ההצעה לרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי חיה וסופגת בעיטות - דין וחשבון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההצעה לרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי חיה וסופגת בעיטות

ראשי מערכת המשפט התחלפו, אך הרפורמה שיזמו ציפי לבני ואשר גרוניס בסדר הדין האזרחי ממשיכה להתקדם ■ בכנסים שנערכו באחרונה מתחו משפטנים ביקורת נוקבת על הרפורמה שאמורה לשנות באופן דרמטי את ניהול המשפטים האזרחיים

תגובות

היוזמה להחליף את תקנות סדר הדין האזרחי כולן בתקנות חדשות, שחוברו על ידי צוות בראשות מנהל בתי המשפט השופט בדימוס משה גל, נותרה על כנה. שרת המשפטים ציפי לבני ונשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שעמדו מאחורי היוזמה, אינם מכהנים עוד בתפקידיהם, אך טיוטת התקנות הועברה לוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושא זה, בראשות שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל. הוועדה הזמינה את הציבור להעיר את הערותיו על מה שעשוי להיות השינוי המהפכני ביותר שיעבור על התנהלות 
בתי המשפט.

טיוטת התקנות, שפורסמה לראשונה ב–TheMarker לפני כארבעה חודשים, מעוררת ביקורת בקרב משפטנים ואנשי אקדמיה. שני כנסים נערכו באחרונה לדיון בטיוטה. האחד בלשכת עורכי הדין ביוזמת עו"ד ברוך כצמן, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ומי שהיה חבר בצוות שכינס השופט גל לגיבוש התקנות. הכנס השני היה אקדמי, ואורגן על ידי שלושה חוקרים בתחום סדר הדין, פרופ' איסי רוזן־צבי מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלון קלמנט מהמרכז הבינתחומי וד"ר ארנה רבינוביץ'־עיני מאוניברסיטת חיפה. רוזן־צבי וקלמנט מובילים התנגדות לטיוטת התקנות של השופט גל. בכנס האקדמי שעסק בטיוטת התקנות הוצגו יותר מעשרה מאמרים שנכתבו על ידי משפטנים.

הרפורמה נועדה להביא לייעול ולקיצור ההליכים המתנהלים בבתי המשפט, לקידום פשרות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובמקרה שאלה לא עולות יפה — להביא את בעלי הדין מוכנים יותר לדיונים בפני השופטים. בתקנות החדשות הוצע כי בעלי הדין יחויבו להחליף ביניהם מידע ומסמכים לפני הגשת התביעה, וכתנאי להגשתה, על פי פרוטוקול מוכתב מראש. עוד נאמר כי כתבי תביעה ותצהירים יוגבלו מראש במספר העמודים. למשל כתב תביעה לא יעלה על שלושה עמודים בבית משפט השלום וחמישה עמודים במחוזי. בנוסף, סדרי הדין המיוחדים יבוטלו, למעט סדר דין מהיר. בכלל זה יבוטל סדר הדין המקוצר. לעומת זאת, הליכי הדיון בתביעה רגילה יידמו מאוד לסדר הדין המהיר כיום, שעיקרו ניהול יעיל ומהיר של הליכים על חשבון הדיוק ומרחב התמרון של בעלי הדין ועורכי דינם.

ערימת תיקים וניירת. מעסיקים נאלצים לבחור בין התקשרות עם גורם מקצועי נוסף לבין התמודדות עצמית עם בירוקרטיה נוספת
מוטי קמחי

בשני הכנסים אפשר היה למצוא בקרב עורכי הדין מהפרקטיקה ואנשי האקדמיה קווים משותפים. עו"ד רם כספי, שנשאל בכנס הלשכה לדעתו על היוזמה, סיכם במלה אחת את דעת רבים מעמיתיו: "נגד!". לעומתו, עו"ד צבי פירון, ראש משרד מ. פירון ולשעבר ראש המועצה הארצית של הלשכה, טען כי המצב בבתי המשפט כיום קטסטרופלי והתקנות יכולות להיות כלי לאתחול המערכת. עו"ד ברוך כצמן תמך בגישה זו וציין כי איש אינו סבור שטיוטת התקנות תתקבל ככתבה וכלשונה.

יחס אחיד לכל

עו"ד ד"ר רלי לשם, ראש מחלקת הליטיגציה של משרד מיתר, היה שותף לעבודת הצוות בראשות השופט גל שגיבש את הרפורמה. לשם גונן בכנס על המאמץ של השופט גל להציע מתווה של תקנות לשיפור המצב הקיים. "צריך לבחון את התקנות החדשות על רקע המצב הקיים במציאות ולא על רקע התקנות הקיימות", אמר לשם.

מנגד, עו"ד איל רוזובסקי, ליטיגטור ותיק וחבר הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנושא סדר הדין האזרחי אמר: "אני לא בטוח שאי־קיום התקנות הוא סיבה טובה לרפורמה. אולי הרפורמה הראשונה שצריך היא ללמוד כן לציית לתקנות". קו ביקורת אחד התייחס לכך שהתקנות אינן נותנות דגש למאפיינים שונים של תביעות מסוגים שונים. החשש הוא כי כללי סדר דין אחידים המותירים מרחב תמרון לבית המשפט ללא הבניה ברורה של שיקול הדעת, יובילו לאי־סדר גדול יותר מזה 
שקיים כיום.

למשל, עו"ד ד"ר יעל ארידור בר־אילן, שותפה במשרד גולדפרב־זליגמן, טענה כי הרפורמה תקשה במיוחד על לקוחות מחו"ל. היא הסבירה כי ליטיגציה תאגידית מאופיינת בחוסר סימטריה של הצדדים, ולכן יש תפקיד חשוב מאוד לבית המשפט באיזון יחסי הכוחות, דבר שהתקנות אינן נותנות עליו את הדגש. ארידור 
בר־אילן גם מתחה ביקורת על הטלת מגבלות אורך על כתבי טענות.

שפן הניסיונות מדבר

עו"ד אסף פוזנר, מומחה בדיני נזיקין, הדגים מדוע אין זה ראוי להתייחס בצורה זהה לתביעות נזק לרכוש ולתביעות רשלנות רפואית מורכבות יותר. פוזנר העיר בכנסים "לשם שינוי מזמינים לא רק אנשי אקדמיה אלא גם את 
שפן הניסיונות".

פרופ' קלמנט מתח ביקורת על היעדר התייחסות מספקת לנושא הוצאות המשפט, שהן כלי מרכזי לשליטה על עומס התביעות. הוא הציע להפחית את שיקול הדעת של בית המשפט בפסיקת הוצאות משפט, שגורם לשוני רב בסכומים הנפסקים כיום. הוא תומך בפסיקת הוצאות בסכומים ריאליים לפי העלויות המקובלות 
בסוגי התביעות.

מחקר של כותב שורות אלה יחד עם עו"ד אסף טבקה מבית הספר למשפטים במכללה למינהל, מצביע על כך שמודל ההליכים המקדמיים שרפורמת השופט גל מבקשת ליישם הוא בעייתי, בין היתר בשל אחידותו, שאינה מתחשבת במאפיינים השונים של כל הליך, כפי שנעשה באנגליה שבה אומץ מול זה לראשונה.

הרפורמה בתקנות ממליצה לבטל כמעט את כל המסלולים המקוצרים להגשת תביעות, למעט מסלול סדר הדין המהיר, ולשנות את הסדר הרגיל כך שיהיה דומה יותר לסדר הדין המהיר כיום. המשפטנים ד"ר ערן טאוסיג ועו"ד ארתור קליימן טוענים שדווקא מסלולי תביעה מיוחדים כמו סדר דין מקוצר, והמרצת פתיחה (הליך לתביעות שעיקרן משפטי ולא עובדתי) הם יעילים ומהירים יותר, לפי מחקר הרשות השופטת.

אחרי הרפורמה באנגליה, נשארו רק העשירים

"אין פתרון קל", טוענת פרופ' הייזל גן, דקאן הפקולטה למשפטים של יוניברסיטי קולג' לונדון ומומחית בינלאומית לסדר הדין האזרחי, שהשמיעה את הביקורת הנוקבת ביותר על הרפורמה המוצעת בתקנות בישראל. גן הגיעה לישראל כדי לחלוק את הניסיון האנגלי שנצבר לאחר רפורמת הלורד וולף שהונהגה שם בעשור שעבר.

גן דיברה באנדרסטייטמנט אנגלי, אך תמיהותיה רעמו. לדבריה, השופט גל מאמין בכל לבו בצורך ברפורמה — אך זו מקיפה מטרות רבות מדי. גן ציינה כי הלורד וולף עבד על הרפורמה שלו כשנתיים ולטעמה היה זה מהר מדי. "אני נדהמת מכך שאצלכם זה נעשה בשמונה חודשים", העירה.

"הפתרון של הלורד וולף היה לפשט את הכללים. נשמע לכם מוכר?", תהתה גן והוסיפה כי קיימת בעיתיות בכך שכל הרפורמות מוצעות ומבוצעות על ידי שופטים. לדבריה, כל מערכות המשפט בעולם מתמודדות עם בעיות דומות: "כיצד נספק צדק אזרחי ביעילות ובמחיר סביר".

"ראשית, יש להיות ברורים מאוד לגבי הבעיה שאתם רוצים לפתור. שנית, יש צורך לאבחן מהי הסיבה לבעיה. זה בדיוק מה שלא עשינו באנגליה ולכן אני ממליצה לכם ללמוד מהטעויות שלנו. אני ממליצה לאסוף נתונים, מחקרים. אני מאוד בעד עריכת ניסיונות, פיילוטים", אמרה גן.

הניסיון האנגלי מלמד למשל כי קיצור משך ההליכים לא הפך את ניהול המשפט לזול יותר ולכן גם לא הפך את מערכת המשפט לנגישה יותר. "הליכים משפטיים אזרחיים נעלמו כמעט לחלוטין באנגליה, והחריג הוא תביעות מסחריות, כי המדינה מעודדת ליטיגציה מהסוג הזה", תיארה. היא סיכמה את הניסיון האנגלי כך: "ההליכים היום מורכבים בדיוק כפי שהיו בעבר והבעיה של עלות הליטיגציה נשארה".

במבט לעתיד הרחוק, גן צופה כי מערכת המשפט האנגלית, הסובלת מקיצוצים עמוקים, תפנה לכיוון של יישוב סכסוכים מקוון. בעלי הדין כלל לא יפגשו בשופטים אלא יקבלו הכרעות באופן אינטרנטי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#