עדיין לא דיווחתם? כך תדעו האם רשות המסים עוקבת אחריכם - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עדיין לא דיווחתם? כך תדעו האם רשות המסים עוקבת אחריכם

עד כה חשפו ישראלים הון של 4 מיליארד שקל במסגרת גילוי מרצון לפי הנוהל החדש ■ רו"ח יעקב קרטה, עד לאחרונה יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, מסביר במה עדיף המסלול הרגיל על המסלול האנונימי - ומיהם 100 אלף הישראלים שקיבלו מכתבי דרישה להצהרת הכנסות

42תגובות

שנה שלמה נדרשה לרשות המסים לגבש נוהל חדש של גילוי מרצון, עד שזה נכנס לתוקף בספטמבר 2014. מדובר בהליך שבו אדם חושף לראשונה בפני רשויות המס הכנסות לא מדווחות, ומקבל בתמורה חסינות מהליך פלילי. המטרה היתה להפיק לקחים מהנוהל הקודם, שהיה בתוקף בין נובמבר 2011 לספטמבר 2012, ובמסגרתו התגלו 1,400 בקשות הון בסך 12 מיליארד שקל - שהכניסו לקופת המדינה מס בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

באיזו מידה מצליח בינתיים הנוהל החדש, שמלווה ב"רעש" גדול מצד מנהל רשות המסים, משה אשר, שנסע בעצמו לשווייץ במטרה לעודד את הבנקים שם "להעיר" לקוחות ישראלים שחייבים בדיווח?

לפי נתוני רשות המסים, במחצית השנה שחלפה הוגשו 1,240 בקשות - מתוכן 768 במסלול האנונימי, 252 במסלול המקוצר ו–220 במסלול הרגיל - והתגלה הון של 4.1 מיליארד שקל, כשליש מהסכום שהתגלה בעשרת החודשים של המבצע הקודם. המסלול האנונימי והמקוצר הונהגו בהוראות שעה לשנה אחת (עד ספטמבר 2015), שייתכן ותוארך.

אייל טואג

עם זאת, קשה עדיין להסיק מסקנות. לדברי רו"ח יעקב קרטה, שהיה עד לפני חמישה חודשים יועץ מקצועי למנהל רשות המסים, ריכז את גיבוש הנוהל ב-2012 והיה שותף מרכזי במערכים שנבנו סביב הנוהל החדש - ניסיון העבר מלמד כי 
המסה הגדולה של הפונים מגיעה בחודש האחרון שלפני תום הנוהל, כלומר, השטף צפוי באוגוסט 2015.

לדבריו, הגבייה בנוהל הקודם עלתה משמעותית כתוצאה מכמה תיקים "כבדים". 
הגיל הממוצע להגשת בקשה בנוהל הקודם היה 75 ומעלה, וההון הממוצע בתיק היה חצי מיליון דולר.

במידת מה, לנוהל החדש של רשות המסים היתה נקודת פתיחה חלשה יחסית, שכן הוא יקר יותר מקודמו, שנתן הטבות מס, פטור מלא מקנסות וריביות, והנחה משמעותית בהפרשי הצמדה. קרטה מסביר שמי שהתעקשה על כך היא הפרקליטות, השותפה לאישורו של הנוהל, ושההחלטה להעניק חסינות פלילית נתונה בידיה. לפי הפרקליטות, בתמורה לחסינות פלילית יש לשלם מס מלא בערכים נוכחיים. עם זאת, לפקיד שומה יש סמכות לבטל קנסות.

בינתיים, טוענים ברשות המסים, הנוהל החדש נוחל הצלחה, והצפי הוא לפחות להכפלת ההון המגולה עד כה ולגבייה של מיליארד שקל לפחות.

"ממליץ לפנות בהליך רגיל - ולא באנונימי"

ישנם כמה הבדלים בין הנוהל הנוכחי לקודם, ובראשם המעבר לפעילות ממוחשבת, עם הטמעת מערכת המאפשרת לרשות לבצע מעקב פרטני אחר בקשות שהוגשו והתהליכים בעניינן. בנוסף, הנוהל מ–2012 חל רק על הכנסות פסיביות בחו"ל - לעומת הנוהל החדש, שמתאים לכל מי שיש לו הכנסות מכל סוג שלא דיווח עליהן לרשות המסים, ובכלל זה הכנסות מחו"ל או מירושה, בעלות על חשבונות בנק בחו"ל, הכנסות משכר דירה בחו"ל, ואף הכנסה לא מדווחת מעסקים בישראל.

חידוש נוסף הוא "המסלול המקוצר" לבקשות קטנות, שנועד לבקשות בסכומים נמוכים, ללא צורך בכניסה להליך מול פקידי השומה. הנוהל החדש גם ממשיך את "המסלול האנונימי", שהיה בתוקף ביולי־ספטמבר 2012, ואליו מגיעות יותר ממחצית מהבקשות לגילוי מרצון.

הרוב המוחלט של הפונים בהליך האנונימי ממשיכים בתהליך גם לאחר שנודע להם כמה ייאלצו לשלם. לפי קרטה, בנוהל הקודם פחות מ–10% מ–700 הפונים במסלול האנונימי נסוגו אחרי שנודעה להם חבות המס - חלקם מפני שלא יכלו להמציא מסמכים מאמתים. אפשר להניח כי מי שהחל בהליך כבר מגיע מוכן נפשית לתוצאות, וגם מי שאינם מרוצים מחבות המס שלהם מרגישים שעשו כברת דרך שאין טעם לסגת ממנה כעת.

"הייתי ממליץ לאנשים לפנות בהליך הרגיל, שהוא מהיר יותר, ולא בהליך האנונימי", אומר קרטה ומסביר כי מכיוון שהטיפול במסלול האנונימי אורך זמן רב יותר - עד 180 יום - בתקופה זו חשוף המבקש לאפשרות שרשות המסים תפתח בבדיקה בעניינו או תשלח לו מכתב דרישה להצהרת הכנסות. לאחר שמתקבל מכתב כזה מרשות המסים - המבקש לא יוכל עוד להגיש בקשה לגילוי מרצון.

לפי קרטה, הרוב המכריע של הפונים מסיימים את ההליך, ובכך מתייתר הצורך בכניסה אנונימית מלכתחילה.

"עוזבים את רשות המסים בגלל השכר"

הבעיה הכי גדולה כיום ברשות המסים, אומר קרטה, היא מחסור בכוח אדם מקצועי. גם כאשר מגייסים עובדים חדשים, בדרך כלל לא מדברים על הזליגה הקיימת החוצה. לדבריו, "אנשים טובים ומקצועיים עוזבים בגלל רמות השכר. ברגע שמפקח בכיר עם חמש שנות ותק שמרוויח 8,000–9,000 שקל נטו יגיע לרמת שכר סבירה של 15 אלף שקל נטו, לא יעזבו כל כך הרבה עובדים לטובת השוק הפרטי. אלה שיקולים פשוטים של עלות מול תועלת".

לדבריו, "זה אמנם מגזר ציבורי עם יתרונות, אבל צריך לעודד את האנשים המקצועיים להישאר". קרטה בעצמו הקים משרד פרטי לייעוץ מס לאחר שפרש מרשות המסים לפני חמישה חודשים.

באשר לנושא הבוער של חובת דיווח כללית למשק, אומר קרטה כי "כבר כיום יש 2.5 מיליון שכירים שהמס נגבה מהם ישירות מהמעביד, אז למה להרחיב? מחקרים העלו כי בנושא זה העלות עולה על התועלת. גם בשוק ההון הבנקים 
כיום מנכים במקור על כל הפעילות שם, העצמאים והחברות משלמים לרוב מקדמות על חשבון המס, קיימים מנגנונים של ניכוי במקור מספקים - 
כך שמרבית המס במשק נגבה באופן אוטומטי".

"היעד: 22 אלף מדווחים חדשים"

אם הנוהל החדש עדיין לא מיצה את הפוטנציאל שלו - הרי שמכתבי הדרישה שנשלחו במאי־יולי 2014 לכ–100 אלף אזרחים הצליחו לייצר עד כה 13,300 תיקים חדשים. זאת, אף שכמחצית מהנמענים כלל 
לא השיבו לפנייה הראשונה מצד רשות המסים, ובימים אלה 
נשלחות אליהם תזכורות. ברשות המסים מציינים כי בעקבות מכתבי התזכורת, גובר קצב פתיחת התיקים.

מטרת המבצע היא להרחיב את בסיס המדווחים, ולאו דווקא להפיק גבייה שתהיה כנראה שולית. "היעד הוא להגיע 
ל–22 אלף מדווחים חדשים", אומר קרטה.

רשות המסים לא פירטה מיהם האנשים שקיבלו את המכתבים, אך קרטה מסביר מהם הסימנים המחשידים בעיני הרשות, ובהם: מי שטס לחו"ל יותר מחמש פעמים בשנה, מי שהחזיק בבעלותו שלוש דירות ויותר ב–2007–2013 (נתון שבגינו נשלחו יותר ממחצית ממכתבי הדרישה), מי שרכש נכס יוקרה כגון כלי רכב בשווי של יותר מחצי מיליון שקל, סוחרים שרוכשים כלי רכב באמצעות ייפוי כוח ואין להם תיק במס הכנסה, מי שעשה יותר משלושה תיאומי מס בשנים האחרונות ושכירים המרוויחים יותר מ–600 אלף שקל בשנה.

הטעויות המביכות 
של מס הכנסה

העובדה שמערכת ממוחשבת חישבה נתונים וחיברה סימנים מחשידים גרמה גם לתוצאות תמוהות ואפילו מצחיקות: ילדים קיבלו מכתבים מרשות המסים, כמו גם אנשים שכבר דיווחו 
על הכנסה ויש להם תיק - ואפילו כמה מאנשי רשות המסים עצמה גילו בוקר אחד בתיבת הדואר מכתב ממקום העבודה שלהם, שדורש מהם לדווח על הכנסותיהם.

אך במקרים שבהם אין בסיס לבקשת הדיווח, אפשר לפנות לרשות ולדרוש את ביטולה. בשלב זה מתכננים ברשות המסים להרחיב את רשימת הסימנים המחשידים, למשל לרכישה של פריטי יוקרה שונים, ולשלוח לפי סימנים אלה מכתבי דרישה נוספים.

קרטה סבור כי למכתבים אלה יש יתרונות, וגם העובדה שמי שקיבל מכתב כזה לא יוכל להגיש גילוי מרצון לא צריכה, לדעתו, לשנות את מצב המקבל לרעה. לטענתו, ההפך הוא הנכון.

"במקרים מסוימים עדיף לקבל את המכתב ולפתוח תיק, ולא לעשות גילוי מרצון", הוא אומר, מכיוון שבעוד שהליך גילוי מרצון נמשך כמה חודשים ויכול להוביל לתשלום שכר טרחה של עשרות אלפי דולרים לעורכי דין, רואי חשבון או יועצי מס מצד הפונה, במקרה של מכתבי דרישה מדובר בהליך מהיר עם שכר טרחה נמוך.

אמנם למקבלי מכתבי הדרישה לא מוצעת חסינות פלילית בסיום ההליך - אבל גם הליך גילוי מרצון אינו אידיאלי עבור מי שמבקש לדווח בדיעבד על הכנסות משכר דירה.

לדברי קרטה, רצוי שמי שקיבל מכתב דרישה מרשות המסים יבחר באפשרות של הגשת דו"חות מתקנים - מכיוון שבהליך זה הטיפול מתון יותר, בניגוד לתיקי גילוי מרצון שמקבלים תשומת לב רבה מרשות המסים ויושבים עליהם "עם זכוכית מגדלת". בנוסף, ברגע שאדם הגיש דו"ח בעקבות דרישה, אפשר לטפל בו בתוך ארבע שנים לכל היותר - לעומת עשור במקרה של גילוי מרצון.

כמו כן, במקרה של גילוי מרצון דורשת רשות המסים מס (שהוא מעין קנס) של 15% בממוצע על הקרן, אם לא ניתן להוכיח באופן מלא את מקור הכספים (דבר נפוץ כשמדובר בחשבון ישן). קנס כזה לא קיים במסגרת הדיווח בעקבות מכתבי הדרישה. לדברי קרטה, "מבחינה טכנית, החשיפה בהליך דיווח גבוהה יותר מהפן הפלילי, אבל הסיכוי לכך אינו גבוה מכיוון שהאזרח כבר מגיש את הדו"חות ומשלם את מלוא המסים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#