זה שעון או מכשיר מדידה? התשובה לשאלה הזאת שווה הרבה כסף

כשבית המשפט נדרש לשאלה איך לסווג את שעוני הדופק של חברת פולאר לצורכי מכס, הוא התייחס לשיפור הישגיהם של ספורטאים מקצועיים בעזרת השעונים כאל אינטרס ציבורי ■ השופטת: "ציבור השומר על בריאותו הוא פחות נטל חברתי"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2

האם יש לסווג שעון דופק לפעילות גופנית כשעון יד, כפריט שמבוסס על פעולה חשמלית המשתנה לפי הגורם הנבדק או כמכשיר בדיקה ומדידה כללי? התשובה על כך עשויה להיראות לרובנו מיותרת וחסרת משמעות, אך היא בעלת משמעות כלכלית לא מבוטלת, מכיוון שהסיווג קובע אם יוטל על הפריט תשלום מכס בשיעור של 12%.

במקרה שנידון באחרונה בבית משפט השלום בהרצליה, תבעה חברת אגנטק, שעוסקת ביבוא מכשירים וציוד, ובהם שעוני הדופק של המותג פולאר, את רשות המסים (אגף המכס) - וניצחה.

שעון הדופק של פולארצילום: POLAR

שעוני דופק מציגים את קצב פעימות הלב של העונד אותם. המדידה מתבצעת בדרך כלל באמצעות משדר, המותקן על חגורה המוצמדת לחזה. המשדר קולט את הפולסים החשמליים בלב, ומשדר את הנתונים לשעון, באופן שהמשתמש יכול לנטר את קצב הלב.

אחרי שנים שבהן סווג השעון כ"פריט שפעולתו מבוססת על תופעה חשמלית משתנה בהתאם לגורם הנבדק", שפטור ממס, במאי 2006 שונתה ההגדרה לקטגוריה של "שעוני יד המופעלים בחשמל בעל צג אופטי־אלקטרוני", שאף הוא פטור ממס. ואולם במארס 2009 שונתה ההגדרה שוב, הפעם לקטגוריית סל למכשירים, כלים ותמונות למדידה או לבדיקה אחרים, החייבים במכס.

אגנטק, שיוצגה על ידי עוה"ד אהוד קרונפלד ואליס אברמוביץ ממשרד איתן מהולל ושדות, שילמה את המס תחת מחאה והגישה תביעה לבית המשפט.

צילום: אי־פי

רשות המסים, שיוצגה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מרכזי), טענה כי לא ניתן לסווג את השעון כ"פריט שפעולתו מבוססת על תופעה חשמלית משתנה בהתאם לגורם הנבדק" שכן המדידה לא נעשית באמצעות תופעה חשמלית, אלא מדובר במדידת זמן, כשהפולס החשמלי הוא טריגר של התחלה, והפולס השני מהווה את סיום המדידה. בנוסף, נטען כי השעון אינו מודד את עוצמת הפולס החשמלי, וגם מטעם זה לא ניתן לומר כי פעילותו מבוססת על תופעה חשמלית משתנה.

המומחה הרפואי מטעם אגנטק העיד כי המשדר המונח על החזה מודד את הפולסים החשמליים היוצרים את פעימת הלב, ועל כן יש לסווג את שעון הדופק כמכשיר מדידה שפעולתו מבוססת על תופעה חשמלית, המשתנה בהתאם לגורם הנבדק. השופטת אירית מני־גור הסכימה עם טיעון זה. עם זאת, היא דחתה את סיווגו של שעון הדופק תחת הגדרה של שעוני יד, בטענה כי הפונקציה של הוראת השעה היא נלווית ושולית. מכיוון שהיא כבר הכריעה מהו הסיווג הנכון, שאף הוא פטור ממכס, לקביעה זו לא היתה השלכה לגבי התוצאה.

טיעון נוסף של אגנטק היה כי תכלית החקיקה שבהטלת המכס היא למנוע תחרות עם מוצרים תוצרת ישראל, ובעצם להגן על התוצרת המקומית, אולם בכל הנוגע לשעוני דופק, אין בישראל תעשייה מקומית שיש להגן עליה.

שעון דופק של פולארצילום: POLAR

מני־גור לא קיבלה את הטענה של רשות המסים כי אגנטק לא הביאה ראיה להיעדר ייצור מקומי, ואף נזפה ברשות: "התובעת טענה ששעוני הדופק המיובאים אינם מתחרים עם ייצור מקומי... פירטה את שמות יצרני הטובין המייצרים מוצרים זהים - אף לא אחד מהם יצרן ישראלי. נטל הראיה מועבר לכתפי הנתבעת להוכיח, או לפחות לטעון, כי קיים יצרן מקומי. עובדה זו כלל לא נבדקה על ידי הנתבעת... לא ברור כיצד הנתבעת לא בודקת עובדה חיונית זו".

השופטת בדקה אם למדינה יש אינטרס להגביל את צריכת שעוני הדופק, ואם מדובר במוצר מותרות שאין סיבה לתת לו פטור והשיבה על כך כי "אחת ממושכלות היסוד שאינן צריכות ראיה היא העובדה שפעילות ספורטיבית יפה לבריאות ולרפואה מונעת. אם כך, זהו צורך חברתי שעל המדינה לעודד צריכתו ולהפוך אותו נגיש וזמין לכל אדם העוסק בספורט. גם ציבור הצרכנים הנוסף של המשתמשים בטובין כחלק מתהליך שיקומי לאחר ניתוח או אירועי לב הוא ציבור שעל המדינה לעודד להשתמש בטובין, כחלק מתהליך של שמירת בריאות תקינה. ציבור השומר על בריאותו הוא פחות נטל חברתי.

"גם ציבור הספורטאים המקצועיים, המשתמשים בטובין כדי לשפר את הישגיהם המקצועיים, הם אינטרס ציבורי. כחלק מהשקעתה בעידוד הספורט המקצועי, המדינה צריכה להפוך את הטובין לאביזר נגיש וזמין".

בסיכום הוחלט כי אם החברה לא תצליח להגיע להסכם עם רשות המסים בנוגע להחזר המס, יחזור הדיון לבית המשפט.

מרשות המסים נמסר כי היא לומדת את פסק הדין.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker