורש מהם לבצע. כך למשל, במסגרת הליך הכרת הלקוח צריך לעמוד לא רק על זהותו, אלא גם על מקור כספו. לדברי גרוסמן, "כלל לא ברור מה עומק הבירור שיצטרך עורך הדין לערוך בנוגע למקור הרכוש. האם עליו להסתפק בתשובות הלקוח, לדרוש מסמכים, לערוך חקירה עצמאית, או אולי להיעזר במשרד חקירות?" היא מוסיפה כי אפילו ההשוואה לרשימה — פעולה טכנית כביכול — תחייב את עורך הדין לברר אם הרשימה שבידיו מעודכנת, וכשמדובר בשמות של ארגונים ועמותות, לפעמים השמות ברשימה כתובים בצורה מבלבלת. 

גרוסמן מותחת ביקורת גם על הצו עצמו. לדבריה, ההגדרות בצו מסובכות. היא צופה כי עורכי הדין ייתקלו בקשיים של ממש כשיצטרכו לבצע אותו. כך למשל, היא מציינת כי המושגים ״בעל שליטה״ ו״נהנה״ ברכוש מוגדרים בצו בצורה לא ברורה. "לצורך הבנת המושג 'בעל שליטה' על עורך הדין לפנות לפירוש שניתן למונח זה בחוק ניירות ערך, וההגדרה שם מסובכת, וניתנת לכמה פירושים", היא מסבירה. 

באשר לגוף המפקח, שיוכל לדרוש מעורכי הדין הוכחה לביצוע הבדיקות ולהעמיד אותם בפני ועדת עיצומים כשחובות הופרו, על פי שיפוטו, טוענת גרוסמן כי "העמדת עורך דין בפני ועדת עיצומים תגרום לו לנזק מוניטין חמור, גם אם יתברר בסוף ההליך שלא בוצעה הפרה". 

מבחינת גרוסמן, הכלל האתי הוא הבעייתי ביותר. "עורך הדין יתקשה מאוד להעריך סיכון של לקוחותיו, בעיקר במקרים גבוליים. במקרה שהערכת הסיכון לא תתבצע כראוי, לדעת המפקח, יועמד עורך הדין לדין משמעתי בפני חבריו למקצוע. איך יוכל להתגונן בלי לחשוף את העובדות שבגללן העריך את הלקוח כלקוח בסיכון נמוך? ואם יחשוף אותן בפני חבריו־שופטיו, יפר את חובת החיסיון", היא מדגישה.

לדבריה, "ההליך האתי הוא פתרון שמאפשר לרשויות 'ללכת עם ולהרגיש בלי'. להליך אין שום משמעות, והוא ריק מתוכן אם עורך הדין יכול לומר שבגלל החיסיון הוא אינו יכול לגלות מדוע העריך שמדובר בסיכון נמוך להלבנת הון. אם כך, לשם מה להעמיד את עורך הדין לדין משמעתי מלכתחילה?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#