"מבול של פונים למס הכנסה, ייתכנו נזקים במיליארדי שקלים למדינה" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מבול של פונים למס הכנסה, ייתכנו נזקים במיליארדי שקלים למדינה"

הפרקליטות ביקשה דיון נוסף על פסק דין הירשזון המאפשר לקזז הפסדים לאחור: "מיליארדים עלולים להיגרע מקופת המדינה"

33תגובות

"לא ניתן להגזים בהשלכות העצומות ומרחיקות-הלכת של פסק הדין - על הנישומים – על רשויות המס – ועל שיטת המס כולה... כפי שהיה צפוי – "מבול" הפניות של נישומים לרשויות המס בבקשות לשינוי ותיקון דוחות המס שהגישו בעבר, כבר החל – על אף שחלף רק זמן קצר מאז שניתן פסק הדין. המדובר במיליארדים שעלולים להיגרע מקופת המדינה, והכל בלא שלובנה הסוגיה" - כך כתבו נציגי פרקליטות המדינה בבקשה לדיון נוסף שהגישו אתמול (ג').

הבקשה הוגשה בעניין ערעורם של אברהם הירשזון, שר האוצר לשעבר, ואילנה דמארי (שני מקרים נפרדים שערעורם אוחד). על פי ההחלטה בערעור לגביה ביקשה הפרקליטות דיון נוסף, ניתן במקרים המתאימים, כשהצדק מכתיב זאת, לקזז הפסדים חדשים כנגד רווחים משנים קודמות. ההחלטה התקבלה בפברואר על ידי רוב של שני שופטים מול אחד.

הבקשה לדיון נוסף היתה צפויה והפרקליטות אף ביקשה ארכה להגשתה עד סוף מארס, שכן פסק הדין של העליון מהווה מהפכה של ממש בעולם המס בכל הקשור להתרת קיזוז הפסדים לאחור והוא בעל השלכות רוחב מהותיות שלא יהיה פשוט לרשות המסים להתמודד איתן. למשל בעלי עסקים או חברות שהפסידו את כספם בעקבות משבר, יוכלו לטעון לאור הפסיקה הזאת כי הם זכאים שלא לשלם מס על "רווחים" משנים קודמות, שלא באמת נתקבלו.

הירשזון ודמארי גנבו כל אחד כספים ולאחר שהורשעו תשלומי הגניבה הושבו לקורבנות העבירה. בשני המקרים הוציא מס הכנסה שומה המתייחסת לשנות המס שבהן בוצעו הגניבות והוטל עליהן מס הכנסה.

מוטי קמחי

הירשזון הורשע ב–2009 בגניבת כ–2 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית - אותם השיב בהמשך. בערעורים נטען כי אין לראות בכספי הגניבה לאחר שהושבו הכנסה חייבת במס, ואם כן יראו אותם כך, צריך לאפשר לקזז אותם כהפסד - גם אם הכספים הושבו מאוחר יותר.

לפי פסק הדין של השופט אליקים רובינשטיין, שאל דעתו הצטרף השופט נעם סולברג, במקרים המתאימים, וכדי למנוע עיוות מס - גם אפשר לקזז הפסדים לאחור. למרות שהשבת הכספים היתה בשנה מאוחרת יותר, ובדיני מס כל שנה נבחנת בפני עצמה קבע רובינשטיין כי אף שהדין אינו מאפשר קיזוז הפסדים אחורה "נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד".

מנגד, התיר רובינשטיין קיזוז רק של מחצית מסכום ההשבה, "כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה ש (המערערים) החזיקו למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם". השופט ניל הנדל היה בדעת מיעוט, בקבעו כי לא ניתן לקזז לאחור את כספי ההשבה. רובינשטיין אמנם ריכך את דבריו לאחר שקרא את פסק דינו של שופט המיעוט, כדי לא לפתוח פתח לכל נישום לדרוש קיזוז של הפסדים לאחור אך עדיין מדובר להצפה של רשות המסים בפניות של נישומים שיבקשו לקזז לאחור הפסדים. 

בבקשה שהוגשה אתמול צוין כי "פסק הדין תואר כ'רעידת אדמה' במשפט המס הישראלי – ולא בכדי. השינוי שחולל פסק הדין בשיטת המס הישראלית הוא שינוי קרדינלי. זאת, שכן הסדר קיזוז ההפסדים הינו הסדר מרכזי בכל שיטת מס - אחד מ"עמודי התווך" של השיטה... די בכך שמדובר בהלכה חדשה וחשובה העומדת בסתירה להלכות קודמות על מנת לבסס הצדקה לקיום דיון נוסף ואולם לגבי פסק הדין נשוא העתירה הנוכחית ההצדקה לקיומו של דיון נוסף מבוססת אף יותר – שכן זהו מקרה מובהק של 'הלכה קשה'. אם תוצאתו המעשית של פסק הדין היא שפסק הדין מתיר קיזוז לאחור רק לגבי גנבים ורק לגבי מחצית מהשבת הגניבה וזאת משיקולי צדק – אזי מיד מתעוררת השאלה הבאה (והיא כבר מתעוררת בפועל בפניות רבות של נישומים): אם לגנבים מותר לקזז-לאחור מחצית מהפסדיהם משיקולי צדק – הרי שקל וחומר שנישומים תמי-לב ושומרי-חוק צריכים להיות זכאים לקזז את הפסדיהם לאחור ואף את מלוא הפסדיהם.

"שינוי מן-היסוד של הסדר מרכזי בשיטת המס הישראלית שלא על דרך של חקיקה יוצר שלל שאלות לגבי "המצב החדש" שנוצר הנותרות ללא מענה בפסק הדין (היות שלא מדובר בהסדר שנקבע בחקיקה, ונהפוך הוא – ההסדר שנקבע בחקיקה הוא אחר), וכתוצאה מכך פסק הדין יוצר מצב בלתי אפשרי.

"לא ניתן להגזים בהשלכות העצומות ומרחיקות-הלכת של פסק הדין - על הנישומים – על רשויות המס – ועל שיטת המס כולה, ואמנם, כפי שהיה צפוי – "מבול" הפניות של נישומים לרשויות המס בבקשות לשינוי ותיקון דוחות המס שהגישו בעבר, כבר החל – על אף שחלף רק זמן קצר מאז שניתן פסק הדין. המדובר במיליארדים שעלולים להיגרע מקופת המדינה, והכל בלא שלובנה הסוגיה". 

עוד נכתב בבקשה כי לתוצאה שנקבעה בפסק בדין אין אחד ורע בשום שיטת מס בעולם והעמדה הפרשנית שביסוד דעת הרוב מנוגדת חזיתית להלכות שניתנו בהקשר דיני המס. המדינה טוענת כי אותה פסיקה עקרונית אשר משנה את הדין המקובל בישראל, לא נידונה למעשה בערעור, והמדינה לא התייחסה אליה בסיכומיה.  "כיצד זה הייתה המדינה צריכה להניח שעליה לטעון כנגד פרשנות הסותרת הוראת חוק מפורשת שאינה מאפשרת קיזוז לאחור, כאשר עמדתה תואמת (גם לדעת הרוב) את "הדעה המקובלת במשפט הישראלי" לגבי הוראת חוק זו ממש?"

בסיכום הבקשה נכתב כי: "מדובר בתוצאה קשה ביותר שיש לה השלכות מרחיקות לכת כספיות ומערכתיות כאחד, המבוססת על פרשנות שגויה (בכל הכבוד), המהווה "השגת גבולו של המחוקק" בנסיבות שבהן ההלכה הפסוקה קובעת שאין לעשות כן".

עורך דינו של הירשזון, זיו שרון, מסר בתגובה: "הבקשה לדיון נוסף מצערת ומאכזבת. נראה כי רשות המסים מנסה להלך אימים על ביהמ"ש העליון על מנת שישוב בו מהחלטה שקיבל ברוב דעות ובשיקול דעת. החלטת ביהמ"ש העליון נומקה כדבעי ואכן, כדברי רשות המסים: לא ניתן להגזים בהשלכותיה מרחיקות הלכת - הכלכליות, אך גם אלו המוסריות. לא בכדי קיבל בית המשפט את עמדתנו כי מיסוי אדם בדיעבד על כסף שפקיד השומה יודע שאינו בידו מאחר והושב - הוא בלתי הגון, בלתי צודק ועל כן מצריך תיקון. 

"מעבר לכך, כבר לפני למעלה מעשור קבע שופט ביהמ"ש העליון מישאל חשין כי אין להצדיק דיון נוסף בשל 'הטענה כי פירוש החוק בדרכו של בית-המשפט יהיה בו כדי להכביד על תקציב המדינה'. וממילא, קריאת פסק דינו של בית המשפט העליון, בכללותו, מגלה כי מדובר בהחלטה מאוזנת והוגנת, שבניגוד לנטען, אינה פותחת פתח בלתי מבוקר לדיונים בשומות עבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#