הסתירה בעדות, שיחת הטלפון לאשתו של נוחי דנקנר והפגישה עם נתניהו - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסתירה בעדות, שיחת הטלפון לאשתו של נוחי דנקנר והפגישה עם נתניהו

וגם איך מבחינים בין מקורב, חבר וידיד ומה קרה כשהחריפות של השופט כבוב נתקלה בשארם של נוחי דנקנר - כל השאלות הקשות בעקבות העדות

26תגובות

יום העדות הראשון של נוחי דנקנר במשפט "הרצת המניות" (לכאורה) שבו הוא נאשם היה נוח יחסית מבחינתו. הוא הרי התכונן לעדות הזאת יחד עם עורכי דינו במשך חודשים — והשאלות שעליהן נתבקש לענות נשמעו ממש כמו הרמה להנחתה. הרגעים הבודדים שבהם היה היסוס או גמגום כלשהו בתשובותיו היו כשתיחקר אותו השופט חאלד כבוב — שמנהל את כל ההצגה לבד, מול קהל גדול של מקורבים, בני משפחה ועיתונאים.

אמנם קשה לדעת מה עובר בראשו של כבוב כשהוא שומע את דנקנר, עם כל כוח השכנוע והשארם שלו, אבל רמז לחריפות ולבקיאות של השופט בחומר ניתן לקבל מאותם המקומות בעדות שעליהם התעכב — למשל בנוגע להלוואה בסך 8 מיליון שקל שהעניק דנקנר לחברו לספסל הנאשמים, איתי שטרום, ולהשקעה של איש העסקים, יוסי ויליגר, אחרי פגישה לילית בבית דנקנר, שתואמה דרך הטלפון הסלולרי של אשתו. אחרי ימים ארוכים של דיונים, נראה שהפעם כבוב קשוב מתמיד ורושם יותר הערות.

בפתיחת דבריו סיפר דנקנר על התקופה הטובה שלו באי.די.בי - שבע שנים, כמקובל בסיפורי התנ"ך, ועוד שנה אחת של חסד, ועל התקופה הרעה, שבה "התיישבה עלינו להקה של ברבורים שחורים".

במסגרת התקופה הטובה התעכב דנקנר על שלוש עסקות, שלדעתו היו המשמעותיות ביותר. באופן קצת מפתיע, אחת מהן היא דווקא קרן השקעות בהיקף של מיליארד דולר שהקים יחד עם ממשלת קטאר ומשפחת ההון הסעודית אוליאן — בעלי המניות האחרים בבנק קרדיט סוויס. דנקנר אמר שהוא ראה בכך פריצת דרך (מדינית), ואף הזכיר שדיבר על כך לא מעט עם נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס. האם היתה כאן קריצה למוצאו הערבי של השופט כבוב? הקרן, אגב, נסגרה לאחר שלא הצליחה להתרומם.

עופר וקנין

בנוגע להלוואה שהעניק לשטרום, הלוואה שנראית כמו מימון (או תשלום) על עבודת ההרצה לכאורה, שאל כבוב את דנקנר — איך זה שאתה, בנקאי גדול כל כך ומי שהיה סגן יו"ר בנק הפועלים ושנפגש עם בנקאים בכירים בשווייץ, עושה דבר כזה? "לא העלית בדעתך שמשהו לא בסדר בהלוואה, ההשלכות של איך זה נראה בעיני הבריות, איך זה נראה מבחוץ?", שאל כבוב. דנקנר השיב כי "ברגע שאני יודע שפעולות שאני עושה הן חוקיות ולגיטימיות. אני לא טפלון. יכול להיות שמישהו שהוא טפלון היה אומר תתרחק ממני, תלך ממני. אתה קנית מניות 
אי.די.בי וזה לא נראה טוב". דנקנר הוסיף שהוא מבין שזה נראה לא טוב, "לכן אנחנו כאן היום", אך הסביר שזו הלוואה תמימה — ושהוא נוהג להלוות לחברים, כי מאז שהוא אדם אמיד הוא "טוב לחברים".

כבוב חזר יותר מפעם אחת לנושא ההשקעה של ויליגר — 10 מיליון שקל בהנפקה במסלול הלא חוקי לכאורה דרך שטרום. הוא העמיד את דנקנר על סתירה בעדותו: דנקנר אמר שוויליגר יזם את הפנייה כדי להשקיע במניות אי.די.בי, ואילו כבוב קרא לו מעדות ויליגר עצמו, שאמר שהפנייה הראשונית אליו היתה מאי.די.בי. כבוב גם שאל על הפגישה הלילית עם ויליגר בביתו של דנקנר ערב ההנפקה, ודנקנר אישר בסופו של דבר שהוא זה שהציע לוויליגר להשקיע במניות דרך שטרום — ולא בהנפקה עצמה.

העובדה שוויליגר התקשר לטלפון הסלולרי של אשתו, אורלי דנקנר, ולא לטלפון של דנקנר עצמו, העלתה את החשד שגם ויליגר יודע שנעשו דברים אסורים ושקיים חשש שמאזינים להם. דנקנר שלל את החשד הזה, כשאמר שהטלפון שלו היה סגור מכיוון שבאותו ערב נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במעונו.

עופר וקנין

לדנקנר לא היתה בעיה לדבר על הפגישה הזאת עם נתניהו, שכן דבר קיומה כבר פורסם לפני כמה חודשים כשנחשף יומנו. אבל כאן עולה השאלה — שאינה קשורה לדנקנר, אלא להתנהלות לשכת ראש הממשלה — מדוע הציבור צריך להיחשף לפגישה עם האיש החזק במשק, ועוד ערב פרסום דו"ח הריכוזיות, רק בגלל חקירה של רשות ניירות ערך?

אין דבר כזה 
"הנפקת חברים"

הקו המרכזי של ההגנה הוא העובדה שזו היתה "הנפקת החברים" — ולחברים לא היה אכפת מה מחיר המניות, ולכן לא היה אינטרס להריץ מניות ולהעלות את שוויין. דנקנר הודה בפעם הראשונה שהמונח הזה בעצם הומצא בעיתונות, כאשר התברר שבהנפקה השתתפו לא מעט מחברי האלפיון.

עופר וקנין

דנקנר עוד הרחיב את העניין בעדותו, ונתן באותם חברים סימנים — יש ידידים, יש מקורבים ויש חברים — וגם ביניהם יש הבדלים: חברים טובים שלא כל כך רוצים לעזור כספית, או כאלה שרוצים אבל אומרים שישקיעו רק בשלב הציבורי (האנונימי), וכאלה שהם רק מקורבים, אבל מוכנים לשים הרבה כסף.

דנקנר גם אמר שבאי.די.בי ידעו שבהנפקה לא תהיה השקעה של מוסדיים (שמנהלים כספי ציבור) או של הגברת כהן מחדרה. גם בעבודה הכלכלית שהגישה ההגנה בשבוע שעבר ניסה פרופ' אבנר קלעי להצדיק את היותה של ההנפקה הנפקת חברים.

אולם אם העיתונות טבעה את המונח "הנפקת חברים", היא גם יכולה לשחוק אותו — אין דבר כזה הנפקת חברים. זאת רק דרך מוצלחת לתאר את האירועים. ראשית, בהנפקה הושקעו לא מעט כספי ציבור — בין אם של חברות ציבוריות, ובין אם של חברות בנות של חברות ציבוריות. שנית, אי.די.בי עצמה היא ציבורית, כך שהציבור שותף בה ובמה שמתרחש בה. שלישית, זאת הנפקה רגילה שמוצעת לציבור, ועליה לעמוד בכללים.

דנקנר אמר שלחברים גם היתה סיבה כלכלית מדוע לקנות בשלב המוסדי של ההנפקה — שכן הם קיבלו הנחה של 1.5%, שזה "לא מעט כסף", כדבריו. אבל אם לא היה אכפת להם המחיר, אז למה שיהיה אכפת להם מההנחה?

נקודה נוספת שמעוררת שאלות: דנקנר סיפר שרק בחקירה התברר לו ששטרום רכש מניות אי.די.בי ב–9 מיליון שקל. הוא סיפר עוד כי אמר לשטרום לא לקנות — "רק עכשיו נולדה לך תינוקת, מה אתה צריך את זה". זאת התנהלות קצת מוזרה, בהתחשב בזה שהוא מבקש מכל חבריו להשקיע במניות ויודע את סכומי ההשקעות של כולם, ורק לגבי שטרום הכל הפוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#