דנקנר: "אילן בן דב רק רצה לעשות עלי רושם, הוא קנה מניות ומכר אחרי דקה" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דנקנר: "אילן בן דב רק רצה לעשות עלי רושם, הוא קנה מניות ומכר אחרי דקה"

(עדכון) נוחי דנקנר בבית המשפט: "יש לי סיוטים וחלומות בלהה מאז הגשת כתב האישום נגדי" ■ "ידענו ששום ציבור ושום גב' כהן מחדרה לא עומדים להשתתף בהנפקה הזו אפילו בשקל"

80תגובות

עדותו של נוחי דנקנר באולמו של השופט כבוב מספקת הצצה לנעשה בקבוצת אי.די.בי במשך השנים הטובות והפחות טובות שלה.

בעדותו שהתחדשה בצהריים אמר דנקנר: "מעולם לא תיכננתי עם איתי שטרום תוכנית להרצת מניית אי.די.בי. בעיני בפועל לא היתה שום הרצת מניה למעט פעילותו של עדי שלג (עד המדינה). אני דוחה את זה באופן חד משמעי ומוחלט. לא אכנס כרגע לסיוטים ולחלומות הבלהה שיש לי מכתב האישום הזה ולמה שאני עובר שנתיים וחצי מאז תחילת החקירה הזו.

"הנתונים העובדות והראיות בתיק הזה מוכיחים שלא היה לי עניין בהרצת שער המניה או בתוכנית השפעה על שער המניה. ההנפקה הזו לא היתה הנפקה רגילה, היא היתה מכוונת אך ורק לבעלי השליטה שיכלו להזרים כסף גם דרך הנפקת הזכויות. אני הגדלתי את המעגל על מנת שחברים מדרגות קרבה שונות. אותם לא עיניין שער המניה ולא שווי האופציות או אם יש אופציות בכלל. מה שעיניין אותם זה העובדה שהם רצו לעזור לי ולסייע לי - לא מתוך מחשבה אלטרואיסטית".

השופט כבוב: הבעת אמון של השוק היא לא חשובה? היא לא משדרת לפעילים בשוק לגבי יכולתה של החברה בעיתות מצוקה?

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

דנקנר: "הפועל היוצא הוא מה שכבודו התייחס אליו. הנושא הזה היה נושא לדיון בחברה. כשנודעו התוצאות של השלב המסווג התקיים בחברה דיון בראשותי האם להיעתר לכל הביקושים או לבצע הקצאה חלקית כדי שהשוק יראה את העוצמה. היו דעות לכאן ולכאן, אני הכרעתי ורוב האנשים שהיו בישיבה תמכו בזה, לקחת את כל הסכום שהוצע לנו אבל זה בהחלט היה נושא לוויכוח".

עורך דינו של דנקנר, גיורא אדרת: איך השוק בדיעבד ראה את ההנפקה הזו?

דנקנר: אני רוצה להבחין בין שני מועדים, בין המועד הסמוך בטווח המיידי, כל העיתונות הכלכלית הכתירו את ההנפקה כהצלחה עצומה, היו סופרלטיבים מכאן ועד להודעה חדשה.

אדרת: מי נתן את הכינוי הזה, הנפקת החברים?

עופר וקנין

דנקנר: התקשורת, אחרי שהם ראו את השמות. דברים כאלה מתבררים אחרי שיחות עם גורמים. די מיד אחרי שפרסמנו את תוצאות ההנפקה ידעו כולם שמדובר בהנפקת חברים ואנחנו מעניינים את החברים שלי ושל הקרובים אלי להשתתף בהנפקה.

אדרת: תנסה לשחזר את השיחה, פונה אליך שטרום ומודיע לך שהחליט לרכוש מניות?

דנקנר: זה היה בשיחת טלפון ב-21 לפברואר בשעה 11, איתי אמר לי שהוא החליט לקנות כי הוא מאמין בי והוא בוטח בי הוא גם מבין פחות או יותר שההנפקה הולכת יפה ואנחנו מצליחים בה כנראה שגם הדבר הזה נטע בו ביטחון. איתי אמר לי שהוא רוצה ליצור פוזיציה גדולה, אני לא יודע כמה, של מניות אי.די.בי. התגובה שלי היתה - 'איתי בשביל מה אתה צריך את זה, נולדה לך אתמול תינוקת, בשביל מה אתה מתעסק עכשיו במניות אי.די.בי'?. הוא היה נחוש ואמר לי שהוא יודע להרוויח הרבה כסף, שהמחיר בשוק הוא טוב מבחינתו. זו היתה השיחה.

אדרת: מה הבנת מהשיחה הזו? בשביל מה הוא מדווח לך?

דנקנר: הנושא הזה גם עלה בחקירה ואח"כ אמרו לי שהוא אמר לי. אני חושב שאיתי רצה להרשים אותי ורצה להראות לי את היכולות שלו ולהראות לי שהוא מאמין בי. אני בעצמי וגם השותפים שלי אני קניתי מניות, האמנתי בעצמי, עד נובמבר קניתי מניות של החברה, בכסף שהיה לי ולצערי גם בכסף שלא היה לי. איתי גם האמין בי ובחברה וגם אנשים נוספים האמינו ולא חשבו שהם הולכים להפסיד את כספם. המניה של אי.די.בי נסחרה באותו זמן בשפל של כל הזמנים. מי שחשב שאי.די.בי הולכת להיחלץ מהמצוקה, היא לא היתה במצב קטסטרופלי היא היתה רחוקה ממצב של הסדר חוב, היתה לנו אמונה ותקווה שאנו מצליחים להביא אותה לפסים מחודשים של צמיחה. איתי חשב שההשקעה הזו מצוינת מבחינתו מבחינה כלכלית. גם אני חשבתי כך".

עופר וקנין

"החברות לא היו מנוהלות"

מוקדם יותר, בתחילת עדותו, הסביר דנקנר כי התקופה הטובה של הקבוצה נמשכה 8 שנים עד מאי יוני 2011, "כשנכנסתי לניהול של אי.די.בי מצאתי קבוצה במצב לא טוב, לא יציב, החברות לא היו מנוהלות, נכנסתי עם הצוות שלי לפעילות ועבודה קשה, אני בעיקרון איש עבודה, אני אוהב לעבוד, אשתי פחות אוהבת את זה. מצאתי קבוצה עם 160 חברות, חשבתי שזה מוגזם ובמהלך השנים הקטנתי את הביזור והתמקדתי במספר קטן והולך של חברות, זה נעשה באמצעות מימושים. היו לנו הצלחות בתחום הזה". אולם, לדבריו, במאי-יוני 2011 התרחשה תופעה שנקראת הברבור השחור - אירוע שלילי ולא צפוי, אסוני. "אבל התיישבה עלינו להקה של ברבורים שחורים. אני לא רוצה להתנער מעסקות לא טובות שעשיתי".

במהלך עדותו אמר דנקנר: "יש לי סיוטים וחלומות בלהה כבר שנתיים וחצי" (מאז תחילת החקירה), וגם יש לי את כל ההוכחות שלא היה שום צורך בזה". סניגורו של דנקנר התייחס לתקופה הקשה שידעה קבוצת אי.די.בי וביקש מדנקנר לפרט מיהם הגורמים שעניין באופציה לגיוס כספים עבור הקבוצה

דנקנר: "היתה אפשרות רצינית על הפרק של הכנסת שותף לאי.די.בי פיתוח. מכירת חלק מהמניות לקבוצת משקיעים והיו פתרונות נוספים שנבעו ממהלכים עסקיים. באותה תקופה אני הייתי מעין בנקאי השקעות ועניינתי גופים שונים בארץ ובעיקר בעולם באפשרות להיכנס כמשקיעים לאי.די.בי. כשאני אומר מגעים אני לא מתכוון לשיחת טלפון או פגישה עם אנשים שאמרו לי זה מעניין. עם כל אחד מהאנשים האלה קיימתי פגישות רבות וכל אחד מהם ישב עם צוות של החברה. בהקשר הזה אני אציין גורמים ישראליים: שאול שני, ליאוניד נבזלין ששלח צוות לניו יורק, גולדמן סאקס, בלקסטון, משפחת פריצקר משיקגו, רון לאודר, מרטין פרנקלין, אלכסנדר נשקביץ. התעסקתי בנושא הזה הרבה זמן, בסופו של דבר אחד מהאנשים נכנס כשותף בגנדן וההמשך פחות או יותר ידוע. זה לא היה אמור להסתיים כפי שזה הסתיים".

אדרת: ומה הפעילות בה אתה עסקת במסגרת הקבוצה בתחילת 2012?

עופר וקנין

דנקנר:"100% מהזמן שלי התעסקתי בראש ובראשונה בנושא של גיוס המשקיעים ומציאת פתרונות עסקיים. כאשר התעסקתי באותה עת באפשרות של חברת נשר למשפחת לבנת. אפשרות חלופית היתה מכירת כלל תעשיות לואוליה או למשפחת לבנת, בסופו של דבר היא נמכרה לא לזה ולא לזה. התעסקתי במיזוג של כור ודסקש ובנושאים שונים של הקבוצה שעמדתי בראשה וניהלתי אותה. הניהול והירידה לפרטים אין ספק שירד ובמרבית זמני נאלצתי לעסוק בפעילות של חברות האחזקה. אין ספק שהפעילות היתה מאוד אינטנסיבית".

אדרת: ספר לבית המשפט על ההנפקה.

דנקנר: "הנושא של ההנפקה, עלה לפרק רעיון של שבוע או עשרה ימים לפני 16 בפברואר אז הוצאנו דיווח מיידי שהחברה בוחנת מהלך של הנפקה. הדבר הזה נבע ועלה מאותן ישיבות תזרים. ההחלטה לבצע הנפקה היתה לאחר שווידאתי עם בעלי השליטה שכל אחד ישים סכום כספי. אני יחד עם אחותי התחייבנו ל-20 מיליון שקל, משפחת לבנת ל-20 מיליון שקל ומשפחת מנור ל-10 מיליון שקל, לאחר מכן גם שותפים בגנדן השקיעו 62 מיליון שקל. לפני שלחצנו על אותו כפתור של ביצוע ההנפקה אני התחלתי שבוע לפני בפגישות וגישושים עם חברים וידידים לגבי השאלה במידה ואנחנו נחליט על ביצוע הנפקה האם אתה תהיה מוכן להשתתף. רציתי להבין לעצמי האם מהלך של הנפקה יכול להיות מוצלח.

"אני רוצה להזכיר בהקשר הזה שמהלך ששקלנו לבצע הוא מהלך של הנפקת זכויות כלומר שרק בעלי השליטה יזרימו את הכסף, ואני החלטתי לצאת במהלך של הנפקה ציבורית ולא להנפקת זכויות כשראיתי שאני יודע להביא כסף במהלך כזה. ההנפקה הזו לא כוונה בשום שלב למה שנקרא ציבור, כולנו ידענו ששום ציבור ושום גב' כהן מחדרה לא עומדת להשתתף בהנפקה הזו אפילו בשקל אחד, ושום מוסדי לא הולך להשתתף בהנפקה. לאחר שקיבלתי אינדיקציות טובות מאנשים. לדוגמא צחי סולטן שהיה החתם הראשי והמוביל בהנפקה שאמר לי אני בהנפקה אהיה אתכם בסכום של 10 מיליון שקל, אני לקחתי את זה בחשבון".

ישבתי ובניתי פוזיציה חדשה

מקדם יותר בדיון ציין דנקנר כי החלטה שגויה אחת היתה המשך ההשקעה בבנק קרדיט סוויס: "ישבתי ובניתי פוזיציה חדשה אמנם במחירים נמוכים יותר, כשהגיעה המחצית השנייה של 2011, המשבר העולמי שצפיתי אותו ב-2006, והיה משבר נוסף ב-2011, ספגנו על זה הפסד גדול. ההפסד היה כ-700 מיליון דולר, ניתן היה לומר שהרווחנו 300 מיליון דולר אבל מתברר שאין דברים כאלה וזוכרים לך רק את ההפסד, בסופו של דבר זוכרים את ההשקעה שלנו בבנק כדבר לא טוב". החלטה שגויה נוספת לדבריו היא רכישת מגרש בלאס וגאס עם יצחק תשובה, עסקה שעליה "הפסדנו 300 מיליון דולר", אמר דנקנר.

עופר וקנין

אלמנט שלישי שגרם לקריסה של הקבוצה לדבריו היתה הרפורמה החריפה מאוד שנעשתה בסלולר: "אנחנו החזקנו בדסק"ש מחצית מסלקום, היא נסחרה אז ביותר מ-3.5 מיליארד דולר. שווי השוק של סלקום ירד לכ-500 מיליון דולר, זה דבר לכך שהשווי הנכסי של דסק"ש שהחזיקה מחצית מסלקום, ירד לשווי של 5-5.5 מיליארד שקל. זה גרם לירידה חדה באי.די.בי פיתוח ואחזקות.

"ההשלכה של העניין הזה היתה פגיעה קשה בחברות האחזקה. בעיקר באחזקות וגם בפיתוח, כיוון שהחברות, כמעט כל החברות בקבוצה היו ממונפות שלקחו אשראים שהיו סבירים לחלוטין. אני מוכרח לומר שבשנים 2008-2005 כולם רצו אחרינו כדי שניקח מהם כסף. הירידה החדה בשווי של סלקום גרמה לכך שהמינוף שהיה סביר הפך להיות מינוף מוגזם. הדברים האלה קורים בעסקים. תופעה נוספת, לא יכולנו לחלק דיווידנדים".

"דברים לא באים לי בקלות"

דנקנר סיפר בדוכן העדים על עצמו: "אני אדם שעובד הרבה, אני לא אגיד קשה כי אני נהנה מהעבודה אבל דברים לא באים לי בקלות. אני קפדן ואני לא משאיר דברים ליד המקרה. אני מסודר, בחקירה נתפסו היומנים שלי ואנשים ראו כמה אני מסודר. אני שייך לדור הישן ורושם דברים בכתב יד אני רושם לעצמי נושאים במחברות. יש לי מחברות סלילים בצבעים שונים. אני רושם בהן פגישות חשובות, מבצעים שצריך לנהל כמו ההנפקה בפברואר 2012 שהיתה סוג של מבצע. אני מפעיל צוות של אנשים שהלכו אחריי, אנשים מקבלים משימות ותפקידים, היה שבוע של משבר בקרדיט סוויס וממש הקמנו חמ"ל לטפל באותו משבר".

דנקנר הוסיף כי "ציירו אותי או החשיבו אותי כמי שריכוזי מאוד בדרך הניהול של הקבוצה. זה נכון שאני פדנט ועובד הרבה, אבל לא ניתן לנהל קבוצה כמו אי.די.בי עם שלל החברות על ידי אדם אחד. אחד הדברים שהיו חשובים לי היה לגייס אנשים טובים לקבוצה ואם מדברים על כוח אדם וגיוס אנשים - עבדו בקבוצה בתקופה מסויימת כ-40 אלף עובדים, ואני ראיתי בין היתר כמגינם של העובדים וכל אימת שהיה נושא של עימות באחת החברות בין הנהלת החברה לוועד עובדים אני תמיד עזרתי לעובדים".

דנקנר התייחס גם לפעילות למען הקהילה שלדבריו עשה "אני ראיתי לעצמי זכות גדולה לנהל את אי.די.ב וראיתי לעצמי חובה, הרגשתי שמוטלת עליי חובה לעזור לקהילה וזו לא סיסמה. אני הקדשתי כרבע מזמני לפעילות ועזרה בעיקר לישובי הפריפריה בגליל ובנגב. העברתי בנושא הזה גם תהליך פורמלי של שינוי מטרות החברה. ביקשתי להעלות את המטרה הזו למטרה שנייה בקבוצה, מיד לאחר השאת רווחים לבעלי המניות. הקפדתי לומר שהחברה בה אנו חיים חשובה לא פחות מהחברה אותה אנחנו מנהלים. הדברים תורגמו למאות של פרויקטים וישובים שעזרנו להם ברחבי הארץ. בתקופה הטובה סייענו בסדר גודל של מעל 450 מיליון שקל, בעיקר בפריפריה".

באשר להיכרות שלו עם איתי שטרום סיפר: "הכרתי את איתי בשנת 2010 באירוע התרמה להקמת מועדוניות בקרית מלאכי, התחרנו על חפץ במכירה פומבית ונוצר ביננו קשר. לאחר מכן הוא ביקר אצלי במשרד ונוצר ביננו קשר חברי. נפגשנו לא מעט, מצאתי בו אדם כרוחי, אדם כלבבי, חבר, אדם ישר, אדם אמין, מקצוען, אדם שנעים להיות איתו ונעים לשוחח איתו". עם זאת, לדבריו, הוא ידע מעט מאוד על הפעילות העסקית של שטרום: "נדמה לי שאפילו לא ידעתי על חברת ISP, אני לא הכרתי אף אדם שעבד עם איתי, אני שמעתי ברפרוף, אולי הזכירו שם של בחור בשם ערן ועדי שעובדים איתו, לא ידעתי מיהם. לא ידעתי שום דבר על עדי שלג, איתי לא דיבר איתי עליו".

"בצרי שאל אם אני מוכן להיות ערב לו - ואני אמרתי שחד-משמעית לא"

אדרת: "ב-22 מתנהל השלב המוסדי, מתי אתם מקבלים את התוצאות?"

דנקנר: "קיבלנו את התוצאות בשש בערב. התוצאה בהחלט גרמה לשמחה בחברה. אני אפילו זוכר שאחת מעורכות הדין חיבקה אותי. אני לא הייתי ממש מופתע, ידעתי שזה הולך לקרות אבל זה נחמד לראות משהו טוב. אני אציין את הישיבה שקיימנו מיד, האם לקחת את כל הכסף או להיעתר רק לחלק ממנו היו מחשבות לקחת רק 240-22 הדבר השני שאני יכול לומר, שהתקיימה ישיבת דירקטוריון טלפונית בה הצעתי את ההנפקה ואמרתי שאני מציע להיעתר לכל הסכום. הדבר הנוסף שאני זוכר מאותו ערב, משעה שש בערב עד סוף אותו יום, זה מתקשר לאינטראקציות התקשורתיות שהיו בימים האלה. היו קרוב ל-200 שיחות טלפון ואסאמאסים, שקיבלתי משעה שש ועד לסוף היום כל כולן היו ברכות של אנשים - חברים שהשתתפו בהנפקה וגורמים אחרים מהמגזר העסקי".

אדרת: "מה היה הצפי, ואילו אינדיקציות היו לך לגבי השלב הציבורי?"

דנקנר: "היו לי אינדיקציות לגבי 54 מיליון שקל. בפועל, היה גיוס של 35 מיליון שקל. הסיבה לכך פשוטה - השלב הציבורי הוא שלב אנונימי, שבו מי שרוצה למצוא חן בעיני החברה, או בעיני משתתף בשלב הראשון או בציבורי, דואג להעביר לנו הוכחות שהוא אכן השתתף כי אחרת אף אחד לא יודע שהוא השתתף. מה שבטוח, גורמים שרוצים למצוא חן בעיניך ולא באמת מתכוונים להשקיע אומרים - אני אשתתף בשלב הציבורי. בפועל, הגורמים שאמרו את זה, אני מחלק אותם לשלוש קבוצות - כאלה שאמרו סכום מסוים וזה מה שעשו, כאלה שאמרו והשתתפו בסכום נמוך יותר וכאלה שלא השתתפו בכלל. יש לי השערות לגבי מי השתתף".

אדרת: "ושטרום ממשיך בפעילות שלו. מה אתה יודע על כך?"

דנקנר: "כשנחקרתי ברשות ניירות ערך לא היה לי שום מושג באיזה סכום איתי קנה מניות. לא היתה לי רזולוציה לגבי כמה הוא השקיע בכל יום, ולראשונה התברר לי שאיתי רכש קרוב ל-9 מיליון שקל מניות אי.די.בי ב-23 לחודש. בזמן אמת ידעתי. איתי לא אמר לי בשום יום מהימים כמה השקיע. נדמה לי שהחוקר בתחילת החקירה שלי התייחס לכך שהוא רכש מניות ב-42 מיליון שקל. אני הופתעתי מהמספרים. בעת החקירה, התברר לי שאיתי רכש מניות ב-9 מיליון שקל ב-23 בחודש, בשביל מה? הרי אני סיימתי את ההנפקה בהצלחה אדירה יום קודם. אני יודע שיש לי סכום נוסף שאני אמור לקבל בשלב הציבורי. אני סיימתי את ההנפקה ב-22 לחודש בשעה 2. ההנפקה הזו מבחינתי הסתיימה. אין שום הצדקה שאני אקנה או אהיה אחראי למהלך שקשור להשפעה על שער המניה ב-23 בחודש".

אדרת: "מדוע איתי שטרום פונה אליך ואומר לך אני מעוניין להיכנס לפוזיציה? מדוע אתה לא אומר לו לעזור לך בהנפקה?"

דנקנר: "אני לא ראיתי את עצמי במצב שאני משפיע על מישהו לעשות מהלך שהוא נכון מבחינתו להרוויח ממנו כסף. אני אומר לאיתי מה אני בשלב הזה. אם הרכישות שהוא הולך לעשות בבורסה מחליפות את הרכישות בהנפקה - אני לא רואה את עצמי כצריך להשפיע עליו אחרת. אם אני הייתי במצב שיש בצפי שלי 90 מיליון שקל, למרות מה שאמרתי קודם, אני מעריך שבמצב כזה הייתי מבקש מאיתי להשפיע. איתי פנה אליי בסביבות 12 וחצי ב-21 לחודש, כשעה וחצי לאחר שהוא אמר לי שהוא קונה מניות של אי.די.בי, ואמר לי שהוא עובד עם הבנק הבינלאומי ושהוא רוצה להגדיל את כמויות המניות שהוא מבקש לרכוש בשוק, לכן פנה לקבלת מסגרת אשראי בבנק. אני כבר מציין שלא נאמר לי ושלא ידעתי מהו סכום האשראי שהוא ביקש בבנק. גם לא התעניינתי ולא שאלתי.

"הנושא הזה לא עלה גם בשיחה שלי עם בצרי. איתי שאל אותי אם אני מכיר אנשים בכירים בהנהלה של הבנק. אמרתי שאני מכיר את סמדר ברבר, והוא שאל אם אני יכול להתקשר אליה ולהגיד עליו מילים טובות. התקשרתי באמצעות מזכירתי לסמדר שהיתה בפגישה והשארתי לה הודעה, איתי שאל אותי שוב האם אני מכיר את אילן בצרי והאם אני מוכן, התקשרתי אליו בסביבות השעה 1".

אדרת: "מה היתה מידת ההיכרות שלך איתו?"

דנקנר: "היה בינינו קשר נקודתי בנושא מסוים של אשראי עם אחת החברות אצלנו. זה היה בסדר גודל של שנתיים לפני. מאז אותה אינטראקציה, הוא היה אצלי פעם או פעמיים יחד עם סמדר ומאז לא דיברתי איתו. אגב, גם לאחר שיחת הטלפון הבודדה שקיימתי איתו, הפעם הראשונה שראיתי אותו היתה שהוא הגיע לכאן לבית המשפט. השיחה היתה קצרה לפי ממצאי הטלפוניה שהוגשו היא היתה שיחה של 28 שניות, אבל זה לא יכול להיות, אני מעריך שהיא היתה שיחה של 2 דקות. פניתי אליו ואמרתי לו שאני מתקשר בשביל לקוח שלו שהוא חבר שלי. לא עלה בשיחה נושא של סכום אמרתי לו שאיתי חבר שלי, ושהסכום הזה מיועד לקניית מניות של אי.די.בי, ושהוא אדם אמין וישר. מלים טובות. זה נכון שבצרי שאל אם אני מוכן להיות ערב לו, ואני אמרתי שחד משמעית לא. אני לא ידעתי בשיחה הזו אם הוא אישר את האשראי. אני אמרתי את שלי וזהו.

"אני חושב על תוכנית ההשפעה, אם הייתי קשור לתוכנית, מימון תוכנית השפעה היה נתקע תוך שעה וחצי והיה נתון לחסדיו של אילן בצרי בבנק שאני בכלל לא עובד איתו?"

כבוב: "אפשר להגיד שדווקא בגלל זה".

אדרת: "על איזה רקע מצאת את עצמך מתקשר לבנקאי בשביל שטרום?"

דנקנר: "על רקע חברי בלבד, אבל אני מזכיר שלאי.די.בי טוב שיש אנשים שקונים מניות של חברת אי.די.בי".

רכישת המניות על ידי אילן בן דב

דנקנר: "פניתי לבן דב כבר ביום שבת ב-6 בערב. כתבתי לו שיום קודם הוצאנו דיווח שאנחנו עומדים לצאת להנפקה. יכול להיות שהוא שאל אותי משהו. התשובה הסופית רשומה במחברת שלי - אעקוב ונשתתף במידת האפשר. אני אומר את זה במובחן מתשובות אחרות. התשובה הזו היא תשובה של "לך סביב". זה סירוב עדין וכך אני התייחסתי לזה. מבחינתי אילן בן דב לא היה משתתף בהנפקה.

"ביום של השלב המסווג בבוקר קיבלתי הודעה מבן דב. אני מוצא את עצמי יושב עם אבי פישר בקפה גימל ברמת אביב גימל כשאילן בן דב גר מרחק של שני רחובות. ההודעה שלו בבוקר עשתה אצלי שני דברים - חיזקה את התשובה השלילית, כי הוא  לא כתב לי אם צריך שאשתתף, הוא זרק לי "בהצלחה". מצד שני, זה מה שנקרא הרמה להנחתה. הוא מתעסק איתי, כותב לי הודעה כשאני יושב בקפה ג'. אני נזכר לפתע בהודעה שלו. אני שולח לו הודעה שאני נמצא בקפה ג' - 'אם אתה בסביבה אשמח אם ניפגש'. אילן בן דב חוזר אליי ומגיע תוך רבע שעה. הוא התעניין בהנפקה, ואני כבר ידעתי שההנפקה מוצלחת.

"אני שואל אותו אם הוא משתתף, והוא אומר שאם ישתתף אז רק בשלב הציבורי. אני יודע מה זה אומר. סליחה על הבעת הפקפוק, אבל זה אומר שהוא לא הולך להשתתף בכלום. הוא אומר שלא רוצה להיחשף בתקשורת. אני אומר לו תשמע, יש מישהו שמחזיק מניות של אידיבי ואם אתה רוצה אני אחבר אותך אליו ותקנה ממנו. מזכרוני אני נותן לו את הטלפון של איתי. הוא מתקשר לפוליצר ומנחה אותו להתקשר לאיתי ולרכוש עבורו מניות אי.די.בי ב-3 מיליון שקל. ההמשך ידוע. הוא מכר את המניות שהוא קנה. אני חושב שאין ספק בכלל שאני צדקתי שאילן בן דב לא מתכוון לקנות מניות של אי.די.בי. אני הופתעתי שעימתו אותי בחקירה והתברר לי שאילן בן דב קונה מניות ואחרי דקה הוא מוכר, הוא רק רצה לעשות עליי רושם".

"זה לא היה מבצע להצלת אי.די.בי, כל ההתפתחויות היו אקראיות"

שלב ההגנה במשפטו של נוחי דנקנר נפתח הבוקר בבית המשפט המחוזי בתל אביב עם נאום פתיחה של סנגורו, עו"ד גיורא אדרת. בהמשך עלה גם דנקנר עצמו על דוכן העדים וסיפק את הגרסה שלו לאירועים.

אדרת התייחס לגרסה של הפרקליטות, שלדבריו ניסתה להציג מצג לפיו להנפקה היתה חשיבות עליונה במעלה הראשונה מבחינת הצלתה של אי.די.בי. "התביעה ניסתה להראות שהיה חשש מכישלונה של ההנפקה ולפיכך נרקמה תוכנית ההשפעה על השער, על מנת ששער המניה בבורסה לא יפול, דבר שלטענת התביעה היה מכשיל את ההנפקה. זה מה שהתביעה ניסתה להוכיח", אמר אדרת.

הוא הסביר כי צוות ההגנה יבקש להראות לבית המשפט ולשכנע אותו במספר נושאים מרכזיים שבמידה ויתקבלו שוללים את התזה של הפרקליטות של התמיכה בשער. "כל ההתפתחויות היו אקראיות למרות הצגת התביעה כאילו מדובר במבצע להצלת אידיבי. כל זה מנוגד לאופיו של דנקנר כאדם קפדן שמתכנן הכל מראש. נראה שהפעילות של שטרום הבורסה משתלבת עם רצון להיכנס לפוזיציה תוך כדי רצון לעשיית רווחים ממסחר יומי, כאשר ניתוח הפעילות מראה שהיא לא לצורך הטיית שער". הדגיש.

אדרת הסביר לשופט חאלד כבוב כי בראש ובראשונה, מתכוון צוות ההגנה להראות לבית המשפט שלמרות שהנפקת פברואר 2012 היתה חשובה מבחינת אי.די.בי היא לא היתה חזות הכל ולא היתה מבחינת להיות או לחדול. "לאי.די.בי היו אלטרנטיבות לעבור חודשים קדימה גם ללא ההנפקה. לבעלי השליטה עמד סכום של מעל 60 מיליון שקל, והם היו יכולים להזרים סכום של 100 מיליון שקל זאת לבד ממיזוגים ומימושים. לכן התזה הזו של הקיץ הקץ על אי.די.בי היא לא נכונה". הדגיש.

"דבר נוסף, אנחנו נציג שבשום שלב לא היה חשש להצלחתה של ההנפקה. לנושא הזה יש משמעות רבה, אנחנו נראה שלא היתה תוכנית להשפעה על השער".

על פי אדרת כל פעולותיו של שטרום היו ללא תכנון מוקדם עם דנקנר. לדבריו, אם אכן היה מדובר בהרצת מניות ומבצע להצלת אידיבי והצלת ההנפקה - היה צריך להיות מתוכנן מראש והיה צריך להיות סוג של מבצע שכל האלמנטים בו היו ידועים. "הדברים התפתחו בצורה אקראית ומקרית. שטרום פונה לראשונה לדנקנר ב-21 לפברואר ומודיע לו על כוונתו לרכוש מניות בבורסה, זה היה ביום שנולדה בתו. התגובה הראשונה של דנקנר היתה לך תטפל בילדה שנולדה לך מה אתה הולך לקנות מניות בשוק".

אדרת התייחס גם לעדותו של עד המדינה, עדי שלג והדגיש כי "נראה גם שהפניה של שטרום לשלג היתה אקראית, עדי שלג לא עבד בחברה באותה תקופה. איזה ביטחון היה לשטרום שהוא יסכים, אם לא היה נגיש כל אותו מבצע היה יורד לטימיון שמענו גם משלג שהוא גם סינן את שטרום". הוא הוסיף כי עדי שלג קיבל מעמד של עד מדינה הן על הפרשה הזו והן על פרשה אחרת, ניתנה חסינות לא רק לו אלא גם לאשתו. "אנחנו נטען כי התביעה הבינה כי ללא עד מדינה היא לא תוכל להרים את התיק הזה ולכן גויס עד מדינה". ציין.

באשר למימון טען אדרת כי "למבצע" כזה דרוש ממון רב, ובמקרה זה הבנק עצר את המימון של שטרום. "גם כאן הכל אקראי, אם הבנק לא היה מאשר את המימון הפעילות היתה נפסקת". הדגיש "היעלה על הדעת שאם דנקנר עומד מאחורי מבצע כזה הוא לא היה מכין מקורות מימון מראש ופונה לבנקים שהוא עובד איתם. ההיכרות של דנקנר עם האנשים בבנק היא מינמאלית. מטרתה של השיחה שלו עם בצרי היתה להגיד מילה טובה על שטרום".

הפרקליטות טוענת כי דנקנר, בסיוע שותפים, היה מעורב במשך כמה ימים בפברואר 2012, במקביל להנפקת מניות לגיטימית (שקיבלה את הכינוי "הנפקת חברים"), גם בהרצת מניות שאינה חוקית. על פי כתב האישום, דנקנר וחברו, הברוקר והבעלים של חברת ISP איתי שטרום, המואשם אף הוא בפרשה - הסכימו ששטרום יבצע רכישות של מניית אי.די.בי אחזקות בבורסה בסכומים גדולים בשלושת ימי ההנפקה, במטרה למנוע את המשך ירידת המניה, ולהגדיל את מחזורי המסחר.

על מנת לעשות זאת, כך על פי כתב האישום, סייע דנקנר לשטרום לקבל מהבנק הבינלאומי אישור להלוואה בהיקף של 15 מיליון שקל, סידר לו קונים שיחלצו אותו מחלק מהמניות שרכש ואף הלווה לו בעצמו שמונה מיליון שקל, זאת לאחר ששבר פיקדון דולרי שהיה לו בחשבון אישי. 

בינואר האחרון העיד עד המדינה עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום, במשך שלושה ימים, וטען כי התבקש על ידי שטרום לרכוש מניות אי.די.בי בשוק בעשרות מיליוני שקלים, ולמעשה להזרים ביקושים כדי לענות על היצעים - וכך לא לאפשר למניה ליפול. ההגנה טוענת כי שלג שיקר בעדותו וכי מטרת הסכמתו לשמש עד מדינה היתה לנקות את שמה של אשתו, שפעילות המסחר במניית אי.די.בי נעשתה באמצעות חשבון שבבעלותה (סיטי ברוקר).

שלב התביעה, אשר החל בנובמבר 2014, הסתיים בסוף ינואר 2015 כשאחד העדים האחרונים היה המומחה מטעם הפרקליטות, ד"ר חיים קידר-לוי, שכתב חוות דעת שתומכת בכתב האישום. קידר־לוי בחן את פעולות הרכישה והקנייה של מניית אי.די.בי בחשבונות ISP בתקופת הרצת המניות לכאורה, וקבע כי פעילות חשבון ISP התיישבה עם הכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי, וכי לפעילות לא היה היגיון כלכלי: "כשסוחר פועל באופן עקבי ומפסיד, ובכל זאת הוא ממשיך להפסיד - זה לא מעיד על מניע כלכלי".

מנגד, ההגנה הגישה את חוות דעתו של פרופ' אבנר קלעי (אשר ייחקר עליה בהמשך) שהגיע למסקנה כי שלג השפיע באופן תרמיתי על שער מניית אי.די.בי - גם נגד האינטרס של שטרום (כלומר, בניגוד לעדותו של שלג), שכן הוא ניסה לתמוך בשער המניה רק בחשבון של סיטי ברוקר, זאת על מנת להפיק רווח אישי. "למעט פעילותו של שלג אל מול אשתו בסיטי, אין ולו מקרה אחד של ממצא שמתיישב עם רצון לתמוך בשער המניה", סבור קלעי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#